[לא יזיק לי ליפול לתוך אחד, אם כבר.]

- את יודעת שאת מכורה, כשאת מבלה את הבערך 3 שעות היחידות שיש לך בשישי מול המחשב (כי לעומת הטכניון, ברופין סוגרים אותם בסופ"ש), חוץ מלעשות את חובותייך הלימודיות (להעתיק חלק מהשאלות בהסתברות, ותודה לויקי ^^), בלבזבז את הזמן מול כל אפליקצייה אפשרית בפייסבוק, תוך כדי שכחה מוחלטת מהעובדה שיש לך בלוג, ולא ביקרת בכלל בכמה בלוגים כבר הרבה זמן. (זה מה שנקרא התמכרות אחת מחליפה את האחרת...)

- חגיגת יום ההולדת (באיחור אופנתי בחסות הטכניון, בין היתר, אני מניחה) של אראמיס בערב חמישי הייתה מהנה ביותר, ולא רק בגלל היצע הבירות הלא קטן והבשר, אלא כי אכן היה כיף לשם שינוי לצאת משגרת הwannabe לימודים, וסוף סוף לפגוש אנשים טובים שלא ראיתי כבר המון זמן. בהחלט נהניתי. (:

(בפעם הבאה, לא לשכוח להביא סוללות ספייר, או לחילופין, לא לשכוח להטעין את הסוללות לפני שאני יוצאת מהבית, כי חבל יש לי תמונות בעיקר מההתחלה לפני שבאו הרבה אנשים..)

- כישורי ה"עקרת בית" שלי מתפתחים מסופ"ש לסופ"ש אצל קוויקי, בעיקר בכאלה שאנחנו מחליטים להכין דברים ביחד. הפעם לקחנו על עצמנו להצליח להכין ריזוטו בתנאי שטח. ודווקא יצא ממש טעים (: בסוף היו לנו את כל המרכיבים שהייתי צריכה, ואפילו המחבת לא הייתה קטנה מדי. ייאי לנו. ^^

- משעשע לומר לעצמי דברים בראש, ואז לראות שהם קורים רגע אחרי במציאות. למעשה, זה קורה לי לא מעט בחיי היומיום.

למשל היום, בעודי הולכת לתחנת האוטובוס די לאט, חשבתי לעצמי "הלוואי והאוטובוס יגיע ממש עכשיו", רגע אחרי, לפני הפנייה בכביש לתחנה עצמה, אמרתי לעצמי "טוב, לא ממש עכשיו, עוד 2 דקות, שאני אספיק להגיע לתחנה", הגעתי לפנייה, ואני רואה את האוטובוס נעצר בתחנה. אם לא הייתי מתחילה לרוץ, עוד הייתי מפספסת אותו.

או לחילופין בחמישי, מחשבות כמו "מעניין מתי השותף שלך חוזר לפה?", רגע לפני שהוא פותח את הדלת למרות שיש בה מפתח, יכולות להיות מאוד יעילות, לו הייתי מקשיבה להן במקום לעשות את מה שעשיתי באותו רגע.

אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי ממש אין כוח לשבוע חדש.

יוארכו סופי השבוע לאלתר! P: