ההתכתבות שהזכרתי כאן.

לפניכם הוכחת הביאוס התלוי של ליז והארי (וקצת שלי, כי בכל זאת.)

29.12.2008

ליז: "החיבה הזאת לגשם מאוד תלויה בדלתא. אם היא גדולה שווה לטוב, אז אני אוהבת גשם, אבל אם דלתאת המצ"ב שואפת לירוד... אז לא כ"כ"  4.26

אני: "חחח! גדול! אני מקווה שהדלתא היום גדולה מספיק, כי יש הרבה מאוד גשם!"  4.40

ליז: "אבל דלתא תלוית מצב רוח ולא תלוית גשם. אחרת את הורסת לי את כל הוכחת הביאוס התלוי שלי."  4.47

אני: "אבל דלתא תלויה בעיקרון באפסילון שתלוי בגשם, בסופו של דבר!"  4.49

ליז: "אההה!!! מה פה קורה פה?! יצרנו לולאה אינסופית..."  4.52

אני: "מוהאהאהאהא! אומרים לי פה שאם הלולאה מתכנסת, זה בסדר. ^^"  4.55

ליז: "אבל את מבינה שהיא מאוד בעייתית הגברת לולאה שלנו. בכל פעם היא שואפת לגבול מצב-רוחי אחר התלוי בקפריזות שלי לאותו רגע, ואם לקחת בחשבון את העובדה שהקפריזות לא תמיד מוגדרות. בעיתיישן."  4.59

אני: "הקפריזות שלך מוגדרות עד כדי מספר סופי של נקודות בזמן! ולכן ניתן בכל זאת להגדיר את מצב רוחך כפונקציה של מזג האוויר. מש"ל!"  5.05

ליז: "אלוהים ישמור! זה עוד רגע הופך לשקול הטענה: שלא רק שהמ"ר שלי תלוי גשם, אלא גם הגשם תלוי מצב-רוח! זה אומר שיש לי כוחות. אני שולטת באיתני הטבע! יאיי!"   5.10 

"נ.ב.: ואת הוכחת את זה! אני סופר גיזמו. מועחעחע..."  5.11

אני: "את מניחה פה שאת יודעת לשלוט במצב הרוח שלך!"  5.15

ליז: "הרבה יותר קל לשלוט בטבע מאשר במצבי הרוח המשתנים שלי. טוב שאני לא נשמעת כמו אישה בהריון."  5.19

אם זה לא ברור, ירד באותו יום מלא גשם.

קצת על פיטום ודיאטה:

מעולם לא עשיתי דיאטה, לא אחת כזאת רשמית שאומרת לך מה לאכול באיזה יום ובאיזו שעה. לא בנויה לזה. אני ייודעת שאני אתמיד בזה יום-יומיים וזהו. אבל אתם יודעים, בכל זאת, מנסים לפעמים לאכול מסודר, בלי יותר מדי ג'אנק (פרט לשוקולד, מצטערת.) ובלי יותר מדי להגזים (יה, רייט), נו מנסים ככה.

ואז מגיע הקטע הזה, שכשאני בבית בסופי שבוע, אימא תכין תמיד איזה משהו טעים כל הזמן, וכשאני אצל קוויקי, אין לי מושג איך, אני גם תמיד אוכלת יותר מדי ויותר ממה שאני מצפה מעצמי, ובאמצע השבוע יש ימים כמו ראשון שעבר, שמשתפים אותי בארוחות ערב במעונות, או כמו היום שיו' מביא בראוניז משוקולד לבן, ואז הארי מוציא משהו בין עוגת שוקולד לבראוניז משלו, ואני אמורה לבחור מה מהם לשתות עם הקפה, ומה פתאום לבחור? צריך לטעום את שניהם!

ומחר הם רוצים ללכת לסרט (שאני כנראה לא אבוא אליו) ואח"כ לאכול בBlack (שבהתחשב בעובדה שהארי הבטיח לי טרמפ הבייתה, אני כנראה אצטרף), ואולי ארוחה fancy -'ית עם קוויקי בסופ"ש (ואולי לא, אבל זה באמת לא ישנה הרבה), וכל הקטע הזה של לרדת במשקל, נהיה ממש בלתי אפשרי!

ועכשיו שהתחלתי עם החדר כושר, זו מטרה שחייבים להשיג. כי כמה כבר אפשר לבכות על המשהו כמו 4-5 קילו שאני כ"כ רוצה להוריד ואפעם לא עושה עם זה באמת כלום? די!

אבל הלחץ החברתי מחייב להצטרף ליציאות חד-פעמיות יחסית שכאלו (רבאק, אנחנו מוציאים את יו' וצ'ירי החוצה, זה אירוע נדיר שלא להיות נוכחת בו ישב לי על המצפון הרבה מאוד זמן), וכשמכינים לך אוכל טעים אין מצב לא לגעת בו, ונו, ככה כל 500 גרם שיורדים, מעלים בחזרה עם ריבית. זה לא ילך ככה.

אני אוהבת את כל קטע ה"קוויקי & סקאי מזימות זדוניות (ע"ר)" הזה של ה-24 שעות אחרונות, עליו אין לי שום כוונה לדבר כרגע, ולו רק for not jinxing it.

ישבתי אתמול עד 1 בלילה לראות את החיילים שלנו נכנסים לעזה. הלב איתם, ותפילה אחת גדולה לאלוהים שישמור עליהם שלמים ובריאים.

שיהיה לכולם שבוע מעולה, ושקט ככל האפשר.

אחרי הפלאשמוב הממש כייפי של בועות הסבון אני מזמינה את כולכם לדבר הבא, שבתקווה, יהיה מוצלח לא פחות, ויגרור אחריו מוטיבציה ואנשים לעוד ועוד אירועים מהסוג!

הפרטים נכון לעכשיו הם אלה:

Flashmob שינה

תאריך - 15.06.2007 (יום שישי).

זמן -  13:00 בצהריים.

מקום - חיפה, מרכז חורב, הרחבה שלפני הקניון.

מטרה - שינה.

רצוי להביא - כרית ו/או שמיכה ו/או פיג'מה ו/או דובי ו/או כל דבר אחר שאנשים שמים עליהם/סביבם/תחתיהם בזמן השינה.

מגיעים למרכז חורב [הרחבה שעל יד הקניון, ממש ממש בכניסה], ובשעה שסוכמה מראש [13:00, בבקשה לא לאחר!] מוציאים את מה שהבאנו [הכריות, הדובונים, השמיכות וכו'], מסתדרים במהירות, מוצאים פינה נוחה, מתכרבלים ונרדמים [לפחות מעמידים פנים שישנים].

לאחר כשש עד שמונה דקות [משך המשימה יקבע קצת יותר מאוחר], יצלצל שעון מעורר.

לאחר שהשעון המעורר יצלצל - קמים, מפהקים ומתמתחים, מקפלים את הכל ומסתלקים מהמקום כאילו שום דבר לא קרה.

מה עוד בחורה צריכה?

אה, כמובן, שעתיים צפופות של פטפטנות עם חברה טובה!

אז את כל זה ליז ואנוכי סידרנו אתמול במפגש שהגיע סופסוף זמנו להתקיים (הוא הספיק להידחות יותר מדי, בעיקר  בגלל מערכת צבאית מטומטמת, חזרתן של מעבדות, והמוות המסתורי של הפלאפון של אמא שלי), על חוף הים. אמנם הכיסאות הפרתיים (שהספיקו להיות מונצחים באיזו תמונה שצילמתי לפני כשנה) נעלמו מהמקום, אבל עדיין היה נחמד (:

באיחור אופנתי קל של שבוע וחצי אחרי היומולדת (לא אשמתי, היא ביקשה אח"כ..), הבאתי לה את הספר המלא של כתבי לואיס קרול (שבין היתר מכיל את הגרסא המלאה של 'אליס בארץ הפלאות' שהיא כ"כ רצתה ו - ~פינת ה"שיו"~ : מסתבר שצדקתי, וזה אכן הספר המדובר), יחד עם הברכה שלקח לי איזה 3 ימים של עריכות ושינויים כדי להגיע לנוסח הסופי שלה (ומכילה אפילו ברכה אישית ממיסטר קוויקי בכבודו ובעצמו, שלידיעתך, אכן גרמה לצחקוקים רמים ^.~).

בכל אופן, כפי שניתן להבין, תוכן הכותרת נאכל/נשתה בהנאה מרובה, וכעבור זמן מה יצאנו לשוטט תחת פנסים אפלוליים, רק בשביל להרחיב את "רשימת הדברים שהתנגשו חזיתית בליז", להמציא שיר מוזר על קיפוד דרוס שהיא ראתה פעם בבסיס (אני מאוד מקווה שאת זוכרת אותו, כי אני כבר לא כ"כ), ולהבין שדוסים לא באים מהירח, או ליתר דיוק:

דוס: "סליחה, אתן יודעות אולי עד מתי יש מפה אוטובוסים?"

~ניסיון עקום לענות, דוס הולך.~

ליז: "מעניין מאיפה הוא נחת?!"

אני: "לא יודעת..."

ליז, מסתכלת לכל הכיוונים, ומגלה למעלה ירח מלא: ~מצביעה על הירח~ "משם!"

אני, עם מבט סקפטי: "נההה... הם לא גדלים שם. נדמה לי שהמקום שאת מתכוונת אליו נקרא 'בני ברק'."

בכל אופן, זה גרם לי להיזכר שמלא, אבל ממש מלא זמן לא הסתובבתי בים, וזו התדרדרות לשמה.

לזכותי ייאמר, שלעומת האלבום שהבאתי איתי, אף תמונת פפראצ'י לא צולמה באותו ערב! (וזו התקדמות! לא בטוחה אם לטובה או לרעה...)

לאס"ט מגיע "גרררררר" עצום על כל הבלאגנים אתמול. האוטובוס חזרה היה מלא בסטודנטים שחזרו במיוחד לחיפה כי שמעו שהשביתה כאן נגמרת, רק כדי לגלות ב2 וחצי בלילה (ותודה ענקית לך על הSMS המעדכן =] ), שהחליטו בסוף להמשיך אותה.

לא שאני כועסת על זה שהמשיכו אותה, להפך, במישור האישי, אני חייבת להתיישב דחוף על מלא חומר בחדו"א, מד"ר ותכן, ככה שהשביתה לא תזיק לי אם תימשך עוד מספר ימים, אני רק לא יודעת מה יהיה עם הסמסטר הזה, אני כמובן לא רוצה שיבטלו אותו [כי ייתכן וזה ישליך לאלף עזאזל את השכ"ל לסמסטר הזה, וזה רע.], אבל אני גם ממש לא רואה איך נספיק את כל החומר עד סוף הסמסטר, אני לא רוצה אפילו לחשוב על הלחץ האדיר שזה ייצור כשכן נחזור ללימודים, ופתאום יהיו מליון וחצי שיעורי השלמה על חשבון הזמן לעשות את כל הדרים שכל סטודנט ממוצע חייב להספיק לעשות (ויש יותר מדי כאלה)...

[ובמישור הפחות אישי, ברור שהחזרה של הטכניון ללימודים הייתה גוררת לאט-לאט חזרה של שאר האוניברסיטאות ללימודים, ופחות מאבק על הדברים הכ"כ צודקים שהם מבקשים, ולכל הפחות הייתה מפגינה מעין הסכמה להסכם ה"לא משהו" בלשון המעטה שנשלח בינתיים.]

טיפה באותו נושא: בתחילת השבוע, שמתי לב שנשארו לי 4-5 סיפורים ב"עשן ומראות" של גיימן, ותהיתי ביני לבין עצמי, מה יסתיים קודם: השביתה, או הקריאה של הספר (כי אני בד"כ קוראת סיפור ביום, במקרה הטוב..)

אתמול, ההודעה על החזרה ללימודים כמעט והביאה אותי להפסד, שכן הייתי בטוחה שאני אספיק לסיים אותו עד סוף השביתה (ונכון לאתמול בלילה, נשאר לי רק הסיפור האחרון), אבל, היאח והידד, בזכות השביתה היום, צדקתי, וניצחתי (כן, את עצמי.) וסיימתי את הספר. ^^  [המשובח, אגב, כמעט ומיותר לציין.]

היום, אחרי שחזרתי מהמעבדה (כבר אמרתי שאני מעדיפה כמה הרצאות בשבוע במקום מעבדה אחת?), הספקתי להתעדכן במבזק חדשות קצרצר מאימא, שסיפרה לי שהורשו לפירסום כמה מהחשדות שגרמו לעזמי בשארה לברוח מהארץ.

בתור מישהי שהייתה במקום מאוד לא סימפטי בעת נפילת הטילים על חיפה ביום ראשון ה16/7/07, לא הייתי צריכה יותר ממבט אחד מחוץ לחלונות הבניין ששהיתי בו כדי להבין שזה לא בדיחה, וידיעות החדשות היותר ספציפיות, לגבי המקומות המדויקים שטילים נפלו בהם (הייתה מעט צנזורה בהתחלה), רק גיבשו את דעתי הברורה עוד מתחילת אותו היום - החיזבאללה ידעו ברוב המקרים, טוב מאוד, אבל טוב מאוד-מאוד, לאן הם מכוונים.

היום גם פרסמו את אותם חשדות (שזה בסדר, אני מאמינה להם) שלפיהם אותו חבר כנסת ישראל לשעבר, העביר מידע לחיזבאללה, וייעץ להם לגבי אופן הפעולה במלחמה. אני לא יודעת, אני בד"כ לא מדברת על זה כאן, אבל מרתיח אותי לשמוע דברים כאלה. איך מלכתחילה מגיעים אנשים כאלה לכנסת או לממשלה, לדרגות כ"כ בכירות במערכת הפוליטית, כשידוע מראש שאלו יהיו התוצאות? שאלו אנשים עם קשרים רבים מדי בצד האויב (וכן, סליחה שאני קוראת לאותם אנשים שאולי חלק יקראו להם "שכנים" או "אנשים שעלינו להידבר איתם" - "אויב", אני באמת מצטערת שככה צריך לקרוא לאנשים שמאיימים באופן ממשי ויומיומי על חיינו), ושכל האינטרס שלהם לשבת בממשלת ישראל, הוא להפוך את המדינה הזו לכמה שפחות קשורה לעם היהודי היושב בה.

הידיעה הזו מהיום, רק איששה את מה שידעתי מהתחלה, וזה מרתיח. זה מרתיח בדיוק כמו כל דבר שאתם מפחדים ממנו, יודעים בתוך תוכחם שהוא נכון, מתפללים ומקווים להתבדות, ובסוף מקבלים את האמת שידעתם, יחד עם ההוכחות, היישר לפנים.

זה מרתיח.

ועוד דבר, אם אנחנו כבר בנושא של "דברים שידעו בצפון לפני שבמרכז חשבו עליהם": ועדת וינוגרד הייתה יכולה להיחסך, אם רק היו מעבירים איזה דף נייר בין תושבי הצפון, כדי שיגידו את אשר על ליבם, כי פה ידעו והרגישו את כל אחת מהמילים שנאמרו אתמול עם פרסום הדו"ח, עוד מהיום הראשון של הלחימה. היא גם הייתה נחסכת אם אותם מקבלי החלטות, היו באמת שורדים פה יום אחד, בצפון הכה-רחוק ממשכנם המפואר הרחק מכאן, אם הם היו שומעים 13 אזעקות ביום (תוסיפו לזה 5 על כל עלייה של 5 ס"מ צפונה במפת הארץ), או יותר גרוע, מעבירים לילה נטול שינה, עם רעש רקע של הדי יריית התותחים שלנו, ועם הרעש האיום של נחיתת כל טיל על האדמה. אני אפילו לא מדברת על להיפגע פיזית מזה. אפילו לא זה.

התפלאתי לנוכח הפרשנים המופתעים מעט, בדקות הראושונת לאחר סיום הקראת הדו"ח בשלל ערוצי הטלויזיה. על מה מתפלאים? על עצמת המילים שנאמרו כנגד כל אחד מהאחראים שהוזכרו בו? מה אתם כ"כ מתפלאים? שוב, אם רק הייתם עוברים בין הבתים ההרוסים, המשפחות השכולות, לא הייתם צריכים לחכות לדו"ח. הוא נכתב פה אחד ולב אחד בין כל תושבי הצפון, כל המילואימניקים, הלוחמים ומשפחותיהם, יום-יום, במשך המלחמה כולה, ואחריה, עד היום.

זהו, הלכתי להוציא עצבים במקום אחר.

אני לא מאמינה שאני מסמנת אקטואליה בקטגוריות לפוסט.

ואתם יודעים מה, למרות ההתחלה האופטימיות של תחילת הפוסט, אני ממש לא מאמינה שככה אני פותחת את החודש האהוב עליי בשנה.

מבית היוצר של Moonlight&NightSky , כמובן! (למי שהספיק לשכוח, או למי שלא הספיק להכיר...)

Moonlight הפכה בינתיים לפנדורה, אבל זה ממש לא מפריע לה להישאר אותה אחלה ילדה (:

אז הרי לכם,

25 דברים שאפשר לעשות עם סוכריה על מקל:

1. למצוץ

2. ללקק

3. להשתמש במקל של הסוכרייה בתור קשית

4. לאכול בעזרתה גלידה (תשאלו את הילדה שניסתה ^.~)

5. להשתמש במקל של הסוכרייה בתור חלילית/מפוחית (נו, יש שם חור כזה בד"כ בקצה.. זה יכול לנגן!)

6. לחטט עם המקל באף

7. להשתמש בסוכרייה כפיתיון לנמלים, ולכלוא אותם בחוות נמלים

8. להשתמש בסוכרייה כפיתיון לילדים (ולכלוא אותם בחוות נברלנד או במפעל הסוכריות שלכם, תלוי אם אתם מייקל ג'קסון או ווילי וונקה, בהתאם.)

9. למכור אותה במחיר כפול, כמו כל מוכר מכולת ממוצע, ואז לקנות שתיים!

10.  לדמיין שהיא מיקרופון ולזמר לידה.

11.  לנסות ללעוס ולנגוס, ולשבור את השיניים

12. להחנק (למי שמחפש דרכים מקוריות להתאבד)

13.  למי שלא בקטע של להתאבד, אלא להפך, להרוג אחרים – לזרוק אותה מקומה ממש גבוהה, על ראש של מישהו (כן, זה יכול להרוג.)

14.  לתקוע באוזן ולטעון שאתה חרש (או לחילופין, לתקוע באוזן ולטעון שאתה שרק.)

15. למסמר לקיר למטרות קישוט

16.  להשתמש בה בתור מקל תיפוף

17. לחלק לאנשים וכך לזכות באהבתם הנצחית

18. ללטף אותה

19. ללקק, להדביק למצח וללכת ככה ברחובות (ולזכות ברחמי הזקנות המקומיות: "הו, הוא בטח ילד מיוחד...")

20. לדקור בעזרתה מישהו בתחת

21. לעשות לה בוק ולפתוח לה גלריה פרטית ב-deviantArt

22. באותה נימה- להקדיש לסוכרייה בלוג ולכתוב בשמה שטויות.

23. לקבל ממנה הרעלת סוכר

24. לתת לחולי סכרת, וככה להשמיד את אוכלוסיית חולי הסכרת בעולם! (לא, אין לנו שום דבר אישי נגד חולי סכרת, אתם אחלה. J)

25. לקחת אותה למקלחת, ולראות מה קורה. (פה אנו מבקשות מקוראינו היקרים לנסות את זה, ולשתף אותנו- מה באמת קורה? O.O)

כן. זהו שמו. במיוחד בהתחשב בעובדה שזה מה שהוא, ולא חשבנו על שם טוב יותר, כי במילא השם הזה מייצג בדיוק את מה שהשאלון הזה אמור להיות.

הוראות השימוש נותרות זהות.

כל מי שלוקח את השאלון, מחוייב לתת את הקרדיט הראוי לנו.

ו"לנו", זה אומר ללנקק גם אל הבלוג של מונלייט, בכתובת הזו-> http://israblog.co.il/86988

וגם לבלוג שלי, בכתובת הזו -> http://israblog.co.il/42664

[פעולה זו הופכת לפשוטה ביותר אם פשוט מעתיקים את כל מה שנמצא בין 2 הקוים המפרידים.]

(ונשמח גם אם תשאירו תגובה שעניתם לשאלון, זה תמיד נחמד לראות איך עונים עליו אנשים אחרים!)

שאלון שטותי מס' 1 –

מאת MoonLight&NightSky

1. איך נקרא לך?
2. מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
3. איפה המשקפיים הורודות שלך?
4. והשחורות?
5. מה לגבי הסגולות?
6. האם יש עכברים על הירח?
7. מה ההבדל הבולט ביותר בין טרקטור לקיבוצניק בכובע טמבל?
8. מהם הרגליו המגונים של דוב קוטב ממוצע?
9. באיזו מהירות מתנגש חילזון צולע בקיר בטון שטוח?
10. מה יקרה אם תדביק 2 אצבעות עם דבק מגע?
11. למי יש טישו?
12. לאיזו מטרה מחובר לכל חמור שני חוט חשמל?
13. למה התמכרת לסודוקו? (אנחנו יודעות שאתם מכורים, אנחנו פשוט יודעות!)
14. איזו מנה מגישים בצלחת מעופפת?
15. מהו הדבר המחייך הקרוב אליך ביותר?
16. למה העולם מפוספס?
17. כמה סוללות אנרג'ייזר דרושות להפעלת 10 שפני דורסל?
18. למה יש לאפרסק טעם של מישמש?
19. לך לישון. תתחיל לספור כבשים. עד כמה הגעת לפני שנרדמת?
20. על מה חלמת?

ובכן, בוודאי שמתם לב (ואם לא שמתם לב, אתם מוזמנים לעשות כאילו ששמתם לב, זה יהיה מאוד מנומס מצידכם) שזה זמן רב שלא פורסם שאלון מבית היוצר של מיס מונלייט ושלי.

אם אתם שייכים לקבוצה הראשונה של האנשים שהתגעגעו לזה, אז הרי לכם הבשורה החדשה.

בעידודן של צמד האוגרות החביבות מהבלוג הזה (ובמיוחד זוהר P:), מכרנו את נשמתנו לשט-..

ובכן, לא. סליחה. לא בדיוק מכרנו, אבל החלטנו לשתף פעולה. ולא בדיוק את נשמתנו, אלא את שאלונינו. ולא לשטן, אלא לפינה מיוחדת בבלוג שלהן.

בכל מקרה, הן עודדנו אותנו לכתוב עוד שאלונים, והחלטנו שזה בהחלט מה שנעשה! (אז תודה על האירוח בפינה אצלכן!)

פחות או יותר, אחת לשבוע נכתוב שאלון חדש, לא ארוך מדי, שיפורסם אצלן בפינה מיוחדת (נו, כמובן שגם כאן וגם בבלוג של מונלייט), ככה ששם אפשר גם למצוא את השאלונים, וגם אולי לזכות בפרסים (תלוי בחשק שלי להכין אותם P:).

את השאלון הנ"ל, אפשר למצוא אצלן בפוסט הזה.

בכל מקרה, מקווה שתהנו מהשאלון (ותעשו בו שימוש ראוי P:)

לילה טוב עולם.

זוכרים שבמהלך שנת הלימודים, היו פה לא מעט פוסטים בקטגורייה מסוימת ומבדרת של שיתוף הפעולה של מיסיס מונלייט יחד איתי?

אז הממ... בין אם התגעגעתם ובין אם לא (זה ממש לא אכפת לנו), הרי יציאה נוספת מבית היוצר המשותף שלנו.

Moonlight&NightSky co. presents

מה אפשר לעשות עם תה?

30 דברים שאפשר לעשות עם תה:

1. להכין.
2. לשתות.
3. להוסיף לו יין ורק אז לשתות.
4. להזמין את מלכת אנגליה לדייט.
5. לבחור בו כנושא לספר מרתק.
6. להשתמש בו כבתחתית אופנתית לספל.
7. לשים את התה על הספר, שיחד ישמשו כמכשיר קריאה משוכלל לחייזרים חובבי קריאת תה.
8. לשפוך אותו ואז לנגב את השלולית תה שנוצרה בעזרת מגבת (וככה למצוא שימוש נוסף למגבתך הפרטית!).
9. לפתח באמצעותו קלקול קיבה (מניסיון אישי של מוני).
10. לרפא בעזרתו כאב גרון.
11. לשפוך על פני האויב (או להשתמש בתה רותח כבכלי נשק יעיל, במיוחד להגנה עצמית).
12. לגלות באמצעותו מה טומן בקרבו עתידך האישי.
13. להקפיא ולהפוך לאחלה קרחון/ארטיק/קרטיב בטעם תה.
14. להשתמש בתה כבחומר חיטוי (וזה נכון שבתה ישנם חומרים מחטאים).
15. להוסיף לתוכו ירקות וראש דג ולנסות לבשל מרק-תה.
16. למזוג את התה לכוסות/ספלים או ספלונים.
17. לבדוק את ערך הקלוריות שבו .
18. להרעיל באמצעות התה אוגרים לבקנים גמדיים.
19. לעשות איתו מקלחת תה ממש דביקה.
20. אפשר לחבר הרבה שקיקי תה וליצור מהם בגד.
21. מאבקת התה אפשר להכין קונפטי ריחני.
22. להשתמש בו כבאחד ממרכיביה של עוגת תפוחים בטעם דבש (וזה נכון, לפחות לפי המתכון).
23. לחייך אליו.
24. לנסות לשכנע אותו שיחייך בחזרה.
25. להוסיף לתוכו חלב, סוכר, לימון ו/או דבש.
26. לצבוע בעזרתו חולצות בהירות.
27. לנסות להתמכר לתה.
28. למכרו למסוממים בטענה שזוהי בירה.
29. לצייר באמצעותו (הערת מוני: ראיתי באחד משיעורי האומנות בביצפר, שציירת אחת השתמשה בתה במקום בצבעים, ויצאו לה ציורים מאוד יפים).
30. לנסות לדוג באמצעותו כמה בני-ארץ (AKA תושבי כדור הארץ) בריטים בעיקר (מוני: מצטערת, אבל הייתי חייבת).
31. אפשר.. אפשר.. לספוג צמרגפן בתה ואז שמים על העין וזה עושה טוב אם היא כואבת ואדומה. >< מנסיון. |:  [מוגש בחסות לינה.]
32. ויש לי רעיון לשימוש דבילי אבל אמיתי לחלוטין - לצבוע באמצעותו גרביים בצבע רגל וכך להכהות אותן! [מוגש בחסות פלטינה, או ליתר דיוק המורות שהיו לה בתיכון]
    

נ.ב. רעיונות נוספים, תמיד יתקבלו בברכה (:

~MoonLight~ (18:21) :

מה קורה..

איך המחשב המתוקן?

חי ?

נושם?

~MoonLight~ (18:21) :

לשלוח לך ציורון?

NightSky (18:21) :

בייטח לשלוח!

וחי ונושם, בינתיים

~MoonLight~ (18:22) :

תגידי אם זה נראה לך מוכר....

NightSky (18:23) :

OK

NightSky (18:23) :

O_O

וואו, תפסת אותי עם פה פעור לחלוטין!

זה מדהים!

"ציורון" עלק...

פאק, זה ממש ממש מעולה!!!

~MoonLight~ (18:24) :

תודה!!!

:-)

אני בכל זאת אקרא לו בשם החיבה שלו "ציורון"....

אבל הפעם, אפילו אני גאה בעצמי.

NightSky (18:25) :

אין בעיה עם שמות חיבה, אבל אכן מגיע לך להיות גאה עצמך, זה שווה לחלוטין!

~MoonLight~ (18:25) :

החלטתי לעשות דיסק עם תמונות וזכרונות וציורים וכו' מהביצפר...

NightSky (18:25) :

'בנתוס (:

~MoonLight~ (18:25) :

תודה תודה...

:-[

~MoonLight~ (18:25) :

בינתים סידרתי את כל הצילומים שהיו לי לפי תקיות עם שמות ונושאים, כמו: פורים, מסיבת סיום, ימי הולדת וכו'...

~MoonLight~ (18:26) :

מה עוד כדי להוסיף וץ מצילומים והציור הזה?

NightSky (18:26) :

אני החלטתי להכניס לתיבה כזאת בצורת לב לא קטן, את כל השטויות,הפתקים ,זכרונות וכאלה שאנשים כתבו לי (מחוץ לספרים וכאלה, דברים שבאו בנפרד), ולא רק (נו, יש שם עשרות פתקים של הסיפורים במשפטים שלנו עוד מהחטיבה וזה...) והכל בא ביחד שקופסא הזאת

~MoonLight~ (18:26) :

אולי כל מיני דברים שכתבנו?

NightSky (18:26) :

^

|

;-)

~MoonLight~ (18:27) :

אז אם יהיה לך משהו ששווה הנצחה, נתכנס אצלי ונסרוק ונארגן וכו'...

NightSky (18:28) :

'סדר, וזה גם די החלטה שלכן אם זה שווה הנצחה ומה שווה ומה לא, אין לי בעיה להביא את זה מתישהו...

~MoonLight~ (18:29) :

וכעת, התוכלי בזמנך החופשי לעשות רקע לאדון 'ציורון'?

NightSky (18:30) :

אין בעיות

אבל שו רקע?

~MoonLight~ (18:31) :

נוף, תמונה כל שהי , משבר, לב ים, ירח עם עכברים....

~MoonLight~ (18:31) :

מדבר*

NightSky (18:31) :

אוקיי

ירח עם עכברים נשמע אחלה ;-)

~MoonLight~ (18:34) :

קיצקץ, כל מה שבראש שלך... את פשוט יותר טובה בקטעי עיצוב (לפי הקולאז' בספר מחזור).

NightSky (18:34) :

הקולאז' גרוע.

אבל 'סדר, ננסה לחפש משהו מתאים

~MoonLight~ (18:35) :

הקולז' הכי טוב בכל הספר...

~MoonLight~ (18:35) :

אולי גבינת קולז' יותר טובה, אבל חוץ מזה...

NightSky (18:36) :

XD תודה

ובסיידר (:

NightSky (18:37) :

גאש, זה אכן מעולה!

~MoonLight~ (18:39) :

מה מעולה?

NightSky (18:40) :

ה"ציורון"

NightSky (18:40) :

סקאי, בהיות במסך מחשב, (ע"ר)

~MoonLight~ (18:41) :

אהההה....

~MoonLight~ (18:41) :

ליז, פרבייה סינילית, (ע"ר)

NightSky (18:42) :

;-)

~MoonLight~ (19:10) :

הו יקירתי,

עשיתי עכשיו

עבודה קשה

ששוה זהב.

ניסיתי למצוא כמה צילומים

שבמחשבי החמיוד עוד לא קיימים.

וכמובן מצאתי כמה וכמה,

אבל את יודעת מה?

אין לי כוח לסרוק אותם,

וכך להנציח אותם לעולם.

כנראה שזה יעשה מחר

או שהערב, יותר מאוחר...

NightSky (19:11) :

XDDDD

אני מרגישה שאני מבזבזת זמן בסינון תמונות מהמחשב oO

אבל יצא לך אחלה שיר! ;-)

~MoonLight~ (19:11) :

ובמה את מעסיקה את עצמך?

ובמה משקיעה כעת את זמנך?

NightSky (19:12) :

מוחקת תמונות שיש לי פעמיים על המחשב

NightSky (19:12) :

(ובין היתר מעבירה לפוטושופ תמונות שאפשר לשחק איתן ברקע;-)

~MoonLight~ (19:12) :

הווו, העיסוק הנ"ל מקודש.

וגם העבודה קשה ממש!

NightSky (19:13) :

לא ממש קשה

אבל היא די מעסיקה

:-P

~MoonLight~ (19:14) :

או אהסגול שבאלוהי!

איני מאמינה למראה עיני!

הלו זו שזמי הגברת

לאיי סי באון ליין כעת מחוברת!

~MoonLight~ (19:14) :

הסגול*

NightSky (19:15) :

יאפ, שמתי לב שהיא הואילה בטובה להתחבר...

שלחי לה ת'ציור!

~MoonLight~ (19:15) :

הלהגיד לה 'שלום' או אולי לחכות

עד שהיא תעדיף אלי לפנות?

~MoonLight~ (19:16) :

לשלוח ציור?! זו גאונות!

ואני אבצע זאת בזריזות!

~MoonLight~ (19:16) :

אוי לא, היא שוב מנותקת...

אולי היא ממני פשוט מתחמקת?

NightSky (19:17) :

נהה... היא תתחבר עוד מעט כנראה

יש לה בעיות באייסי. תפני אליה ותשלחי לה

~MoonLight~ (19:17) :

והנה היא חזרה... לא יאומן...

דבר כזה באמת לא ראיתי מזמן!

NightSky (19:18) :

told you she'll be back

~MoonLight~ (19:19) :

אכן, וצדקת....

אני מאושרת!

כעת אני איתה מדברת!

NightSky (19:20) :

וויפי ייאי

תהנו

;-)

~MoonLight~ (19:21) :

תודה לך, אכן ננסה להנות....

ודעי כי ברכותייך חשובות לי מעוד...

~MoonLight~ (19:21) :

מאוד*

~MoonLight~ (19:22) :

אוי, הדיסלקציה שלי שוברת שיאים!

זה מה שקורה כשאני מתכתבת בו זמנית עם כמה אנשים...

NightSky (19:23) :

חיחי

חפיף, סולחת

;-)

~MoonLight~ (19:25) :

או קיי, יש לי דבר מה שמתחרז עם 'סולחת',

אבל מוזכר בו ורד בוורציה לא מוצלחת....

NightSky (19:25) :

XD

אני אוותר גם על זה, נראה לי...

פשוט כי בזמן הקרוב לשבת קצת בא לי

:-P

~MoonLight~ (19:26) :

טוב, אולי דווקא מוצלחת, אך לא חינוכית.....

שבי להנאתך גברתי החוחית....

NightSky (19:27) :

אני לעומתך, יכולה לדר עם כמה אנשים

ובו זמנית לעשות עוד דברים

~MoonLight~ (19:28) :

אני בך גאה, פשוט מאושרת.

גם עושה דברים וגם מדברת!

~MoonLight~ (19:29) :

פשוט כישרון מלידה,

ואני בעצמי בקושי מקלידה

NightSky (19:29) :

או כותבת, אם מעט לדייק

וחוצמזה, אני בטוחה שמוכשרת גם את

~MoonLight~ (19:31) :

האם גם שיחה זו תמוקם

בבלוגך הנכבד, כפי שקורה רוב הזמן?

NightSky (19:33) :

חשבתי על זה, ולא יודעת אנוכי

כי מתישהו באמצע

ברוב טימטומי

סגרתי בטעות חלון השיחה

(שוש! זה שירה מודרנית! לא חייבים להיות פה חרוזים! :-P)

NightSky (19:34) :

בעצם, בדיקה חוזרת עשיתי

וגיליתי שטעיתי

את החלק המעניין שמרתי

ואת החלון בכלל לא סגרתי!

~MoonLight~ (19:35) :

אז התשובה היא חיובית?

עני לי, גבירתי לי, המודרנית!

NightSky (19:36) :

התשובה הפעם, יקירתי

אינה תלויה כלל וכלל בי

אם תגידי שתרצי

אמקם את השיחה בבלוגי

~MoonLight~ (19:37) :

כעת אני תוה לי מה עלי לעשות...

להשאר כאן איתך או סרט לראות?

התמליצי

לי מיצי פיצי?

~MoonLight~ (19:37) :

תוהה*

NightSky (19:38) :

תלוי למי יש פוטנציאל לבדר אותך יותר

אם הסרט מעניין,

תפרשי אל המקרן!

אם הסרט די סתמי

השארי נא כאן איתי

~MoonLight~ (19:39) :

שיחה זו כנראה תמוקם

בבלוגי הפרטי

כשהיהיה לי לכך זמן...

~MoonLight~ (19:39) :

כשיהיה*

~MoonLight~ (19:40) :

הסרט אמור לעסוק באיש עטלף

אולי הוא חביב ואולי מעייף....

NightSky (19:41) :

הו, על איש העטלף שמעתי גם אני

אך לא בטוחה שעליו אבזבז את זמני

אם תראי אותו, תמסרי לו ד"ש ותהני

ואם לא, תזכרי שגם הוא סתם אלמוני

~MoonLight~ (19:43) :

דברי אמת וחוכמה דיברת

ולהגיע להחלטה לי עזרת.

אני אוותר על הסרט שמוקרן עכשיו

ואראה רק את הבא אחריו...

~MoonLight~ (19:44) :

אולי עלי להפסיק לחרוז?

כי אני כבר נשמעת כמו died moroz...

NightSky (19:47) :

וויפי ייאי!

גמני תכננתי לראות את הבאים

ואיך שבא לך, לגבי החריזה לפחות... Oo

~MoonLight~ (19:49) :

הרטים הבאים הרבה יותר שווים,

ואוף, קשה לי להפרד מהחרוזים....

אז אני אמשיך להציק לך בזו הרוח

עד שיפול לי על הראש תפוח

או עד שתעיף אותי הרוח

לאי שם למרחקים

כמו את אליהו הענבים!

אופסי, סליחה... התכוונתי 'נביא'...

וכעת אלך לי שתייה להביא...

~MoonLight~ (19:49) :

הסרטים*

NightSky (19:51) :

אליהו ענבים זה אכן מקורי

ולי אין בעיות עם חרוזים

העיקר שתהני מהענבים

~MoonLight~ (19:53) :

אוי, כרגע אכלתי ענב

קטן, ירוק ומחובר לענף.

NightSky (19:54) :

מקווה שאכלת אותו בלי הענף oO

-בלי קשר-

אימא שלי נכנסה לפה ואמרה שהציור ממש יפה והיא מוסרת ד"ש

~MoonLight~ (19:54) :

וכעת כנאה אלך לאכול

משהו יותר מוחשי וגדול.

ואותך אעזוב לנפשך,

כדי שתוכלי לשמור על שפיותך.

אם תשתעממי אלי תוכלי לפנות,

ובינתיים אני אכקרסם לי קירות.

~MoonLight~ (19:55) :

הווו רב תודות!

זה משמח אותי עד מאוד!

NightSky (19:55) :

;-)

בתאבון!

~MoonLight~ (19:57) :

תודה לך בשמי ובשם מנחם גם.

להתראות ושלום לעולם.

NightSky (19:58) :

:-)

מימין לשמאל: לנה, ליז וזאתי... נו, אהה... סקאי נראה לי.

כפיים לליז על הציור השווה!