הרצאה ב"תורת המעגלים החשמליים" זה קשה. 3 שעות שכוללות ישיבה באולם גדול עם כיסאות מספיק נוחים כדי לרצות להירדם. כשמצטרף לחוויה מרצה עם קול מרדים ודיבור מאוד איטי, קשה לשכוח שמדובר ב-3 שעות רצופות בסוף היום, ומאוד קשה שלא להירדם.

היום, זה איכשהו היה שווה את זה.

בניסיון להסביר משהו אחר, הוא ברבר משהו על העובדה שפלורסנטים מייצרים שדה מגנטי (?) כשהם נדלקים, וזה משפיע על מכשירי החשמל בסביבה.

הו, אז, הבנתי שהיה שווה להירשם לפקולטה להנדסת חשמל.

סוף סוף פתרו לי את החידה הקיומית של "למה בכל פעם שאני מדליקה את האור בחדר, יש קפיצה משמעותית בעצמת הסאונד הבוקע מהרמקולים שלי?"

ל(אפסילון סביבה של)סופ"ש היו לי כמה וכמה תכניות שונות. אבל מטעמי חוק מרפי, אנשים לא החלטיים (או מבריזנים, או מבטיחי משהו אחד ואומרים משהו אחר למחרת, הכל הולך) ושעה עקומה לבחן במעגלים, אני כנראה נשארת עם התכנית העיקרית של לבוא לקוויקי בסופ"ש ובתקווה גם ליומולדת של בימבה. ^^

בכל מקרה, יהיה מוי כיף.

עריכה: אני לא מאמינה ששכחתי את הסיבה שבגללה בכלל כתבתי פוסט:

2 ציטוטימים מהיום:

- אחרי שנתקעה המצגת כמה פעמים בהרצאה במל"מ הארי ור' שמו לב שיש מסמך פאוורפוינט שנקרא "banot" או משהו כזה, על המחשב של האולם הראשי של הפקולטה. הארי הסביר לר' שזה שייך בטח ל"יום בנות" שנהנים לארגן בחשמל, כדי להראות לבנות שזה בסדר ללמוד את המקצוע, והוא לא שייך רק למין הגברי. מניסיוני האירוע זכור לטובה כי הוא נתן לי ולעוד כמה חברות יום חופש מביצפר, איכשהו היה קשור לאימא של עידן אלתרמן, וכלל טונות על גבי טונות של אוכל (וכשאני אומרת אוכל אני מתכוונת לשלל מאפים מתוקים, בורקסים ופיצות). סיפרתי את הפרט האחרון לר' שידוע בהיותו רעב תמידית והוא אמר שצריך לחפש את היום בנות הזה. משם, זה איכשהו הגיע לזה שהארי אמר לו: "you know, it's not a zoo" (אחרי שר' ממש רצה לחפש את המיקום והיום שבו זה מתקיים).

ר', בתגובה: "I don't think about it as a zoo, then the girls would be in cages. It's more like safari!".

- בשעה הראשונה של אותה הרצאה, הארי ואני גילינו שאין שעון בנמצא, והפלאפונים תקועים עמוק בתיק. תהינו כיצד לגלות מה השעה במינימום אנרגיה (אני מאשימה את המוח העתודאי של הארי, ואת הראש הבאמת עצלן שלי). שמתי לב שלת' שישב מהצד השני שלי כן יש שעון אבל היד שלו מונחת ככה שלא היה ניתן לראות מה השעה.

הארי: "ת', Simon says raise your hands up."

וגילינו מה השעה.

אבל זה לא גרם לנו להפסיק להציק לת', שאיכשהו אמר לכיוון שלי (או שלנו, אבל זה לא באמת חשוב) אח"כ: "Fuck Simon!"

אני: "You didn't say 'Simon says'!"