- הייתי בים המלח ובאמת נכנסתי למים.

- וזה היה כיף.

- שנסעתי ליום כיף כ"כ רחוק, מזה לא מעט זמן.

- יצא לי לראות הארלי דיוידסון "in the flesh" ולעמוד דקות ארוכות ולהזיל ריר. (גם אם מדי פעם רואים משהו על הכביש, זה לא אותו דבר כמו לבהות באחד שחונה בלי לזוז ובלי ששומדבר יפריע).

הממ... ים המלח אתמול היה כיף, אינדיד. ^^

מחשבה גיקית למדי מהדרך חזרה: (אני מאשימה את החום והעובדה שישבתי בצד של השמש. ואת הטרקטור שנסע על איזה שדה ליד הכביש שגרם לי בכלל להרהר על כך)

בני האדם הם כמו אלקטרונים בעצם.

אני אסביר.

אלקטרונים (ובעצם כל דבר) שואפים תמיד להיות ברמה האנרגטית הנמוכה ביותר האפשרית.

הטרקטור הזכיר לי, שמראשית המין האנושי, בני האדם ניסו להשתכלל, להמציא חפצים שיעזרו להם בציד, כלים שיעזרו לעבוד בשדה וכו' וכו' - בעצם, כדי להקל את חייהם. וכל ההמצאות מימינו - מטרתן היא בעצם להקל עלינו את החיים, כדי שאנחנו נשב עצלנים בבית ולא נצטרך לעשות שום דבר.

בדיוק כמו האלקטרונים, להוציא כמה שפחות אנרגיה.

[זה בסדר, אם לא היינו נוסעים עם אבא שלו, קוויקי היה מרביץ לי ברגע שחלקתי את המחשבה המוזרה שבאה משומקום. אתם יכולים גם.]