|
Funny.
ציטוטי שיחות, כי יש לי טונה של עבודה. 
24.1.2009
(12:51:01 PM) NightSky: זוכר את הקטע הזה עם "אני אשים שעון מעורר ואקום מוקדם"?
(12:51:26 PM) סשה: יאפ
(12:51:41 PM) NightSky: אז זה לא ממש עבד. בכלל, הבוקר הזה היה ממש הזוי בקטע הזה.
(12:52:09 PM) סשה: גם אצלי (כאילו, לא הזוי, סתם המשכתי לישון)
מה קרה אצלך?
(12:53:02 PM) NightSky: אני זוכרת את עצמי לפנות בוקר, רואה מהחלון את הלבן הזה בחוץ וחושבת לעצמי שבטח עוד לא כזה מוקדם. ואני ממש זוכרת את המחשבה של "שמתי שעון מעורר ל-9:23!" ואז לקחתי את הפלאפון והסתכלתי על התצוגה וראיתי 9:23 והוא התחיל לצלצל. (אלוהים יודע איך אני זוכרת את השעה המדויקת הזו.)
(12:54:38 PM) סשה: ואז היה גשם של דובי גומי במקרה?
(12:54:42 PM) NightSky: עכשיו, אני זוכרת שהסתובבתי לשים אותו ליד המיטה בחזרה. ונראה לי שהסתובבתי בחזרה לנמנם קצת.
אחרי כמה זמן שוב פקחתי את העיניים ועדיין ראיתי את הלבן בחוץ. וחשבתי לעצמי שממש חם לי עם פוך ועוד שמיכה עבה.
ואחרי כמה זמן השעון צלצל, וראיתי 8:30, שזו השעה המקורית שבאמת שמתי לה שעון מעורר. וקלטתי שכל הקטע ממקודם היה כנראה מתוך חלום.
(12:54:54 PM) NightSky: לא! :( אוף, עכשיו בא לי דובוני גומי. :)
(12:55:34 PM) סשה: חחחחחח
(3:09:14 PM) הארי: טוב, אני חושב שהשבוע יהיה זמן מצוין לבקש מצ'ירי לתת לך לישון בטכניון
(3:10:39 PM) NightSky: יש מצב...
(3:10:46 PM) NightSky: :(
(3:11:09 PM) הארי: או לחילופין להביא שק"ש לדירה שלנו
(3:11:14 PM) הארי: שזו גם אפשרות
(3:11:16 PM) NightSky: אין לי שק"ש
(3:11:22 PM) הארי: לי יש (:
(3:11:42 PM) הארי: למרות שמזרן נראה לי כמו השקעה יותר טובה :P
(3:11:43 PM) NightSky: יו' וסשה התחילו שיחה אז כשהלכת על להביא פועלים סיניים ולסגור את המרפסת כדי לעשות לי שם חדר ;)
(3:12:00 PM) NightSky: אני גם אעדיף מזרן :P
(3:12:05 PM) הארי: זה רעיון מגניב לגמרי! את במילא חלק מהקומונה שלנו ^_^
(3:12:19 PM) NightSky: בדיוק, אני אמרתי שאין בעיה, ושיביאו איטלקים חסונים, אם כבר :)
(3:12:20 PM) הארי: רק שזה סופית יקבע את הצורך לעוד מקרר
(3:12:26 PM) הארי: ((:
(3:12:29 PM) NightSky: נו, אם אתם במילא צריכים עוד אחד...
(3:12:30 PM) הארי: שישארו אחרי זה?
(3:12:41 PM) NightSky: אם הם באמת חסונים ^^ והם מביאים פיצה ויין איכותי :)
(3:13:20 PM) הארי: (האיטלקים)
(3:13:38 PM) הארי: יאי, פיצה ויין! ^_^
(3:13:47 PM) הארי: ויעשו פסטה, וישירו (:
ובפינת הציטוט הסוטה של השבוע:
או: ציטוט המעבדה השבועי
או: קוויקי ובימבה רצו איזכורים לסקס:
בניסוי השבועי היה בין היתר רכיב שבנינו שקוראים לו HEXss [לא כי הוא מטיל קללות, אלה כי הוא סופר בהקסדצימלי]. בתצוגה על הכרטיס מגדירים גם נורית led קטנה שתעבוד כשהוא עובד.
סשה: "היי, אנחנו יכולים לקרוא לו SEXss!"
אני: "והאור שלו לא יהבהב כל עוד הוא בטכניון?" 
אני צריכה המלצות לסרטים ממש טובים (רצוי כאלו שלא ראיתי).
רשימות יתקבלו בברכה. 
| |
זה עבר את הצנזורה. (או: פשוט קיבל אישור מליז לפרסום)
ההתכתבות שהזכרתי כאן.
לפניכם הוכחת הביאוס התלוי של ליז והארי (וקצת שלי, כי בכל זאת.)
29.12.2008
ליז: "החיבה הזאת לגשם מאוד תלויה בדלתא. אם היא גדולה שווה לטוב, אז אני אוהבת גשם, אבל אם דלתאת המצ"ב שואפת לירוד... אז לא כ"כ" 4.26
אני: "חחח! גדול! אני מקווה שהדלתא היום גדולה מספיק, כי יש הרבה מאוד גשם!" 4.40
ליז: "אבל דלתא תלוית מצב רוח ולא תלוית גשם. אחרת את הורסת לי את כל הוכחת הביאוס התלוי שלי." 4.47
אני: "אבל דלתא תלויה בעיקרון באפסילון שתלוי בגשם, בסופו של דבר!" 4.49
ליז: "אההה!!! מה פה קורה פה?! יצרנו לולאה אינסופית..." 4.52
אני: "מוהאהאהאהא! אומרים לי פה שאם הלולאה מתכנסת, זה בסדר. ^^" 4.55
ליז: "אבל את מבינה שהיא מאוד בעייתית הגברת לולאה שלנו. בכל פעם היא שואפת לגבול מצב-רוחי אחר התלוי בקפריזות שלי לאותו רגע, ואם לקחת בחשבון את העובדה שהקפריזות לא תמיד מוגדרות. בעיתיישן." 4.59
אני: "הקפריזות שלך מוגדרות עד כדי מספר סופי של נקודות בזמן! ולכן ניתן בכל זאת להגדיר את מצב רוחך כפונקציה של מזג האוויר. מש"ל!" 5.05
ליז: "אלוהים ישמור! זה עוד רגע הופך לשקול הטענה: שלא רק שהמ"ר שלי תלוי גשם, אלא גם הגשם תלוי מצב-רוח! זה אומר שיש לי כוחות. אני שולטת באיתני הטבע! יאיי!" 5.10
"נ.ב.: ואת הוכחת את זה! אני סופר גיזמו. מועחעחע..." 5.11
אני: "את מניחה פה שאת יודעת לשלוט במצב הרוח שלך!" 5.15
ליז: "הרבה יותר קל לשלוט בטבע מאשר במצבי הרוח המשתנים שלי. טוב שאני לא נשמעת כמו אישה בהריון." 5.19
אם זה לא ברור, ירד באותו יום מלא גשם. 
קצת על פיטום ודיאטה: 
מעולם לא עשיתי דיאטה, לא אחת כזאת רשמית שאומרת לך מה לאכול באיזה יום ובאיזו שעה. לא בנויה לזה. אני ייודעת שאני אתמיד בזה יום-יומיים וזהו. אבל אתם יודעים, בכל זאת, מנסים לפעמים לאכול מסודר, בלי יותר מדי ג'אנק (פרט לשוקולד, מצטערת.) ובלי יותר מדי להגזים (יה, רייט), נו מנסים ככה.
ואז מגיע הקטע הזה, שכשאני בבית בסופי שבוע, אימא תכין תמיד איזה משהו טעים כל הזמן, וכשאני אצל קוויקי, אין לי מושג איך, אני גם תמיד אוכלת יותר מדי ויותר ממה שאני מצפה מעצמי, ובאמצע השבוע יש ימים כמו ראשון שעבר, שמשתפים אותי בארוחות ערב במעונות, או כמו היום שיו' מביא בראוניז משוקולד לבן, ואז הארי מוציא משהו בין עוגת שוקולד לבראוניז משלו, ואני אמורה לבחור מה מהם לשתות עם הקפה, ומה פתאום לבחור? צריך לטעום את שניהם!
ומחר הם רוצים ללכת לסרט (שאני כנראה לא אבוא אליו) ואח"כ לאכול בBlack (שבהתחשב בעובדה שהארי הבטיח לי טרמפ הבייתה, אני כנראה אצטרף), ואולי ארוחה fancy -'ית עם קוויקי בסופ"ש (ואולי לא, אבל זה באמת לא ישנה הרבה), וכל הקטע הזה של לרדת במשקל, נהיה ממש בלתי אפשרי!
ועכשיו שהתחלתי עם החדר כושר, זו מטרה שחייבים להשיג. כי כמה כבר אפשר לבכות על המשהו כמו 4-5 קילו שאני כ"כ רוצה להוריד ואפעם לא עושה עם זה באמת כלום? די!
אבל הלחץ החברתי מחייב להצטרף ליציאות חד-פעמיות יחסית שכאלו (רבאק, אנחנו מוציאים את יו' וצ'ירי החוצה, זה אירוע נדיר שלא להיות נוכחת בו ישב לי על המצפון הרבה מאוד זמן), וכשמכינים לך אוכל טעים אין מצב לא לגעת בו, ונו, ככה כל 500 גרם שיורדים, מעלים בחזרה עם ריבית. זה לא ילך ככה.
אני אוהבת את כל קטע ה"קוויקי & סקאי מזימות זדוניות (ע"ר)" הזה של ה-24 שעות אחרונות, עליו אין לי שום כוונה לדבר כרגע, ולו רק for not jinxing it.
ישבתי אתמול עד 1 בלילה לראות את החיילים שלנו נכנסים לעזה. הלב איתם, ותפילה אחת גדולה לאלוהים שישמור עליהם שלמים ובריאים.
שיהיה לכולם שבוע מעולה, ושקט ככל האפשר.
| |
אוי, אני לא יכולה, you have to see this:
הכותרת הייתה לרגע "אלוהים אדירים", עם דגש על אדירים.
זה שיחה, אבל תלחצו (לפי הסדר!) לראות את התמונות כדי לדעת על מה מדובר.
אני כבר חצי שעה בבדיחות לא נגמרות על זה, וזה יימשך עוד כמה ימים טובים. או אפילו עד השנה הבאה, אם זה באמת מה שמביאים לטכניון:
http://img152.imageshack.us/img152/743/panorama01rf7.jpg
http://img140.imageshack.us/img140/5292/panorama02ad9.jpg
סשה:
אז זה כנראה אילוסטרציה
http://img152.imageshack.us/img152/743/panorama01rf7.jpg
http://img140.imageshack.us/img140/5292/panorama02ad9.jpg
נכון שזה נראה מחריד על נוף חיפה?
21:09 me:
רואים שזה אילוסטרציה
21:10 וגאד דמיט, מה זה הדבר הזה?!
סשה:
יש כמה רעיונות אבל הם צונזרו :P
me:
חוץ מזה, שאמרו שמה שעושים שם עכשיו, זה עבודות להנחת היסודות של הפסל, אח"כ כבר ישימו את הפסל עצמו
יש לי רק רעיון אחד, ונראה לי שהוא שייך למצונזרים.
מתאים ככה, מול אולמן, בעיקר לתקופות מבחנים.
21:11 סשה:
זה להראות לסטודנטים החדשים מה הטכניון נותן להם :x
me:
לא רק לחדשים, למרות שהותיקים יודעים טוב מאוד...
21:12 סשה:
לותיקים זה רק להזכיר אם הם חוזרים מחופשה :P
me:
זה כזה: "טוב, מרצה יקר, אולי עדיף שאני אטפס לראש הפסל במקום לענות על המבחן שלך?"
21:13 סשה:
אומרים שזה יהיה יותר גבוה ממאייר
אז כנראה חשמל יוסיפו קומה למאייר
ואז יוסיפו קומה לטאוב
21:14 me:
שיוסיפו קומה למאייר, לא אכפת לי.
אבל פאק, מה לכל הרוחות מי שעיצב את זה חשב לעצמו?!
21:16 סשה:
"חיחיחי"
זה בטח ילד בן 12 תכנן
(זה אותו אחד שתכנן את הגשר בירושליים)
21:17 me:
ישמצב
21:19 תגיד, מאיפה התמונות האלה?
סשה:
אל: בית הטכניון
מאת: פרופ' יצחק אפלויג, נשיא
הנדון: אובליסק הטכניון – יצירתו של ד"ר סנטיאגו קלטרווה
ברצוני להביא לידיעתכם את הקמתו של אלמנט פיסולי חשוב שיוקם בקרוב בלב הקמפוס, בשדרה המרכזית, ברחבה שלפני
בית הסטודנט.
ראשיתו של המיזם בתרומה הגדולה להקמת מרכז ראסל ברי לננוטכנולוגיה. בזמנו היתה זו התרומה הגדולה בתולדות
הטכניון ( 26 מליון דולר) ובעזרתה הצלחנו לגייס סכום זהה מהממשלה ולהפעיל את התוכנית האקדמית הגדולה בתולדותינו.
כזכור, התרומה היתה מיועדת כולה לצרכים מחקריים, כגון גיוס חברי סגל חדשים, קנית מכשור מדעי מתקדם וכדומה ולא
היה במסגרתה אלמנט פיסי כמו בנין שניתן היה באמצעותו לציין ולהנציח את התרומה החשובה. בהסכם התרומה ביקשו
נאמני הקרן שיוקם במקום מרכזי בקמפוס אלמנט פיסולי שיציין את התרומה ואת הקמת המרכז לננוטכנולוגיה.
בחיפוש אחר אלמנט פיסולי מתאים פניתי לארכיטקט ד"ר סנטיאגו קלטרווה (דוקטור למדעים לשם כבוד של הטכניון לשנת
ד"ר קלטרווה .(http://www.calatrava.com : 2004 ) ואחד הארכיטקטים המובילים בעולם (ניתן לראות חלק מעבודותיו באתר
הסכים לעצב עבור הטכניון (ללא תמורה) אלמנט פיסולי לציון התרומה והקמת המרכז.
התוצאה, שתוכלו לראות בהדמיות המצורפות, מרשימה. גובה האובליסק יהיה 28 מטר (בקרוב גובהו של בנין הפקולטה
להנדסת חשמל), קוטרו יהיה 61 ס"מ והוא יסוב סביב צירו האנכי.
יצירת אמנות יחודית זו תהפוך לנקודת הציון המרכזית של הטכניון ותציב אותו על מפת הארכיטקטורה של מדינת ישראל
ואף בעולם.
האובליסק, שעלות יצורו ממומנת ע"י קרן ראסל ברי, צפוי להיות מוצב בטכניון באביב תשס"ט ועבודות ההכנה להצבתו
במדרחוב ליד בית הסטודנט נעשות כעת.
ב ב ר כ ה,
יצחק אפלויג
21:20 me:
מאיפה המכתב הזה?
סשה:
שאלה טובה
מישהו פרסם את זה בפורום אני מחפש את המקור של זה
21:21 me:
הראיתי עכשיו לאימא שלי, אני חושבת שהרעיון המצונזר עולה לכל בנאדם בראש...
21:22 סשה:
הייתי אומר שתחסכי את זה ממנה אבל היא בטח תראה את זה מהבית שלכם
21:23 me:
LOL!
המכתב נראה קצת הזוי
צריך למצוא באמת את המקורות של זה...
21:24 תקשיב, ה...דבר הזה... לא.. יעמוד כמו שצריך
אם זה 61 ס"מ קוטר על גובה של 28 מטר, זה.. לא יציב.
21:26 סשה:
זה גם מסתובב
את יודעת שמחר בבוקר משמידים את העולם
כי זה לא הגיוני שיהיה לי חופשת קיץ
me:
כן, יהיה מוי כיף!
21:29 me: זה מסתובב?!
סשה:
אכן
21:30 me:
אוי ואבוי.
על סוללות?
אמא העלתה רעיון שזו יכולה להיות מזרקה. O_O
21:32 סשה:
מזרקה של מה בדיוק?
21:35 me:
לא יודעת, תחשוב לבד.
סשה:
זהו בדיוק, אני מעדיף שלא
21:36 me:
חחח
הפסל הזה לא מקורי, אני מחטטת קצת באתר שלו והרבה דברים נראים אותו דבר... כל הגשרים שלו אותו דבר וזה...
28 מטר... זה לא יהיה מאיים קצת על הסטודנטים?
21:37 סשה:
זה יותר למשוך סטודנטיות
21:38 לא בדיוק חשבו על הסטודנטים באותו הרגע
me:
כן, אבל זה ייצור תחרות, עכשיו לסטודנטיות יהיו דרישות!
21:39 סשה:
גם ככה יש להן דרישות >_<
me:
עכשיו יהיו להן יותר. הרבה יותר!
21:40 סשה:
הדרישות ירדו כשלא יהיה מי שיספק אותן
me:
אבל 28 מטר, וזה מסתובב!
סשה:
אלא אם כן יתאספו סטודנטיות בלילה מסביב לפסל
21:41 זה יכול להיות בדיחה ממש טובה
"את יודעת מה 28 מטר ומסתובב?"
21:43 me:
זה כבר בדיחה ממש טובה!
21:46 סשה:
אז מה התוכניות?
21:48 me:
קודם שיציבו את הפסל, אח"כ נראה באילו שעות אנחנו מתארגנות שם ;)
סשה:
:P
התכוונתי לחופש
me:
אההה... זה!
אבל הפסל יותר משעשע!
סשה:
אלא אם כן אלה התוכניות לחופש ואז ;-)
21:49 me:
אלה גם התכניות לחופש! :P
סלחו לי, הלכתי להמשיך לצחקק.
חופש!
מחר טיול עם ליז!
מחרתיים קוויקי!
מיאו!
^_^
| |
מהפעמים האלה שאפשר לספור על יד אחת
קפה בד"כ לא באמת מעיר אותי.
כן, זה טעים ונחמד ויוצא לי לשתות לא מעט ממנו, אבל איכשהו יום, אחרי שהלכתי עם ויקי וחבר שלה למנדרין, הקפה שלהם באמת הצליח להעיר אותי.
כן, הייתי נורא עייפה לפני זה ככה שזה לא חוכמה, אבל באמת שאיכשהו עד עכשיו יש לי כוח לדברים והזמן באמת די טס. ולהזכירכם, הזמן שלי טס בלימודים לשדות, וזה לא דבר שיש לזלזל בו. הבעיה הם בזמן שטס, זה שכל קצובת הזמן שיש לי ללימודים לבוחן בשדות, הולכת לאיבוד כשהזמן טס, יש יותר מדי מה ללמוד.
***
אני לא מאמינה שעברתי מל"מ. כ"כ לא מגיע לי על השטויות שעשיתי במבחן. אני עדיין מתכננת לחזור על הקורס הזה כי אני יודעת שאני יכולה בהחלט להוציא הרבה יותר. אבל אני נושמת לרווחה מאוד, עם הידיעה שלסמסטר הבא אין לי את כל העניין של לרדוף אחרי לא מעט מרצים שייאשרו לי לקחת את הקורסים שדורשים מל"מ בתור קדם, ויש לא מעט כאלה באופן כללי. שיו...
***
אה, ומשפטים כאלה יגרמו לי להפסיק להתבכיין על הטכניון לכל אדם שנקרה בדרכי:
תום says:
בעיה רצינית... אבל היי-אני מניח שבסופו של דבר (מתי שלא יהיה הסוף) זה ישתלם
Sky. says:
אני מאוד מקווה, אני צריכה להתחיל לעבוד על לשפר באופן מאוד רציני את הממוצע, וזה נורא קשה... :/
תום says:
אז חורשים קצת... כבר הייתה את הבעיה הזאת בתיכון.. אני מניח שהטכניון יותר שונה אבל יש לך ראש טוב על הכתפיים שלך, **** (:
תום says:
כבר הגענו למסקנה ממזמן שאת סוג של גאון מטומטם שכזה :P
סופ"ש מעולה לכולם!
=^_^=
| |
יציאת היום:
איכשהו שייכת דווקא לי.
סשה ואני איכשהו לא מקשיבים לגמרי בהרצאה של שדות, ומדברים על הנושא התמידי של יחסי הבנים-בנות בפקולטה כמו חשמל, לעומת פקולטות כמו כימיה/ביולוגיה ושות'. נזכרנו ביציאה של קולודני מהסמסטר שעבר, כשהוא ניסה להסביר מה זו רקומבינציה, ע"י דוגמה של בנים ובנות באולם.
סשה התחיל להתלונן שמשעמם לו בהרצאה.
אני, מצביעה לכיוון הכללי של כימיה: "לך, לך תעשה רקומבינציה!"
סשה, אחרי דקה: "רגע, זאת אמורה הייתה להיות קללה?"
מפה היה קשה להפסיק לצחוק, גם לענות לו שממש לא.
איכשהו גם היו מעורבים בעניין זריקת תינוקות ממגדל, והתינוקות העתידיים של צ'ירי וי' [שיום אחד עוד ישתלטו על העולם], אבל אני כבר לא זוכרת בדיוק.
סוף שבוע נעים לכולם.
=^_^=
עריכה:
ספיישל לכבוד שבוע הספר, או משהו כזה:
סשה (20:43) :
השאלתי ספר מהספרייה (:
סשה (20:43) :
התחלתי את הסדרה מהספרייה של הארי אבל הספר המשך לא אצלו יותר
NightSky (20:44) :
מזל טוב!
איזה ספר?
סשה (20:44) :
A Clash of Kings
סשה (20:44) :
עכשיו לא צריך ללמוד לפורייה
NightSky (20:45) :
אמרתי לך, או לא אמרתי לך שאין מצב שאתה לומד הסופ"ש? :-P
[ולא מכירה oO מן הסתם... על מה זה?]
סשה (20:45) :
969 עמודים ואז יש נספחים
סשה (20:45) :
ספר ממש מגניב
סשה (20:45) :
תקראי את A Game of Thrones
NightSky (20:46) :
כשיהיה לי זמן לקרוא ספרים בעובי כזה באנגלית =|
סשה (20:46) :
על מלחמות, פוליטיקה ורצח
סשה (20:46) :
מן ספר פנזציה היסטורית
סשה (20:46) :
פנטזיה
NightSky (20:47) :
הנחתי שזה יהיה פנטזיה ;-)
יש לי 3 וחצי ספרים באנגלית על המדף שמחכים לי [מובי דיק אצל קוויקי ולפי מה שנראה אני לא אתחיל אפילו לקרוא את זה בקרוב], עוד איזה 2-3 בעברית שמחכים לי, ועוד מליון וחצי ספרים שלא קניתי כי חברה טובה שלי קנתה ואני משאילה ממנה [היא יוצאת ספרייה מצוינת בשבילי, רק שאין לי כמעט זמן לקרוא :-(]
NightSky (20:47) :
אה, כן, ויש את הספר של שדות. העלילה מרתקת וקשה לעזוב אותו, אבל צריך, כדי ללמוד לדברים אחרים.
סשה (20:50) :
שדות מרתק
סשה (20:50) :
אבל הבנתי שהוא ממש קשה לקריאה, הרבה אנשים מוותרים באמצע כי זה מדכא מידי
NightSky (20:51) :
כן, הוא כתוב פשוט בשפה עתיקה כזו. שמתיימרת להיות חדשנית והרפתקנית בפני עצמה, אבל בעצם היא מבולבלת מאוד כשמשווים אותה להוצאות אחרות, כמו הארי פוטר למשל.
סשה (20:53) :
אני יודע למה את מתכוונת
סשה (20:53) :
וגם הבדיחות הלשוניות לא תורגמו טוב
סשה (20:54) :
למשל "הדיוורגנס של השדה הוא אפס בכל המרחב" לא מצחיק בעברית
NightSky (20:55) :
בדיוק!
בכלל נראה לי שמישהו לא הבין כמו שצריך את מה שמקסוול ניסה להגיד.
אני לא בטוחה שהוא באמת התכוון לכל הדברים האלה. זה היה יותר מלמול כמו "תכינו לי את הלובסטרים של מריה כמו שצריך."
סשה (20:56) :
התרגומים האלה על הפנים
NightSky (20:58) :
כן, צריך דור חדש של מתרגמים טובים.
שיבינו שמשולש הפוך בא לסמן משהו כמו
" Hey butler, pour me another glass of wine"
ולא חלילה רוטורים.
ילדים, קיראו ספרים, זה חשוב.
| |
אז, חם היום, הא?
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני יושבת לי כאן בחדר, עושה את עצמי לומדת למבחן השני במעגלים מחר (בחיי, למישהו יש רפרנס למבחן?), מנסה להסניף חמצן לריאות, כדרך הטבע, לוקחת שאיפה עמוקה ומיד קולטת שמשהו לא בסדר. תוך כדי השאיפה אני פשוט מריחה חול!
חול, אבק וג'יפה! וזה לא שלא ניקיתי אבק בחדר, כי למען האמת אני לא, אבל זה גם לא חדש (אני חושבת שהפעם האחרונה שניקיתי אבק הייתה כשקוויקי היה פה, וזה היה לפני כמה עידני קרח. בחיי. הממוטות הספיקו להיכחד ולהיווצר אבולוציונית מחדש בזמן שעבר.) ככה שאני לא אמורה להרגיש בהבדל מהבחינה הזו. אבל אז אני נזכרת בכל הצהוב שהיה פה כל היום, כשניסיתי להציץ לעבר הים הכחול, וראיתי ים צהוב (וזה אפילו לא מהפיפי של הילדים, כי עונת הרחצה לא החלה רשמית, וזה גם לא הליכלוך של המפעלים, כי זה הרי מה שהופך את הים לירוק. מה גם שלא ראיתי דגים מתים צפים. מה שמוביל אותנו לבעיה העיקרית - לא ראיתי!), או סתם ניסיתי להבדיל בין כל הכבישים כאן בחוץ, ועדיין כל מה שראיתי זה כמה פסים אפורים, והעיקר- כן, כן, הרבה צהוב. ומה שהכי לא הוגן בכל העניין, שצהוב מלוכלך הוא בכלל לא הצבע האהוב עליי! זה לא שהייתי מרגישה בסדר אם הייתי רואה פתאום עצים סגולים, כבישים כחולים וים אדום [בעצם, זה כן, זה סימן לזה שאני באילת, הרבה דרומה מכאן, ובעיקר הרבה דרומה מהטכניון. מספיק דרומה כדי להיות בטוחה שלא יפוצצו אותי באיזה מלון בסיני, או שאני לא אטרף ע"י פליטים (או סתם פילים) מאפריקה (זו הנקודה שבה אני יכולה לקשר את הפוסט שלי לנושא החם, נכון?) כי דווקא היו לי רעיונות אחרים לאיך אני אסיים את חיי], אבל לראות שמיים צהובים, ים צהוב, אוויר צהוב והכל צהוב, וול, זו איזשהי פרסומת סמויה ממש לא טובה לצבע של השנה שעברה, הכל קונספירציה של מעצבים. (וגם זה לא ממש ברור לי, אנשים באמת אוהבים ללבוש צהוב? או צהוב עם אפור?)
הפוסט על היומולדת של קוויקי יפורסם כאן מחר, אם ירצה השם (והשם במקרה שלי הוא האימא, שעוד מאתמול, 5 דקות אחרי שחזרתי הבייתה אחרי העדרות של כשלושה ימים, הצליחה לעלות לי על העצבים, שוב כמובן, עם הקטע של המחשב והעובדה המצערת לעיתים שהוא נמצא בחדר הפרטי שלי).
רק שתדעו, שהיה ממש כיף, ומי שלא בא, וול, תמציאו לעצמכם קללה עסיסית משלכם, כי אני בינתיים אנסה לעשות רושם של ילדה טובה.
...
טוב, זהו, סיימתי.
בכל מקרה, רק שתראו איזה יצורים חמודים מסתובבים ברופין [הוא חמוד כי הוא היה חתלתול טוב ואכל את כל הפסטרמה שהבאנו, טוב קוויקי הביא לו (כי כמובן את שני ההמבורגרים מברגר קינג שמרנו לעצמנו. זה קטע כזה של היררכיית גודל חתולים.)] -
For the record: הוא לא נושך, תפסתי אותו בדיוק באמצע ה"מיאו".
נספח: "שיחות משעשעות"
NightSky (00:11) :
מממ.. נכון שיש לך רפרנס למבחן מחר? :-P
סשה (00:12) :
כן, השארתי למתרגל האחראי מעטפה היום בבוקר במשרד והוא שלח לי למייל
סשה (00:12) :
מי אמר לך? אני אדאג שהוא לא יקבל. ]:->
סשה (00:13) :
דווקא חשבתי שזה היה מצחיק >.<
NightSky (00:14) :
זה היה, זה פשוט היה כ"כ מצחיק שלא נשאר לו כוח להבהב ששלחת הודעה. :-P
סשה (00:15) :
חחח
סשה (00:15) :
אז מה נשמע?
NightSky (00:18) :
אממ...
למוח שלי יש התנגדות אינסופית ולכן לא יזרום בו מספיק זרם כדי להפעיל אותו בזמן המבחן מחר.
[אתה חושב שאם אני אכתוב את זה בתור תשובה מחר, המרצה יוותר לי?]
סשה (00:20) :
יש מצב
סשה (00:20) :
יו' אמר שהוא מתכוון למחוק את השאלות ולענות על שאלות במרוכבות במקום
NightSky (00:22) :
חחחחחחח
או פשוט לסמן ג'.
...
סשה (00:38) :
טוב זה היה הזוי, יו' דפק אצלי על הדלת (הוא הלך לישון לפני שעה) נכנס ושאל שאלה במעגלים, ואז הארי נכנס והם התחילו לנסות להבין איזה שאלה מהמבחן סמסטר שעבר >.<
סשה (00:38) :
בחדר שלי!
NightSky (00:39) :
נו מה, בחדר שלהם?
NightSky (00:39) :
למה לזהם את האויר הכבר מזוהם [אני נשבעת לך שנשמתי היום חול, ממש הרחתי חול!] עם דיבורים על מעגלים? ברור שהולכים לעשות את זה בחדרים של אנשים אחרים.
סשה (00:40) :
ניסיתי לא לנשום היום
NightSky (00:40) :
אני רואה שלא הצליח לך. :-P
סשה (00:40) :
חחחחחחחחח
סשה (00:41) :
לא מספיק בכל מקרה :-P
NightSky (00:41) :
חבל. דווקא כשמחר יש מבחן. אחרי זה כבר לא שווה למות.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
