| 10/2004
מיצי מיצי מיצי מיאו !
אז נרגעתי קצת אחרי אתמול. בכל זאת... 4 פוסטים ביום זה טיפה יותר מדי מוגזם, אבל בהתחשב שרק ב1 מהם, היה באמת משהו לקרוא, אני אסלח לעצמי.
אתם כנראה לא. אתם עדיין לא סולחים לי על הרקע הורוד [ציטוט מלנה היום בבוקר:"נו, טיפה התחשבות בקוראים שלך! מה הורוד הזה אמור להביע?" וכן, אני גם יודעת שעוד מחכות לי תגובות שאני צריכה להגיב עליהן כשיהיה לי מחשב נורמלי שמנסות לסקול אותי על הצבעים כאן, אבל אני שוב אגיד שיש לי רק לבקש סליחה ולהצטער, כי המחשב שלי עדיין לא מתוקן, ואני גם לא ממשיכולה להשיג כרגע מחשב אחר.] , אז הסיכוי שתסלחו על השגעונות הפשוטים שלי- וול, קצת אפסי, אבל לא ממש אכפת לי. P:
היום בבוקר החלטתי להיות ילדה טובה, לקום מוקדם כדי לא לאחר לטקס הדי טפשי [אך אמנם עם מטרה טובה] שהיה היום בבוקר, ואפילו רציתי ללבוש חולצה לבנה. רק שהחולצה הלבנה התגלתה בתור לבנה עם רמיזות תכולות. (מסקנה: לא חכם לשים חולצה לבנה עם בגדים צבעוניים באותה כביסה.).
אז ויתרתי על החולצה הלבנה, והחלטתי לצאת ב8:05 מהבית, כדי להספיק להסעה. שמן הסתם לא הגיעה.
לקחתי אוטובוס רגיל, והתפללתי שאני אגיע לפני הצלצול. בפעם הקודמת שלקחתי אוטובוס בשעה שכזאת, איחרתי ב20 דקות בגלל פקקים. :/
למזלי, לא רק שהגעתי בזמן, אלא הגעתי אפילו 5 דקות לפני הזמן. אחח... אני מתה על הדרך הזו ללא פקקים. אין לחץ שכזה...
היה טקס מ9 עד 9:50 בערך. נשארו 25 דקות לשיעור פיכסיקה, והמורה החליטה ללמד בכל זאת. בעעע.... המשעשע הוא, שוונדלה החליטה לשבת בשורה שלי בטקס, ולמלמל לעצמה כל מיני דברים מוזרים. אולי אלו היו נוסחאות, ואולי אלו היו סתם כל מיני הערות לגבי הטקס. אין לי מושג, ניסיתי לא להקשיב לה ולקרוא ספר. רק שלקראת הסוף, שמתי לב שאני קוראת את אותו עמוד אולי 10 פעם, אז פרשתי בשיא. [אבל הגעתי לעמוד 200 ברומח, ואני גאה בעצמי!]
היה שיעור אנגלית ללא יותר מדי תקריות מוזרות.
ואח"כ היה לי חלון שבו החלטתי שזה יהיה נחמד להמשיך לקרוא קצת, וגם ללמוד לתנ"ך. אז שיעור אחד ישבתי בחוץ, אבל התחיל להיות חם מדי, ונזכרתי שגם הספריה נפתחה אז חשבתי שיהיה לי שם שקט. אבל לאאאא. מלא ילדים, חצי מהם מהשכבה שלי, שגם החליטו ללמוד למבחן הענקי מחר, מפטפטים בקולי קולות. היה קשה להתרכז, אבל החלטתי להישאר. לא היה לי כוח לטייל. אפילו ניסיתי לבקש לקבל ספר של צ'כוב, שהאורקית שכחה לתת לי, אבל הספרנית לא רצתה, ואמרה לי לבוא עד 9. ביץ'! אז החלטתי ללכת למזכירות ולשלם על הבגרויות, ואח"כ הלכתי לכיתה, כי במילא השיעור עמד להיגמר.
בבוקר עוד הספקתי להבהיל את ליז בכך שמקס תיכנן לבוא לעיר שלנו. היא קצת מפחדת ממנו, במיוחד אחרי שהיא חלמה עליו חלום, עם כמה פרטים, שאחרי בירור קצר מצידי- בתגלו כמאוד נכונים. היה מוזר, אבל הוא גם לא בא בסוף. לא נורא...
הייתה הפסקה מבדרת, במהלכה סחבתי לעדן את הגומיה הירוקה שלה. ליתר דיוק- יוליה סחבה אותה, ואני חיפיתי עליה, ואז החזרתי ליוליה, ועדן חשבה שהיא עדיין אצלי, והתחילה להתעצבן עליי ועל יוליוסית, שאח"כ נתנה לי שוב את הגומיה, שנשארה אצלי עד סוף היום. בתור נקמה, עדן סחבה לי את הקליפס, שחזר אליי יחסית מהר. הגומיה, אגב, שמשה אח"כ בשביל להפוך כמה מהקוצים הקדמיים של שוקי למשו מוזר שגרם לליז להגיד: "Look! it's a unicorn!!" וגרם לשוקי לחטוף קצת קריזה.
אחרי זה היה תנ"ך, גם ללא יותר מדי דברים מעניינים.
בהפסקה לפני אזרחות הייתה לי ולליז שיחה נורא מוזרה, שגרמה ללנה להיבהל מאיתנו:
ליז:"מיצי מיצי מיצי מיצי מיצי מיצי"
סקאי [עוצרת אותה כל פעם באמצע]:"מיאו"
ליז:"מיצי מיצי מיצי"
סקאי:"מיאו!"
תכפילו את זה בערך ב10, ואח"כ בא הקטע משהו נוסח:
סקאי:"ווף!"
ליז:"פששש"
סקאי:" רררר... וואף וואף!"
ליז:"אררר אררר מהההה..."
סקאי: "מיצי מיצי?"
ליז:"האאווווווווווו"
ואח"כ בשיעור ליז התחילה לכתוב שאלון קוטל נוסף, שאולי הכנסתי לשם שאלה אחת משלי, אבל אני אביא לה עוד, וגם גיחכתי לי בין לבין.
וזייהו, אמא שלי החליטה להיות נחמדה ולקחת אותי היום הבייתה.
נמנמתי קצת, והתחלתי ללמוד תנ"ך.
אחרי זה קצת נשברתי והתחברתי לאיזה שעה כדי לעשות קצת שטויות. תום החליט לפנות אליי, מעשה לא חכם כ"כ, כי אני עדיין קצת בקריזה עליו, אז החטפתי לו הרצאה שלמה מלאת בלה בלה בלה, והתנתקתי. כדי שיפנים, ולא יגיב לי ישר.
ואפילו הספקתי לדבר עם נטא, שהחליטה להיות נחמדה, ולהפסיק להציק לי בול על השניה שאמרתי לה שאני זזה ללמוד שוב.
וזייהו, עכשיו רוב החומר מאחוריי, לא שאני הכי זוכרת הכל, אבל אני סומכת על כושר ההמצאה שלי במקרים כאלה. לא כ"כ איכזב אותי עד עכשיו.
לילה טוב
ומיאו!
^_^
***
הוווו! זה הפוסט האחרון לחודש הזה...
ביי ביי חודש יקר ועמוס!
מחר חודש חדש!
דף ריק...
אני רק מקווה שלחודש החדש אני כבר אוכל לכתוב על רקע קצת יותר נורמלי...
***
| |
פוסט אחרון להיום...
אלא אם כן אני ממש אשתגע וארצה לכתוב עוד משהו...
חעחע
עשיתי עוד שאלון כי אני משועממת!
והנה מה שיצא לי:
src="http://www.bbspot.com/Images/News_Features/2004/10/file_extensions/gif.jpg" width="300" height="90"
border="0" alt="You are .gif Sometimes you are animated, but usually you just sit there and look pretty.">
Which File Extension are You?
בעע... העתקתי משם את הקוד, מקווה שזה יעבוד כאן...
אה, ושכחתי לציין משהו נורא משעשע מאתמול.
נורי החליטה לפתוח בלוג פיקטיבי על מישהו, אז החלטתי להתנדב ל"ניסוי", אז עכשיו היא פתחה עליי בלוג פיקטיבי, שצחקתי כבר מהרגע הראשון שנכנסתי. במיוחד בגלל העיצוב הורוד והכותרת ובכלל... חיחי... אפילו הייתי הכניסה ה0! כשנכנסתי עוד לא היה שם מונה אפילו... אני רק מקווה שהיא תמשיך לעדכן שם, כי אולי יש לה הומור מוזר, אבל מוזר זה טוב, ואותי זה מבדר!
גו נורי!
יאמי, אמא הכינה משהו יאמי לצהריים עם קרמל!
ואהה... עדיין לא התחלתי ללמוד צ'נך! אוי לי...
חייבת לטוס מכאן מהר!!!
| |
ועכשיו- פוסט נורמלי
אולי..
לא ממש בעצם, כי אין לי כ"כ כוח לכתוב, למרות שקרו הרבה דברים מבדרים...
אני פשוט נורא עצלנית לפעמים!
אז ביום חמישי בערב אכן הכל היה אפור שכזה, אבל לא זכור לי שאצלי באמת ירד גשם, אולי זה רק היה באזור של ליז.
בערב דיברתי לי עם כמה אנשים חביבים מהפורום. לפחות העבירו לי את הזמן.
התחלתי לדבר עם תום, והכל היה אחלה, חוץ מהסוף. חוסר טקט שכזה. טיפש. מגיעה לו בעיטה הגונה בתחת. או במקום אחר... וסטירת לחי מצלצלת.
חומה!
P:
חיחי...
בחמישי בערב גם התלבטתי האם להתחיל לקרוא ספר נורא מוזר שהמורה שלי למוסיקה הביאה לי. הוא ברוסית, וכל מטרתו היא לעשות שטיפת מוח כדי לגרום לי להיות ילדה שמחה ומאושרת ולמצוא לי כיוון בחיים, או משהו כזה.
עכשיו, ממש אין לי ראש לשטיפות מוח, במיוחד שאני נורא מזלזלת בהן, והן אף פעם, אבל אף פעם לא עובדות עליי. אבל אחרי שחטפתי קריזה בערב, החלטתי שאולי הפעם כן יצא מזה משו.
והרי תמצית הפרק הראשון: "החיים שלך לא הולכים להיות טובים. מאנשים אופטימיים לא יצא כלום. ואם את חושבת שהכל אצלך מושלם, אז תדעי- שלא"
טוב, אולי לא במילים האלה, ואולי קצת הגזמתי, אבל ישר אפשר להבין שכל מטרת הפתיחה של הספר הזה, הוא לנפץ את הבועה ולגרום לך להרגיש קצת רע. (אולי זו המטרה של כותב הספר, שהוא אגב גבר, וזה כבר נראה לי עקום שגבר כותב ספר שממוען לנשים, לגרום לנו להרגיש זוועה כדי שאח"כ הוא יוכל לגרום לנו להרגיש טוב. אבל אני ממש לא אוהבת את הגישה הזו.) בקיצר- על ההתחלה זה נראה לי אידיוטי, אבל איכשהו, אני אולי אמשיך לקרוא את זה (נראה לי שהיצר המזוכיסטי שלי גורם לי לקרוא ספרים כאלה, אבל שיהיה), רק כדי לראות מה קורה בסוף. זה כמו ששנה שעברה, לקחתי בספריה ספר קצת דומה, רק שהוא עושה את שטיפת המוח דרך אגדה. זה ספר מסוג "פנטזיה פסיכולוגית", שלמען האמת לקחתי אותו רק כי בשם שלו יש משהו עם נסיכה, והיה כתוב שם "פנטזיה", לכל השאר- שמתי לב מאוחר מדי. בקיצר, הספר הזה גם היה שטיפת מוח שכזו, שהייתה לי נורא בולטת, וכשעושים לי שטיפת מוח בולטת- זה לא יוצא טוב. אבל כמו שסיימתי את הספר ההוא רק בשביל הפרינציפ של לסיים, כנראה אני אמשיך לקרוא את הספר הזה, בידיעה ברורה מראש, שהוא לא יעזור לי, ולא יצא ממנו כלום, ושזה סתם בזבוז זמן.
-+-+-+-+-
יום שישי - היה גשם בבוקר! ייאי!
והיו עננים, והיה קר!
ואח"כ בצהריים כבר נהיה חם יותר... :(
אבל דווקא היה יום בסדרי שכזה...
אפילו לא איחרתי ממש בבוקר, ועל איך שבאתי, ראיתי את ליז ועדן ליד המדרגות שעליתי בהן.
זה היה נורא משעשע, כי משום מה ליז החליטה לעמוד ולהצדיע לי, ועדן החליטה לעשות מה שליז עושה, ככה שגם היא נעמדה פתאום והצדיעה.
עוד יותר משעשע היה שבאמצע שיעור פיכסיקה שהיה, היא החליטה לשכוח מכל ה, ולא הבינה על מה אני וליז מדברות. מילא סניליות, אבל עד כדי כך?
אח"כ היה חברה, והיה משעמם, חוץ מזה שהאורקית החליטה לאיים על מי שלא יבוא ביום ראשון לאיזה טקס עקום שיש בבוקר.
הודיעו לנו עליו עוד בשיעור פיסיקה, והיה משעשע כשביפ, הסתובב אליי אז ואמר לי שישלי מבט של רצח בעיניים. למען האמת, אני די מאמינה לו. אני שונאת שכל הזמן מאיימים עלינו ב"זה שמי שלא יבוא זה יירשם לו בתעודה ובספר הכיתה". ובין היתר, ביפ הוא יצור שמתחשק תמיד לרצוח, ככה שבין כה וכה, זה לגיטימי שיהיה לי מבט רצחני.
בשיעור אנגלית ציפציף החליטה להחזיר את הפלקטים שהגשנו, וחצי מהזמן התווכחנו בינינו (אני, ליז ושוקי האם לתלות את הפלקט שלנו כמו כולם, או לתת אותו לליז, או להשמיד אותו וזהו. -לנה סתם ישנה בצד ולא הגיבה) לבסוף שכנעתי אותם לתלות אותו, כי במילא אף אחד לא ייקח אותו, ולהשמיד- חבל [למרות שיש עליו ליאונרדו דיקפריו עם שיער חום במקום בלונדיני, אבל חפיף]. נתתי אותו לאליאור, שיתלה, הוא החליט לתקוע סיכה בול בשם משפחה של לנה. זה משום מה שיעשע אותו, ואח"כ לתקוע עוד אחת, מתחת, בשם משפחה של שוקי. המעשה האידיוטי הזה, חיסל את כל הסיכות שהיו באקדח-סיכות, וכך, בסוף הכיתה, תלוי לו פלקט רק על צד אחד. אומנותי ביותר, מה אני אגיד...
אחרי זה היה אזרחות, ואיכשהו הטוניקה החליטה שאי.טי. (החייזר. נו הזה עם ה- E.T. phone home ) מגיע לארץ ישראל, ואנחנו צריכים להגיד איך הוא אמור לזהות את העובדה שזו מדינה יהודית.
בקיצר- לקראת סוף השיעור הגענו למסקנה שאי.טי. הוא יצור נורא אינטליגנטי, שגם יש לו מושג מי מממן ישיבות, ומה זה "חוק השבות".
מה שבטוח- אי.טי. מבין הרבה יותר ממני באזרחות...
ואח"כ היה ספרות. אנחנו עדיין לומדים על המאהב. ואדם מפחיד אותי!
אמנם לא נראה לי מהסיבה שהוא מפחיד את ליז, אבל הוא פשוט מפחיד אותי. בערך מהסיבה שביאליק הפחיד אותי.
לשם שינוי, בסוף היום אמא שלי לא אחרה כ"כ, והגעתי הבייתה די מהר.
החלטתי ללכת לנמנם, אבל נרדמתי רק בסביבות 4 וחצי- 5.
אמא שלי העירה אותי ב8, כי היא הלכה לאנשהו. נעלמה לי לכמה שעות. אבל אני אף פעם לא מתנגדת לזה. טוב לי להיות לפעמים לבד ככה בבית.
טוליפ הכינה לי 2 חתימות חדשות לפורום, יצא ממש פצצתי!
אז ייאי לי!
(יאפ, אני מתלהבת מכל דבר חדש...)
וזייהו.
היום קמתי, ואחרי שניסיתי להתחיל שיעורים בפיכסיקה, פרשתי בשיא (או ליתר דיוק- אחרי שציירתי במחברת 5 נקודות שאמורות להיות אלקטרונים עם מטען של 5 מילי-קולון. אני יודעת שזה לא מעניין אפחד, סתם התחשק לי לציין את זה..), ועכשיו אני כאן, בזמן שאני בכלל אמורה לשנן טונה של חומר בתנ"ך.
ואני עדיין בשוק מזה שנעלמו לי כל המחברות משנה שעברה!
זה פשוט לא הגיוני!
שיהיה לכם סוף של סופשבוע כייפי ומהנה!
מיאו מיאו
| |
לאנוס דובים זה כיף!
אני מרשה לעצמי לכתוב כותרת שכזו עקב מחקר "מדעי" ומעמיק במיוחד שעשינו אתמול.
באתי אתמול לביצפר ב10:20 בערך, וישר מצאתי את שוקילנה ואלן ליד הכיתה. ליז ועדן החליטו להתחפף הבייתה.
היה טקס רבין שאני ואלן ניסינו לשכנע את שוקילנה להבריז ממנו, אבל לא ממש יצא, ונשארנו כדי להיתקע שם, וטיפה לגחגח על מי שהכין את הטקס.
עם כל הכבוד, הטקסים בביצפר שלנו תמיד נראים ממש לא משו...
אחרי הטקס, שאיכשהו נגמר בערך ב11, יצא שהייתה לנו הפסקה נורא גדולה עד 11:25. ופה התחיל הבידור, שאפילו לא את כולו אפשר להעביר לכאן, היה צריך להיות שם כדי לראות.
עלינו לכיתה, וגם אלן באה איתנו כדי להעביר ת'זמן.
זה התחיל מכך שהכבשה הגבוה (יש כאלה שיבינו אותי, אין לי חשק להשתמש בשמות או להמציא לאותם ילדים שמות, כי זה לא מעניין. יש 2 ילדים שנראים כמו כבשים. אחד גבוה, ואחד נמוך, תסתפקו במידע הזה.) החליטה לסחוב לכבשה הנמוכה שוקולד מהתיק. השוקולד היאמי הזה, שזה עוגיה עם שוקולד בצד אחד בטעם תפוז נראה לי. או שלא. אבל זה טעים. בקיצר, הכבשה הנמוכה כנראה הביא את זה כדי לחלק, כי יום קודם הוא עשה בדיקת אלרגיות וכנראה הוא אלרגי לזה. התחיל קרב על חבילת השוקולד. הכבשה הגבוה חטפה אותו וברחה משוקי שניסה לעצור אותו, ועוד איזה כמה ילדים שגם חשקו בו (בשוקולד. לא בשוקי, ולא באף אחד מהכבשות).
לבסוף, שוקי השיג את השוקולד, נתן עוגיה אחת לכבשה, כנראה בתור תשלום על הוצאת החבילה מהתיק של הכבשה הנמוכה, והביא את החבילה אלינו.
זה ממה הזכיר לי את הטימטם מהמפגשים. שוקולד עם עוגיה. עטיפה שכזו, וקופסת פלסטיק שבה היו העוגיות. חיחי. רק חבל שזה לא היה כ"כ נוזלי, אחרת זה היה נורא דומה.
יאמי.
אז כנראה שהסוכר עלה לכולנו למוח (אצלי זה לא מפתיע, זה חלק ממתכון סודי לאיך הופכים אותי לפסיכית מבדרת ומשעשעת), כי אחרי זה התחיל להיות נורא מבדר. D:
לאלן על התיק יש בובה קטנה של דובי, שמאחורה כתוב עליו CANADA (ולמטה יש פתק קטן שכתוב עליו made in china) .
הדובי הזה נורא חמוט, והוא עוד יותר חמוט, כשמנסים לאנוס אותו, או סתם לנסות לשחק איתו. היה נורא משעשע. באמצע, הגענו לעשיית קולות מוזרים שאי אפשר לתאר.
אלן גם ניסתה לדבר באמהרית. משהו עם אמא שהלכה לחנות, ועוד איזו קללה שכזו. שיהיה... אבל זה נשמע נורא משעשע במיוחד כשילד אחד שישב קצת מאחורינו, התחיל להסתכל עלינו כל הזמן עם מבט סתום, כמעט פרצוף "WTF" שכזה, אבל לא ממש, מה שגרם לנו להתחיל להתפקע מצחוק, ולו- להמשיך לנסות לקלוט מה לכל הרוחות אנחנו עושים. ומן הסתם גם לא להצליח.
בשלב כלשהו לנה אמרה שהיא רוצה קרמבו, רק שיצא לה מבטא נורררא מקסיקני, וזה נשמע משו נוסח: "מאמה-מיה! אני רוצה קרררררמבו!"
בסוף, אני ושוקי ניסינו לסחוב לאלן את הדובי מהתיק, אבל היא המשיכה להגן עליו בעקשנות כי היא פחדה שנמשיך להטריד אותו. באסה.
דווקא דובי נורא חמוד.
אפילו הספקתי להתחיל לחשוק בו, אבל כנראה שזה לא ילך בינינו...
אני עוד אמצע לי דובי אחר...
או ש...
*רעיון שעלה לי כרגע*
הווווווווווווווו! לליז יש ביגימוטיק ע התיק!!!
עדן היא הביגימוטיק של ליז, והביגימוטיק של ליז... יהיה הביגימוטיק שלי!!!
אני פשוט גאונית לפעמים!
*סוף רעיון שעלה לי לראש ממש הרגע*
אחרי זה סתם היה שיעור פיכסיקה. התחלנו חומר חדש... בעעע...
ואח"כ- היה מחשבים :/
קיבלתי 55 על העבודה הראשונה שהגשנו. המורה פשוט ביץ'! היו 13 שאלות. לכל שאלה- בערך 7-8 נקודות, וככה גם קיבלתי על אלה שכן עשיתי.
עכשיו, לא עשיתי 2 שאלות (ואני גם לא היחידה). על ה2 שאלות האלה- ירדו לי 23 נקודות!!! פאק הר!
אבל לא נורא, היא אמרה היא לא מחשיבה את העבודה עם הציון הכי נמוך, ואני נורא מקווה שאני לא אקבל עוד עבודות מתחת לזה...
קיבלתי עם שוקי (ליתר דיוק, הוא אכן עשה את רוב העבודה, אבל חצי מזה- עשיתי גם לבד בבית, פשוט ביום האחרון ראיתי שאני לא מספיקה, אז הוא הסכים לצרף אותי לעבודה שלו! גרציאס על זה!) 88 בעבודה נוספת, אבל הוא עוד הולך להוכיח לה שמה שהיא הורידה- זה לא נכון, והוא צדק. חיחי. מעניין אם זה יצליח.
קיבלתי גם 84 בבוחן שהיה שבוע שעבר. בעעע... אם רק היה לי זמן, ולא הייתי עושה טעויות טיפשות באמצע, הייתי יכולה להתרכז קצת יותר בתרגיל האחרון ולהצליח לקבל בו טיפה יותר... אבל לא נורא... בעצם כן, אבל חפיף...
אחרי מחשבים- עפנו הבייתה. היה אמור להיות רובוטיקה, אבל החדר היה סגור. השארנו למורה הודעה, וטסנו משם.
P:
אח"כ היה לי שיעור נהיגה שעבר לא רע שכזה.
ואח"כ- הבייתה.
ישבתי איזה שעתיים כדי לקלוט ולנסות להתקין את התוכנה ששוקי הביא לי.
חלק קצת הבנתי שם, חלק- עדיין לא עובד לי... בעע...
עשיתי נראה לי אתמול איזה 20 ריסטים בין 7 ל9 בערב. אנשים במסנג'ר התחילו להשתגע. הוא משום מה החליט להיפתח אוטומטית עם פתיחת המחשב, וכל 2 שניות פתחתי וסגרתי אותו ואנשים לא קלטו מה נסגר איתי. ^.~
חח.. מסתבר שככה גורמים לכל מיני אנשים לשים לב אליי... P:
אמא שלי הייתה אתמול שנייה לפני חטיפת קריזה נוספת, אבל למזלי- עד עכשיו- הכל לא נורא.
שיו... (בינתיים)
_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_
היום....................
פספסתי בבוקר את ההסעה. כהרגלי מדי יום חמישי. זה לא ממש טוב...
שוב איחור לתנ"ך, זה משהו...
סתם יום שכזה... בלי יותר מדי תקריות. בפיכסיקה היו יותר מדי יציאות על דברים שצריך לשפשף.
(ככה זה כשלומדים אלקטרוסטטיקה והמורה מדגימה איך משפשפים סרגל כדי להטעין אותו... ועוד שלל דברים שכאלה... בואו נגיד, היו לא מעט ציטוטים שאין לי כוח כרגע אליהם, ולא מעט מראות קשים שממש לא נראו/נשמעו טוב מהצד.)
החזירו מבחנים באזרחוי. קיבלתי 80. לא משו בכלל, יכולתי להוציא יותר. אבל בהתחשב בעובדה שזה מקצוע שאני לא הכי מתה עליו, ובהתחשב בכל מה שקרה ביום לפני, בדיוק כשהתכוונתי ללמוד- זה בהחלט מוסבר.
עוד מעט יש עוד מבחן, מקווה לקבל קצת יותר...
בספורט רצנו 5 פאקינג דקות, אבל אח"כ היה משחק!
וזייהו, אח"כ היה לי עוד שיעור נהיגה חביב שכזה, חוץ מהפרט השולי שבאמצע החנייה השנייה שעשיתי, נתפס לי השריר בכף רגל.
זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי, כי זה כואב רצח, והכי נורא- שמסיבה תורשתית כלשהי- זה גם לא עובר אצלי מהר כמו לאחרים. זה יכול לכאוב יותר משעה. בלאט. זה ממש לא מומלץ, כל רגל שמאל שלי בקושי זזה. אבל איכשהו בגלל הקלאץ' כנראה, זה עבר מהר יותר מבד"כ... אבל אוי לי אם קורה לי דבר שכזה בטסט... :/
וזייהו, עכשיו אני בבית. יש יותר מדי עננים בחוץ, ולפני רגע (יענו בערך ב15:40, אני לא מאמינה שלוקח לי כ"כ הרבה זמן לכתוב פוסט) דיברתי עם ליז שדיווחה לי שאפילו מטפטף לו גשם בחוץ.
ייאי גשם, אבל אפור לי מדי. זה נורא מעייף ועושה חשק לישון!
ואין לי כ"כ זמן בשביל לישון...
אוף...
אבל יש עננים יפים, זה חביב.
המשך יום נעים!
סקאי
^_^
[אוווו לרוזי יש תמונה שולטת במסנג'ר מתוך "מולן רוז'"!]
| |
המשך יום אתמול ובוקר מיאו!
לא שאתמול המשיך מי יודע מה מעניין, אבל בכל אופן, יצא שאת כל אחה"צ ביליתי בבית לבד (לבד זה טוב במקרים כאלה). התחלתי לסדר את החדר, מה שיצא נורא מהר יחסית כשאני לבד. כי כנראה אחרת אני זזה נורא לאט.
אפילו הספקתי להתאמן יותר משעה ,לפני השיעור... המורה בכלל איחרה והגיעה אחרי 7 וחצי, כבר כמעט איבדתי תקווה, אבל היא באה בסוף, והיום לא היה כ"כ אכפת לי שתבוא.
השיעור עבר טוב. באמת טוב. ייאי לי, אני נורא גאה בעצמי!
(רק שעכשיו אני צריכה לשמור על רמה טובה :/ )
זייהו, אח"כ סתם פטטתי עם כל מיני אנשים. היו לי כמה שיחות נורא מוזרות ונורא הזויות. כמו למשל לצרף את שרון בתור הסגנית אלוהימים שלי ושל מוני, או שיחה על איך הופכים גמל לסוס עם יוני חסר הטקט. היה מבדר. אני אפילו גאה בשיחה עם תום, שהייתה פשוטה כזו, אבל כבר מזמן לא העברנו ככה 3 שעות ברצף, בלי לשים לב לזמן, שיחה מהסוג שכבר מזמן לא היה לנו.
בקיצר- ערב מבדר!
(רק חבל שעכשיו אני תקועה עם לעשות כמה תרגילים במחשבים, בדרך לביצפר. הו,וול, בשביל מה יש טקס רבין?)
ואיכשהו מוזר לי אחרי אתמול, אבל מוזר קצת לצד הטוב, אם ממקודם זה היה לצד הרע...
אני צריכה להתחיל להיות החלטית לפחות עם המצב רוח שלי. זה יהיה טוב בתור התחלה.
ועכשיו דילמה: האם לבוא היום בחולצה לבנה, שהיא אמנם לא תלבושת, אבל אמרו לבוא בחולצה לבנה, או בחולצה כן של תלבושת, אבל מתאימה לי לחצאית?
או לא לבוא בכלל? :O (טוב, אני כן באה... השאלה היא מה ללבוש...)
לקום אחרי 8 זה כיף! במיוחד כשסוגרים את כל התריסים ויש חושך כמעט מוחלט בחדר! כ"כ כיף לישון ככה! הלוואי והייתי יכולה להמשיך...
צריך להתחיל לזוז...
ביי ביי אנשים
Have a nice day
^_^
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
