זה לקח תקופת מה של שכנועים, בעיקר בגלל העומס שלי, אבל אימא הצליחה לשכנע אותי לבוא איתה להצגה. ולא סתם הצגה. "המלט" של תיאטרון הקאמרי שרץ כבר לא מעט זמן, אבל הבנתי שיחסית לראשונה יוצא להצגות בכל הארץ.

במרחק של 24 שעות אחרי, אני עדיין מוכנה להודות שהיה מצוין. לא יצא לי לראות את "המלט" בביצועים "קלאסיים" בעבר, זה בכל זאת הראשון שאני רואה, ועצם היותו עיבוד מודרני לא גורע כלל מהחוויה, להפך, לעיתים זה הוסיף. עצם הרעיון לשבת על הבמה עצמה, כאשר כל ההצגה מתנהלת מולך וסביבך היה מאוד מעניין. מגניב אפילו.

המשחק מצוין, ואיתי טיראן בתור המלט התגלה כשחקן מוכשר ביותר שמשלב על הבמה כשרונות מעבר למשחק. (ולא, אני לא מתכוונת ל'איזה חתיך!' (*) שנפלט לי בהפסקה כשאימא שאלה איך ההצגה בעיניי עד עכשיו, אחרי כמה דקות בהתחלה באמת מתחילים לשים לב לכך שהוא פשוט מתגלה כמוכשר מאוד).

בחלק נכבד מהזמן ניסיתי להתעלם מכך שאני צופה במחזה של שייקספיר ולהתייחס לכך כמו לכל הצגה רגילה, אבל היה לי קשה. היו קטעים שבהקשבה אליהם עלה חיוך קטן אי שם בפנים, בין אם הטקסט היה מעורר חיוך ובין אם לא, ופשוט חשבתי לעצמי: "שייקספיר... |מאוהב|". לקראת הסוף, כשהצלחתי ממש להיכנס לאווירה, הישמע הצעדים על במת העץ שהיא כאן מתחתי ומולי גרמה לי לדמיין את אותה סיטואציה רק כמה מאות שנים אחורה. ונדמה לי כי מדובר בפידבק חיובי למדי.

בקיצור, "המלט" של הקאמרי, מומלץ בחום. ממש בחום.

נ.ב. לפני שאני שוכחת - החיסרון היחיד בהצגה הזו היא שבכל זאת, שייקספיר נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, למרות התרגום המוצלח לעברית, ובעצם אם נחשוב על כל שפה אחרת (התירגומים לרוסית מצוינים), זה עדיין לא יהיה אותו דבר.

(*) הוא יותר חתיך מקרוב, עם תספורת קצרה יותר מבתמונה של אתר הקאמרי, וכל עוד הוא לא מוריד חולצה וחושף את העובדה שהוא מאמן כנראה את הידיים בעיקר. לא, הוא לא שמן, בדיוק ההפך. הגוף שלו צריך לקבל קצת צורה. לעזאזל, די, אני אפסיק לדבר על זה, זה ממש לא קשור.

"ואלס עם באשיר", שהלכתי לראות בקולנוע בקמפוס (כי "סרט שזוכה בפרס כמו גלובוס הזהב ומועמד לפרסים נוספים, וכבר מציג ממש פה במחיר מצחיק צריך ללכת לראות.") עם אור, ענת וחברים ביום שלישי התגלה פשוט כ"לא" אחד גדול. נדמה לי שהפרט החיובי היחיד שיש לי לומר עליו הוא "כל הכבוד על הגימיק של ליצור סרט סוג-של-תיעודי באנימציה". וזהו, באמת.

עריכה, 16.1.2009 (כי רק עכשיו הצלחתי למצוא):

היו לא מעט קטעים טובים בהמלט, אבל הקטע הבא, בתזמון הנוכחי פשוט הצליח להעביר צמרמורת.

זהו אחד מהיתרונות של המחזות של שייקספיר, טבע האדם לא משתנה בהרבה עם חלוף השנים. התנהגויות שהיו בעבר, דרכי פעולה ומחשבות, נמצאים בקרבנו גם בימים אלו, ואני מאמינה שימשיכו להיות רלוונטיים בעתיד.

Act IV, Scene IV A plain in Denmark.

[...]

HAMLET    Good sir, whose powers are these?

Captain      They are of Norway, sir.

HAMLET    How purposed, sir, I pray you?

Captain      Against some part of Poland.

HAMLET    Who commands them, sir?

Captain      The nephews to old Norway, Fortinbras.

HAMLET    Goes it against the main of Poland, sir, Or for some frontier?

Captain      Truly to speak, and with no addition,

                 We go to gain a little patch of ground

                 That hath in it no profit but the name.

                 To pay five ducats, five, I would not farm it;

                 Nor will it yield to Norway or the Pole

                 A ranker rate, should it be sold in fee.

HAMLET    Why, then the Polack never will defend it.

Captain      Yes, it is already garrison'd.

HAMLET    Two thousand souls and twenty thousand ducats

                 Will not debate the question of this straw:

                 This is the imposthume of much wealth and peace,

                 That inward breaks, and shows no cause without

                 Why the man dies. I humbly thank you, sir.

Captain      God be wi' you, sir.

                 [Exit]

ובלי קשר, הרגע הבנתי ש"Good bye" שכולנו אומרים בסוף שיחה, הוא ככל הנראה סוג של התפתחות לשונית של אותו "God be wi' you" בסוף הטקסט הזה.

הרי כשאומרים אותו מהר זה נשמע מאוד דומה.

[הייתי צריכה ללכת ללמוד בלשנות.]

"

"ועד אז אני צריך להיות רוח רפאים במקום הזה." המלך ורנס בהה סביב בחומות המעופשות. "ואני מניח שעלי להיות פה לבד לגמרי. אף אחד לא יהיה פה איתי?"

"הו, אלה המחוברים לעולם הרוחות, קרובי משפחה. וחתולים כמובן."

"אני שונא חתולים."

פניו של מוות התקשחו מעט, אם גולגולת בכלל יכולה להתקשח. לרגע קט בהק אור אדום בזוהר הכחול שבארובות עיניו.

"אני מבין," הוא אמר. טון דיבורו רמז שמוות הוא גורל טוב מדי לשונאי חתולים. "אני מניח שאתה אוהב כלבים גדולים."

"

"אחיות הגורל" / טרי פראצ'ט (עמוד 13)

אחרי שסיימתי את Sourcery לפני כ-3 ימים, מיד התחלתי לקרוא את Coraline של ניל גיימן. את שני הסופרים אני אוהבת מאוד, אם הייתי צריכה לדרג, ככל הנראה שניהם היו מקבלים אצלי את אותו דירוג גבוה. מה שכן, יש ביניהם הבדלים די בולטים, למי שמכיר את הכתיבה שלהם.

מה ששמתי לב אליו דווקא בקריאה עכשיו, של ספר-מיד-אחרי-ספר, זה שיתרון אחד של גיימן על פראצ'ט (היתרון לפחות אצלי) הוא שאת העולם שלו הרבה יותר קל לי לדמיין, ומכאן, ככל הנראה, גם יותר קל לי להתחבר לעלילה ולמה שקורה בה. ובתור אחת שאיכשהו הפסיקה להיות ילדה קטנה שמצליחה לדמיין כל דבר, להצליח לדמיין דברים באופן רצוף מתוך קריאה, הפך לקריטריון די חשוב בשבילי.

זהו. הייתי חייבת לכתוב את זה איפושהו.

מחר יום עסוק.

אחרי דממת אלחוט מצד so called friends למשך זמן די רב פתאום יש לי תכניות למחר בבוקר ולצהריים.

(ועצוב שחיים רגילים של אנשים מרגישים לי כמו סופר-פופולריות לרגע. הכל עניין של השוואה אני מניחה.)

חבל שלא עשיתי את זה עוד קודם, אבל עכשיו איכשהו יוצא לי לקרוא באופן די רצוף את הספר הזה של פראצ'ט (לשם שינוי, אני מושכת את זה כבר שנה ומשהו נראה לי...), ופראצ'ט, גורר אחריו רצון עז לצטט ולשתף את העולם.

'I could do with a drink,' said Creosote. 'I suppose we couldn't stop somewhere where I could buy an inn?'

'What with?' said Nijel. 'You're poor, remember?'

'Poor I don't mind,' said the Seriph. 'It's soberty that is giving me difficulties.'

p. 193

'I'm not going to ride on a magic carpet!' he hissed. 'I'm afraid of grounds!'

'You mean heights,' said Conina. 'And stop being silly.'

'I know what I mean! It's the grounds that kill you!'

p.180

אני צריכה חיים להשכרה, מישהו?

טוב נו, הנחתי שאף אחד. אז ממחר מתחילים ללמוד? אוף. :(

".. And what would humans be without love?"

RARE, said Death.

[Sourcery (p.9) / Terry Pratchett]

כבר אמרתי פעם שהוא גאון?

עדן (18:09) :

עדן (18:09) :

סקאי (18:10) :

עדן (18:11) :

סקאי (18:11) :

עדן (18:11) :

סקאי (18:12) :

עדן (18:13) :

סקאי (18:13) :

עדן(18:14) :

סקאי (18:15) :

עדן (18:15) :

סקאי (18:16) :

עדן (18:17) :

סקאי (18:17) :

עדן (18:18) :

סקאי (18:18) :

עדן(18:18) :

סקאי (18:18) :

סקאי (18:19) :

עדן (18:19) :

סקאי (18:19) :

עדן (18:19) :

סקאי (18:19) :

עדן (18:20) :

סקאי (18:20) :

=O

עדן (18:21) :

עדן(18:21) :

סקאי (18:22) :

אני והפוני שלי נעלבנו :-(

עדן (18:23) :

סקאי (18:24) :

עדן(18:24) :

סקאי (18:25) :

עדן (18:26) :

סקאי (18:27) :

הכל התחיל מזה שהלילה, בקושי ישנתי. "הלכתי לישון" בערך ב1. נרדמתי קרוב ל3 בערך... לאחת שקמה בסביבות 6:40 בבוקר, זה ממש לא מספיק שעות שינה. שלא נדבר על זה שאני גם ככה צריכה להשלים שעות משבוע שעבר. אתמול עבר עליי בעיקר בתהיה לגבי איך אני לומדת את כל החומר בפיכסיקה למבחן [שהיה היום], כשאני לא יודעת ולא קולטת כלום. הדבר היחיד שלמדתי מספר אנקורי של הבגרויות שיש לי, זה שאפ עושים אקדח של FBI עם יד שמאל זה אמור לעזור לי איכשהו במבחן. שיהיה. המבחן היה די קשה, כי אני לא קולטת כלום. אני ולנה עשינו עבודת צוות שכזו. היו כמה קטעים שפשוט ישבתי ודיברתי איתה והסברתי לה דברים. המורה שמה לב לפטפוטים, אבל משום מה כל הזמן העירה דווקא לאלו שישבו בשקט... P:

אניווי, העיקר שהדבר הזה עבר... על יום אחד אני יכולה לשים 3/4 וי שכבר עשיתי את מטלותיי [להיום נשארה לי העבודה באנגלית].

עוד אחד מהדברים שנאלצתי לעשות אתמול הוא עבודה באזרחוי. לטוניקה יש קטעים בזמן האחרון לתת לנו מלא עבודות. זה לא כיף. אמנם קיבלתי 100 ב2 העבודות שהיו לאחרונה, אבל אחרי כמה זמן, אפילו הכתיבה הנמרחת שלי מתחילה להישחק, והעבודה שהגשתי היום, לדעתי, היא לא משו..

הייתי גם חייבת לעשות רשימת מקורות לעבודת הגמר ברובוטיקה ולשלוח לביפ, שאיתו אני עושה את העבודה. כמו שאמר המורה שלנו ביום רביעי, יש לי בנים מפגרים בקבוצה. משעשע איך שהוא תמיד מגן עליי כי אני הנקבה היחידה בקבוצה הכי גדולה שיש שם [יש עוד 2 בנות בקבוצה אחרת], בכל אופן, זה מבדר, ובד"כ זה גם לטובתי. אז הוא עשה להם הרצאה שזה לא בסדר שהם כבר התחלקו לקבוצות כתיבה והשאירו אותי בצד [ואז מה אם אני יכולהל עשות לבד עבודה טובה יותר מכולם ביחד..]. אניווי, זה כלל כניסה לכל מיני אתרים על חלקים משעממים, ועוד אתרים באנגלית, שאין לי כוח לכמות מידע כזו שלא באה בעברית. אניווי, אחרי שהתחלתי לעשות רשימה כזו, קלטתי שבגלל שהכל במחשב הזה התחיל מחדש, אין לי את הכתובת מייל שלו. אז חשבתי לעצמי "שטויות, אין לי כוח להתקשר לביפ, שיהיה, נביא מחר על דף".. בסוף, בשביבות 10 וחצי, ביפ בעצמו העז (נו, העיז, למרות שהוא גם עז ^.~) להתקשר, הוא נשמע גוסס וחולה [טוב נו, ככה הוא תמיד נשמע בטלפון] וביקש שאני אשלח לו רשימה. אח"כ הוא גם ביקש את הקוד ווינדואוז שלי, כי שלו לא עולה כי הוא התקין 3 פעמים. מן הסתם לא הבאתי לו. אי אפשר לסמוך עליו בכל מה שקשור למחשבים.

אניווי, אח"כ נזכרתי שעוד אין לי שיר להגיש באנגלית. פתחתי את המגירה שלי [במוב המילולי של זה] וחיפשתי חלקי שירים. אני בטוחה שהיה לי פנקס שהתחלתי לשים בו פתקים שעליהם כתבתי שירים למגירה. ובלעכס! אני לא מוצאת אותו! למזלי היה לי שיר שכתבתי לפני איזה שבוע וחצי, בהתקף עז של זעם עצמי ושנאה עצמית, ורציתי לחתוך את הורידים. פעם ראשונה שזה קרה לי אמת, בצורה כ"כ חזקה, באמת רציתי לראות את הדם שלי נשפך. אבל בגלל שאני פחדנית, יצא מזה שיר. שלא ממש קשור, אבל רואים שם איזה שאריות של התקף פסיכותי. בקיצור, ניסיתי לשנות בו כמה דברים, לשכתב בית נוסף, שבסוף במילא לא הגשתי אותו עם הבית הזה, ולשנות כל מיני דברים קטנים. כל זה לקח לי עד 1 בלילה. בשעה זו, מצאתי את ספר אזרחות זרוק אי שם על הרצפה מתחת לכסא. נזכרתי שבכלל לא סיימתי את העבודה באזרחות ועשיתי בקושי חצי ממנה. אבל השארתי את זה להיום, כי יש לי חלון של שעתיים.

אניווי, היום קמתי מוקדם. בקושי הצלחתי לראות משו עם העיניים העצומות שלי מרוב חוסר שינה. אבל איכשהו, הספקתי להסעה בבוקר. מזמן לא נסעתי בה, ונזכרתי למה. הריח שם פשוט מזעזע! הילדים האלה פשוט מסריחים! בלאט >.<

הגעתי לביצפר וליד הכיתה עמד חרושה שאיחל לי בוקר טוב oO זה היה מוזר. אח"כ עדן הגיע, והתחלתי לדבר איתה על הFBI הזה, שמסתבר שזה גם הדבר היחיד שגם היא יודעת למבחן. [הו, לפחות אני לא לבד]. אחרי עבודת הצוות עם לנה, היה שיעור אנגלית. המורה חילקה את האנסינים. עוד ביום חמישי עדן סיפרה לנו שהציונים לכל השכבה פשוט מזעזעים, ואפילו התלמידים הכי טובים, בקושי גרדו את ה80. בכל אופן, את המבחנים האלה לא רצינו לראות, לא רצינו לדעת מה הציונים, לא לשמוע עליהם וגם לא לקבל אותם. אבל את הבלתי נמנע קשה למנוע. ויופי. השם שלי היה הראשון. אני אפילו לא שמעתי שהיא קראה לי. הייתי עסוקה מדי בהעתקת השיר לדף נורמלי [לקחו לי 3 דפים/פעמים כדי להעתיק אותו בלי טעויות מפגרות ושיהיה יפה]. אייל וליז קראו לי ולא קלטתי מה הם רוצים עד שראיתי את הציפציף הולכת אליי. הו, וול, משלוח עד השולחן. קיבלתי 92. סופי! קיבלתי פאקינג 92 במבחן שהממוצע השכבתי עמד כנראה בקושי על 70!!!

וואו, זה היה ממש מגניב וכיף! אח"כ ליז אמרה לי שכשלא הייתי מרינה שאלה אותה עם מי שכבתי כדי להשיג ציון כזה oO טיהי..

אניווי, אחרי שסיימתי להעתיק את השיר, נתתי ללנה וליז לקרוא. התגובה של ליז הייתה ש2 הבתים האחרונים מזכירים לה אוונסנס. הבית הראשון גורם לה לרצות לאשפז אותי. [אני מאוד מקווה שזה לא היהי מה שהמורה תמליץ >.<] אח"כ נתתי את השיר ללנה. התגובה שלה הייתה :"או, זה חמודי!"

חמודי??

וול, נראה לי שאני אכן אשים פה את השיר הזה כדי שתראו למה היא קוראת חמודי.

(לא, לא היה לי שם יותר נורמלי )

Pieces

a piece of broken glass

to take away the pain

lying on the grass

cutting all my veins

a piece of broken heart

still beats somewhere deep inside

no one is too smart

to teach me how to fight

a piece of broken memory

yet seems so complete..

but with all this egony

forever will I sleep.

©  26.1.2005

אח"כ היה חלון. הלכתי עם לנה למטה, ובדרך נתקלנו באלן. היינו איתה כל ההפסקה והיה נורא מבדר. היא הייתה אובר-היפראקטיבית כי היא בכלל לא ישנה הלילה..

אח"כ הלכתי לספריה, נתקלתי בעומר [טוב, האנשים שיש להם חלון ביום ראשון כבר הפכו לאיזה הרגל שכזה] שהראה לי איזה ספר של סופר מפורסם ששכחתי את שמו...

עשיתי את רוב העבודה ולקראת הצלצול להפסקה יצאתי החוצה כי קבעתי להיפגש עם לנה לפטפט. לנה אמרה לי שיש בכלל הרצאה של המנהל על הבגרויות. הו, וול. עליתי איתה למעלה. פגשנו את ליז,אלן, עדן ומרינה. שוב היה משעשע. הילדות האלה פשוט פסיכיות. מרינה ועדן החליטו לפתוח משו נוסח פאב, ממול לבית בושת שמישהי ארת פותחת. בשלב הזוי כלשהו, אני ולנה פשוט החלטנו שהן מפחידות אותנו, ברחנו הצידה. הן המשיכו כל פעם לכיוון שלנו. פשוט החלטנו שבתגובה אנחנו פותחות בית משוגעים, ונותנות לארבעתן כרטיס VIP לכניסה חופשית [ללא יציאה] מהמוסד. ההרצאה הייתה סופר משעממת. מן הסתם. על תנ"ך אין לי יותר מדי מה לפרט, פשוט הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות דחוף פוסט ציטוטים כי כבר יש לי יותר מדי הערות בצדדים בעיפרון [כל ציטוט נכתב במהלך השיעור בתור הערה בעיפרון בצד הדף].

אזרחות היה קצת מבדר. ליז החליטה לצייר מיני-טוניקה. וזה יצא ממש משעשע! אני מקווה שהיא תסרוק את זה כמה שיותר מהר, ואז אני אעשה פוסט ציטוטים עם המחשת המורות המצוטטות.

אחרי ביצפר אמא שלי אספה אותי ונסענו לקניון.המטרה העיקרית הייתה להיכנס לסטימצקי ולנסות להשיג ספר בחינם. יש איזה מבצע בידיעות אחרונות, שאם אוספים 4 קודים אפשר לקבל כל מיני דברים. זה ממש מגניב. שוקי השב את תשומת ליבי לכך ביום רביעי שעבר, כשהוא סיפר לו על איך שאמא שלו השיגה את ה"פ החמישי ["הארי פוטר ומסדר עוף החול"] לה, לאחותה, לכל המשפוחה שלה ולעוד כמה חברים. ראיתי את המבצע הזה עוד מזמן, אבל אף פעם לא שמתי לב שיש משו שווה. ופתאום הוא אומר לי שמקבלים ספר בחינם. מאגניב!

אז עכשיו יש לכם סקאי מאושרת בעלת עותק חוקי לחלוטין וחינמי של ה"פ בעברית. אמנם הייתי רוצה ספר באנגלית, אבל זה מה שיש... חוצמזה, את האנגלית יש לי על המחשב..

נאמ, אח"כ נכנסנו לסופרפארם. אמא שלי רצתה איזה קרם גוף עם שיש לו ריח של בושם. דוגרי- אכן ריח שווה (:  נגנוב לה מדי פעם P:

אחרי כמה זמן היא נזכרה שיש לה איזה הנחה למקדונלדס [דאמ, אני עושה היום יותר מדי פרסומות ל"מותגים" ושמות מפורסמים של חנויות, שיהיה..]. לקחנו 2 ארוחות ילדים. אכן, אחרי קבלת ה"פ, רציתי להמשיך בעוד כמה צעדים בוגרים. אחד מהם הוא קניית ארוחת ילדים. אפילו הבעתי מיומנות קליטה בין כל המרכיבים של הארוחה הזו, ואפילו הזמנתי לאמא שלי לבד. עכשיו אני מפוצצת, כי אח"כ עוד שתינו קפה ומילקשייק [חצי חצי...[ אבל מה שכן, הרי יש הפתעות בארוחות. וכנראה מחלקים את זה לבנים ובנות, ומחלקים את האריזות לפי המתנות בפנים. בקיצר, יש סדרה של פונים קטנים וחמוטים, וסדרה של דברים מוזרים שלא ממש קלטתי מה זה. נתנו לנו אאריזה אחת מכל סוג. חוצפה! מי לכל הרוחות חושב שאני רוצה צעצוע קטן של ילדים קטנים שאין לי מה לעשות איתו? אז הצעד הבא שלי לבגרות היה לגשת לדוכן של מקדונלד'ס ולבקש יפה יפה שיחליפו לי את הצעצוע הילדותי בסוסון פוני קטן וחמוט (:

תגידו שאני לא בוגרת ^.~

עכשיו, בבית, אני בוהה בקופסא שעליה מצוירים הפונים ,דמיט, זה באמת חמוד] ויש שם הפעלות שכאלו לצוציקים שבוהים בזה בד"כ. למשל, יש שם חידה:

"שני סוסי הפוני איבדו שת סמל החומד שלהם.

תוכלו לנחש איזה מהסמלים שייך לכל אחד מהם? "

(כמובן, מצורפים ציורים)

אה, ויש שם גם מבוך שבמרכזו יש באר משאלות ואחד הפונים חייב להגיע לשם... oO

וזה די מסביר את ההצקות לעדן שראיתם פה בתחילת הפוסט.

סוררי על האורך...

סקאי, תראו מה אני עושה בזמן שאני חייבת להכין עבודה באנגלית, לנגן ולעזור לאמא לכתוב משו, INC

אדורד , אדורד

אדורד, אדורד

מה חרבך נוטפת דם,

אדורד אדורד ?

מה חרבך נוטפת דם

ועל מה כה לבך נעצב, הה?

כי הכיתי את נץ טיפוחי ולא קם

אמי, אמי !

כי הכיתי את נץ טיפוחי ולא קם,

לא יהיה לי אחר על פניו, הה !

מעולם לא היה דם הנץ כה אדום,

אדורד אדורד !

מעולם לא היה דם הנץ כה אדום,

השיבני נא, בן נאהב, הה !

כי הכיתי סוסי האדמון-ושחום,

אמי אמי !

כי הכיתי סוסי האדמון-ושחום,

ההדור והקל ברגליו, הה !

שב היה ונרפה זה סוסך השחום,

אדורד , אדורד !

שב היה ונרפה זה סוסך השחום,

ולא אלה מדמיו מדמים, הה !

את אבי שאהבתי קלטתי היום ,

אמי אמי !

את אבי שאהבתי קטלתי היום,

אויה לי לעולמי עולמים , הה !

ובמה תכפר עוונך הכבד,

אדורד, אדורד?

ובמה תכפר עוונך הכבד,

בן יקיר , השיבני בזה, הה ?

בסירה שמנגד הימה ארד,

אמי אמי !

בסירה שמנגד הימה ארד,

לאשר שם הרוח יהיה, הה !

על ביתך מה יהיה ועל רום מגדליו,

אדורד אדורד?

על ביתך מה יהיה ועל רום מגדליו,

אשר ככה יפתה מראיתם, הה?

יעמדו על יפלו קיר וצריח יחדיו,

אמי אמי !

יעמדו עד יפלו קיר וצריח יחדיו,

לא תדרוך עוד רגלי על ספם, הה !

ולבניך ולאשת-חיקך כדת,

אדורד , אדורד,

ולבניך ולאשת-חיקך כדת,

מה תצו כי תשוט אל לב ים, הה?

העולם הוא גדול- לא יצאו לפשוט יד,

אמי אמי !

העולם הוא גדול- לא יצאו לפשוט יד,

כי פניהם לא אראה עד עולם, הה !