אחרי נמנום של כשעה אחה"צ, תוך כדי התעוררות חצי שעה מאוחר מדי, הפסדת חצי פרק של טופ גיר (רק כדי לגלות שבמילא ראיתי אותו ויכולתי דווקא להמשיך לישון עוד חצי שעה-שעה), אני יכולה לחלק את היום הזה לשניים.

עד לנמנום, ולאחריו.

אין הרבה הבדל, חוץ מהעובדה שבחלק הראשון היה מבחן שלא הלך לי כמו שצריך, לא כי היה ממש קשה מדי, אלא כי לא זכרתי למשל נוסחה יעילה שהייתה פותרת לי תרגיל אחד, עקרון אחר שהיה ממש עוזר לי עם השני ושיטת פתרון אחרת שהייתה נותנת לי לפחות לסיים עד הסוף את התרגיל השלישי (לא בהכרח בסדר הזה של התרגילים, אבל מילא). על כן נאמר: אוף עם עצמי.

החלק השני הוא החלק שממנו פחות או יותר מתחיל שבוע חופש, שגם אם אני אשתדל ללמוד בו קצת, הוא עדיין יהיה חופשי קצת, ואני מקווה להנות מכל רגע, ויותר חשוב, לשם שינוי, לחזור עם כוחות מחודשים, כי אני אצטרך הרבה מאוד מהם.

מצחיק, אני צריכה לחשוב עכשיו על איזה בגדים לקחת לשבוע הקרוב, אם רק היה ליד רופין ים, זה היה מרגיש כמעט כמו הנסיעה לאילת.

הרבה זמן לא ביקרתי באתר שלה, כיף לראות שם דברים חדשים.

את התמונה הזו צילמתי ממש קצת אחרי תחילת הסמסטר הראשון ורציתי להעלות עוד מזמן. זה היה באמצע ה"פיקניק חתולים" שעשינו עם צ'ירי ועוד כמה אנשים רנדומליים שהואילו בטובם להצטרף אז. הפיקניק קיבל את שמו לא על שם המזון שאכלנו, אלא בעיקר כי הסתובבו בדשא של "עזה" יותר מדי חתולים באותו זמן, חלקם הביעו עניין רק בגבינות השונות, אחד מהם גם הביע עניין בחתולה הכי יפה שהסתובה לה שם, כמו פרינססה, עם הפרווה הלבנה הזו, וכפות הרגליים הלבנות לגמרי גם כן (שהיו ניגוד מושלם לפסים הכהים שלה). אכן מזל ששיחקתי באותו זמן עם הפלאפון של צ'ירי, כדי להספיק לתפוס את המבט הזה של החתולה המתוקה, שגורם לי לאהוב נורא את התמונה הזו..

חג פסח שמח לכולם!

=^_^=

נ.ב. כמו שקוויקי כתב כאן, כל המחשבים יהיו סגורים ברופין בחול המועד (אלוהים, למה?) ככה שאתם יכולים לנשום לרווחה, לא יהיו עדכונים בשבוע הקרוב, אלא אם כן יהיו לי רעיונות לפוסטים של 250 תוים, ולקוויקי יהיה כוח לתת לי את הפלא' שלו. P: