|
קטעים בקטגוריה: ``.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
כשזוגות מסביבי נפרדים כל מה שאני חושבת עליו זה לרוץ ל+1, לחבק אותו חזק חזק ולהגיד שלנו זה לא יקרה.
יש כאלו שמהצד ממש חבל עליהם.
וכששומעים פתאום את הסיפור מאחורי הקלעים, דברים נהיים יותר ויותר הגיוניים פתאום. אתם יודעים ,לא הכל כמו שהוא נראה.
אבל גם יש דברים ששווה להלחם עליהם.
| |
דברים שלמדתי מארתור
(גינס)
- חגיגות ה-Arthur's Day הן אחלה סיבה למסיבה, וזו דרך טובה לגרום לאנשים לצאת.
- ליטר בירה ואווירה מעט תוססת, זה כל מה שצריך כדי להפריח מזכרוני את הסיבה המקורית לכך שלא רציתי לשתות יותר מפיינט: אחרי שבוע של אנטיביוטיקה הגוף נחלש ואסור לשתות יותר מדי. זה לא הפריע לי ללגום אח"כ רבע כוס יין ולשתות צ'ייסר של וודקה וניל.
- ככה שכאמור: לערבב 4 סוגי אלכוהול שונים (גינס, ווינשטפן, יין ו-וודקה) זה לא חכם במיוחד כשהאוכל היחיד שנכנס לגוף הוא חצי סנדויץ' וכמה בוטנים (שככל הנראה עבר זמנם).
- הסיבה שציינתי את הגינס והווינשטפן בנפרד היא אחוזי האלכוהול (4.1 ו- 5.4 בהתאמה). ההבדל ניכר. הרבה מאוד זמן לא שתיתי גינס בפאב, ואני לא יודעת האם החבית שלהם מעט מדוללת, אבל זה הרגיש כמו לשתות מים מעט סמיכים. אבל מה, יומולדת 250 אין כל בשנה.
- עוד יותר לא חכם הוא לשתות צ'ייסר שמביאים לך בחינם בלי לפחות לשאול מה המקור שלו (כלומר, איזו סוג וודקה זו לפחות), אני לא היחידה שהעבירה את הלילה עם כאבי בטן (ועוד נקודת ההתחלה שלי הייתה גרועה יותר, ע"ע אנטיביוטיקה).
- גם לא לאכול הרבה היה לא חכם במיוחד, אני מודה.
- מהדגלונים שנתלו ברחבי הפאב היה ניתן להבחין שצלליתו של מר ארתור גינס מזכירה במידת מה את צלליות התמונות של המתמטיקאים/פיזיקאים השונים שכל סטודנט בטכניון נתקל בהם בשלב כלשהו. אולי האסוציאציה נבעה בגלל שולחן מלא בסטודנטים, אבל לפחות שמחתי שהאדם בדגלון עשה משהו טוב יותר עם המוח שלו והקים מבשלת בירה.
- להיתקע בדיוק באמצע שולחן בו את מכירה בדיוק בנאדם אחד זה לא ממש טוב כשהמצב הוא כזה שחבורה שלמה מימנך מרכלת על אוסף אנשים שאינך מכירה וחבורה שלמה משמאלך מנהלת שיחה ערה על פורנו.
- בנאדם נוסף שהכרתי בא לבקר בהתחלה ל-2 דקות. "רק להגיד שלום". כעבור 5 דקות אחרי שהמלצרית קיבלה הזמנות מכמה אנשים סביב השולחן, הוא הזמין המבורגר ונשאר לעוד כמעט שעה.
- 2 אנשים שלא הכרתי אבל איכשהו ישבתי מולם בשעתיים האחרונות, התגלו כמשעשעים ביותר. אוסף פרצופים של Gay Porn נמצא בינתיים באלבום נסתר בפייסבוק. (אני לא באמת יודעת אם אפשר לפרסם).
- להשאיר את 2 האנשים המבדרים לקנות פיצה, ולחזור עם 2 אחרים (אחד מהם את לא מכירה) שבמשך כל הדרך (לא פחות מ-20 דקות, אולי זה היה יותר בהליכה איטית) דיברו על הפקולטה, על קורסים בטכניון ועוד צרות שאני מנסה להדחיק, בפאקין-לקראת-12-בלילה - היה ללא ספק אחד ה-turn-off'ים הכי כבדים שחוויתי בחיי. (ביחס לכמות הלאכוהול שזורם בדם, כמובן.)
- להגיע ב-6 בערב לפאב ועדיין לצאת משם אחרי השעה 11, זו בכל זאת חוויה.
- שלל השתייה: שאקל שהוא גם פנס, ומחזיק מפתחות שנראה מגניב.  (הפוסטר נראה לא משהו, לא טרחתי אפילו לבקש).
גם אם בהתחלה ובאמצע היה לי טיפה משעמם (סוגיית ה"פאק, אני לא מכירה אפחד") איכשהו היה כיף וכיף שהיה.
היום, יומולדת למישהו מהפקולטה. אני מתה לישון ואין לי מצב רוח (כרגע) ללכת. :/
אבל הבטיחו לי אוכל טוב, אנשים טובים ועוגות. I'll be there. 
אני עדיין אשמח לעוד שיתופי פעולה עם הפוסט הקודם. גם אם זה להגיב תחת אחת התגובות הקיימות ולהגיד שאתם מזדהים, או משהו כזה. Oo
אני באמת רוצה אוסף של הגדרות שונות, גם אם רובן יוצאות דומות בסופו של דבר.
| |
קצת סדר...
אתם בטח לא זוכרים את פרוייקט המה-יש-לכם-על-השולחן שרץ לפני כמה שנים, אבל אז צירפתי תמונה להמחשה של מה קורה אצלי על השולחן. בלאגן היה understatement אחד גדול.
לא הרבה השתנה מאז. אולי הורדתי את הממיר הענקי, השטויות שמצאו את מקומן על השולחן לא התחלפו יותר מדי.
אז רק רציתי להגיד שככה זה נראה לפני (ב-2007, אבל כאמור, לא הרבה השתנה):
וככה זה נראה אחרי, לפני יומיים:
חוץ מזה, מאתמול בבוקר החדר שלי נטול פסנתר.
אני לא יותר מדי שמחה מהעניין (כי הייתי רוצה לחזור לנגן מתישהו) אבל גם לא יותר מדי עצובה (כי המתישהו הזה לא נראה באופק, וכי פתאום יש לי חלל לא קטן שהתפנה בחדר וזה טוב). משהו באמצע.
ואתמול בבוקר נכנס להילוך שני מסע טיפולי השיניים. מסתבר שאני צריכה רק 3 עקירות ולא 4, שזה כבר מבורך. ושרדתי בהצלחה רבה ביקור אצל השיננית.
בתור פיצוי עצמי היה לי "דייט" מאוד מוצלח בערב, וגיליתי שכוסות שליש (כן, כן, ככה זה כשלא באמת רוצים לשתות בערב אבל לפחות השליש הפך לשני שליש בזכות ה1+1 של הסקנד) של ווינשטפן הן כ"כ חמודות! me want. אני רוצה את הגדולות שלה לבירה, ואת הקטנות למים. זה ממש חמוד.
בכלל זה כיף להתלבש יפה (החולצה החדשה מאילת ^^) בראשון בערב, כשכולם מסביב עסוקים בשגרת השבוזה של שגרת היום-יום. חלפתי על פני יותר מדי אנשים עם סלי קניות ומבטי "I hate my job/boss/merciless destiny" וזה נחמד להיות ולו לרגע קט קצת שונה ולהרגיש אחרת. מוי כיף.
| |
מקבת
היה מגניב לראות גרסא מיוחדת הכוללת אש, אופנועים ורצח מאסיבי.
המיעוט בטקסט, בסופו של דבר היה יתרון (אבל רק בגלל המבטא הכבד כשהם דיברו באנגלית).
המוזיקה, והסולנית סופרן - מעולים!
הרעיון הביצועי עם האופנועים, האש ושלל האפקטים - מגניב נורא!
[נו, לא באמת ציפיתם לביקורת נורמלית ב-2 וחצי בלילה...]
בפינת הישראלי המכוער:
חהחה, צילמתי כשהיה אסור. 
ובפינת הקארמה:
חה חה, בלי פלאש הכל יוצא מטושטש במילא. 
מסקנת היום:
זה לא ילך ככה, בפעם הבאה, לפני שהולכים לראות מחזה שייקספירי כלשהו, לקרוא אותו קודם!
(גם רפרנס מויקיפדיה לתזכורת פרטים קטנים זה בסדר.)
סופ"ש נעים!
| |
דפש מוד
היה חביב ומגניב.
[לא, אין לי הרבה מה לכתוב עליהם, אני אשאיר את זה לקוויקי.]
אני לא מהמעריצים הגדולים, אני אפילו לא מכירה את כל השירים הגדולים. אבל אני שמחה שההופעה נגמרה באחד השירים שאני יותר אוהבת, זה עשה הרגשה נעימה אחרי שלא באמת ידעתי מה לעשות עם עצמי רוב הזמן.
נורא קשה לצלם מרחוק, אבל טיפונת הצלחתי, תמונות בעתיד.
ציטוט היום:
אנוכי בטלפון לבוסית.
בוסית: "היי אור פה"
אני: "תמסרי ד"ש"
בוסית: "הוא מוסר לך תודה על אתמול בלילה", ועד כמה שהבנתי ממנו, עם מבט שהיה לחלוטין pricelss... "חשבתי שחבר שלך מרופין!"
אני: "lol. זה לא מה שאת חושבת!"
- בסה"כ הקפצנו אותו לטכניון מהרכבת אחרי ההופעה.
חיחי.
ולחלוטין לא קשור, אבל הוא גילה לי עכשיו משהו מגניב:
- היכנסו לדף הראשי בפייסבוק.
- תלחצו, בסדר הזה על: למעלה למעלה למטה למטה שמאלה ימינה שמאלה ימינה b a (כלומר קודם B ואח"כ A) אנטר, ועכשיו תלחצו עם העכבר על הדף. ^^
שיהיה שבוע מוצלח!
[סקאי, שתלך לישון רק עוד שעה וחצי במקרה הטוב, ואז זהו.]
| |
Rupstock 2009
אז אחרי כמה ימים ארוכים ואינסופיים, הגיע המיני-סופ"ש.
נסעתי לרופין לתת ביקור קצרצר לקוויקי, ולהפגין נוכחות ביום הסטודנט ברופין.
גם השנה, להיכנס באיחור למתחם (הפעם כבר לא על השיר הראשון אלא על השני או השלישי) ולהגיע בהליכה החלטית היישר אל השורה הראשונה התגלה כסוג של piece of cake, וזה תמיד כיף. ^^
אז עברי לידר לא באמת שר שירים מהאלבום החדש (חוץ מ"רק תבקש" שטוחנים ברדיו, אז זה לא עד כדי כך נחשב), והלך על בטוח, אבל גם הבטוח שלו, נשמע טוב, אז אין תלונות. (:
"הדג נחש מארחים את ברי סחרוף" נשמע לי הזוי כששמעתי על זה לראשונה. כאילו, מה הקשר? אבל הם נתנו גם כן הופעה טובה, והיה נחמד בסופו של דבר!
הייתי בטוחה שאת מרגול (כן כן, מרגול) הם ישימו הכי בהתחלה, אי שם בצהריים. אבל היא עלתה בסוף, ככה שבדיוק שנהיה לי יותר מדי קר, והגב התחיל לכאוב עוד יותר, היינו יכולים לעזוב את המקום בשקט. (או לא כ"כ בשקט, את הדרבוקות שמענו עד החדר של קוויקי).
את החיפושית הצהובה, והמקושקשת להחריד שהם הגרילו ראינו אח"כ בחנייה של המעונות. לא ברור אם מי שזכתה בה גרה במעונות, או פשוט לא הצליחה ליסוע איתה הרבה מעבר לזה...
לסיכום, היה נחמד.
[אבל פסטיבל הסטודנט בטכניון יותר שווה. ]
ותמונות:
נ.ב. אני אשמח לגלות מי הסקרן/ית שבכל כמה ימים חורש לי על הארכיון כאילו זה שדה פטל משובח.
אלוהים, תסמכו עליי שאין שום דבר מעניין 4 וחצי שנים אחורה. רק שטויות של ילדה בת 17. אני קצת יותר זקנה עכשיו.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
