השבוע הזה היה כ"כ מאכזב (בעיקר אכזבה עצמית) ומתסכל שפשוט די, הוא חייב להיגמר כבר!

מכירים את זה שאומרים לכם שלא נורא, "מחר יום חדש"? אזהו, השתדלתי לחשוב ככה בכל ערב, ולהגיד לעצמי שמחר יום חדש ויש לו פוטנציאל שלם להיות חיובי (<הכניסו כאן בדיחה רנדומלית על מל"מ>), אבל בכל יום היה משהו דפוק שגרם לי להרגיש רע לגביו, בדרגות שונות של רע. כאמור, בעיקר אכזבה עצמית על העצלנות שלי בכל הנוגע ללימודים ובזבוז זמן, שאם רק היה קורס עליו, הייתי מקבלת 100.

אז כדי לסיים עם השבוע הזה, אני אנסה לעשות רשימה של הדברים הטובים שקרו בו (סטייל "משהו קטן וטוב", כי זה באמת דברים קטנטנים.):

- יום ראשון: התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב, והלכתי להצגה בערב.

- יום שני: אני לא קוראת להחלטה לא לגשת לבחן במעגלים כמשהו טוב. למעשה, זה היה יום שכולו דברים לא חיוביים במיוחד.

- יום שלישי: ניצלתי חלון של 4 שעות כדי לשם שינוי לחזור הביתה ולאכול בורקס תרד טעים. לפני זה, גם הספקתי להביא לביתי את מתנת היומולדת (או חלק ממנה, עוד לא החלטתי) לקוויקי, ולמצוא את כרטיס הברכה הפשוט-אך-המושי-מושלם-מבחינתי שקניתי לפני יותר מחצי שנה, פשוט כי זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

- יום רביעי וחמישי: הייתי ילדה טובה, ועליתי 12 קומות ברגל, כחלק מתכנית ה"תזיזי קצת את התחת שלך, שמנה עצלנית שכמוך".

בתקווה שמחר, תצטרף לזה יציאה לסרט 'סוויני טוד' (סוף כל סוף), ושלא יהיו אי נעימויות עם העובדה שיש יומולדת אצל חברי המשפחה בקריות (או בתרגום כזה שלא תבינו: לבעלה של המורה למוזיקה לשעבר. אני מרגישה מטופש עדיין להתייחס אליה כ"מורה למוזיקה", גם אם היא עדיין מלמדת ילדים, פשוט כי הכרנו אותם עוד לפני שהתחלתי לנגן, ואנחנו עדיין בקשר די טוב עד היום).

שיהיה לכולם סופ"ש מקסים!

(מי ייתן והדברים הטובים יתחילו לזרום..)