...

- זה ליסוע עם אימא לעבודה שלה (יחי ה-1 לספטמבר), להכין תיק עם חומר לימודים וספר קריאה להעביר את השעתיים שהיו אמורות להיות לי שם, להגיע, ולגלות ששביתה מקומית מונעת את פתיחת שנת הלימודים כסידרה שם, ולצאת מבית הספר אחרי פחות מ-10 דקות.

- זה ליסוע עם אימא במיוחד לירכא, כי שם קנית את כל הג'ינסים שלך עד כה (כן כן, את כל השלושה), לפחות אלו שבאמת ישבו עלייך כמו שרצית ולא כמו שמעצבי האופנה רצו (כלומר, עם מלוא חופן התחת בתוך המכנס ולא בורח מהשוליים), ולגלות שבשתיים וחצי החנויות הפוטנציאליות שחשבת עליהן אין שום דבר שאת רוצה, למרבה ההפתעה (וזו הפתעה כשבעיקרון בכל הפעמים שמצאתי משהו זה היה תמיד באותה חנות. oO). מה שאירוני במיוחד הוא לצאת עם ג'ינס מסניף קסטרו המקומי (ולגלות שחנויות outlet זה שווה). והאירוניה איננה טמונה בביקור בקסטרו (כמו שקוויקי היקר חשב היום), אלא בעצם העובדה שיצאתי משם עם ג'ינס. דבר שלא חשבתי בחיים שאעשה. ועוד ג'ינס צמוד למדי, דבר שבחיים לא חשבתי שאקנה. אבל אימא אמרה שהוא יושב טוב, ומשום מה בזמן האחרון יש לה עין טובה לדברים, אז החלטתי לחדש עם משהו שלא נראה גדול עליי ב-2-3 מידות. מעניין איך זה יתקבל. (אתם מבינים, יש לי רגליים די שמנות, ושלא כמו לאימא שלי, או מוכרות בחנויות בגדים, יש לי גם עיניים שרואות את זה).

חוץ מזה, זה גם מוזר לבוא רק כדי לקנות ג'ינס, ולצאת גם עם שמלה-סריגית-די אלגנטית שחורה שמתאימה לחורף, ועוד מכנס שיהיה מעניין לשלב עם דברים.

וזה גם מוזר לקנות בגדים שמתאימים לחורף, לפני החורף, לשם שינוי, במקום בסוף העונה כרגיל. (ואז מה אם מה שמגיע לחנויות עודפים זה לא הדברים העכשוויים, I don't really give a damn).

אה, ועד שחיכינו שחנויות שם יואילו בטובן להיפתח, הייתי עם אימא בסופר הענקי והיא לפתע עצרה ליד מדפי הבירות ואמרה לי לבחור משהו שעוד לא ניסיתי עם קוויקי וסימנה לעצמה מדפים של דברים שלא ניסיתי וציוותה עליי, פחות או יותר, לשתות אלכוהול. זה היה מעט ביזארי וחביב באותו הזמן ובחרתי משהו עם עטיפה יפה (איך לא :/) אבל בהתחשב במקור האנגלי (והסוג-של-משהו-שכתוב עליה שהיא זכתה שאיזשהו פרס ראשון במשהו), אני חושבת שהיא לא צריכה להיות כ"כ גרועה. P: