אם צ'ירי אמרה לי לפני הבוחן היום במרוכבות, שאני אקבל 100, אז זה אומר שאני אקבל 100, נכון?

האמת היא.. שאני אכן חייבת לה תודה על כמה טיפים שממש היו שימושיים בבוחן היום.

(ועוד תודה לבחור שנפנף מלפניי עם דף התשובות שלו, וגרם לי להיות יותר בטוחה בכמה סימונים שלי.. P:)

עוד מאתמול בצהריים תפוס לי הגב ברמות מטורפות. אני בקושי יכולה ללכת, להתכופף זה בכלל מחוץ לתחום.

אז הסמקנה שלי לחיים תהיה לחזור לישון עם בגדים, כשיש חלון פתוח בלילה קר. עם כל הכבוד לשלל השמיכות, גב תפוס זה עדיין לא שיא הכיף.

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל מסתבר שאני לא מכירה מספיק עתודאים. כולם תפוסים! (ולפני שקוויקי נבהל-) אני נתקעתי בלי אף שותף לשיעורים במעגלים, ובהתחשב בעובדה שהם לעוד פחות משבוע וחצי, זה ממש לא טוב. >.< אז יופי להארי וסשה שהיו מספיק מנומסים כדי להגיד שיעזרו לי אם אני אצטרך, אבל גרר.

ומעכשיו, חוץ מכל מיני שיעורי בית שיש לעשות, להצליח להתרכז בהרצאות והכל, צריך ללמוד לבחן במד"ח בראשון הקרוב.

מי אמר שלא כיף בטכניון?

הפוסט הזה התחיל אופטימי ונגמר פסימי מדי. זה לא בסדר.

לכו לקרוא את הפוסט הקודם, הוא יותר שמח.