אראמיס צדק. (הוא שלח לי SMS לפני כמה ימים והתקשתי להאמין)

הויברטור אכן כבר כאן.

מה שכן, הוא בכלל לא מסתובב כמו שהבטיחו!

במקום זה יש לו צלעות רטט! (ויש שיטענו שזה אפילו עדיף)

אה כן, והוא לא כזה גדול...

[אני אומרת לכם, הפסל הזה הוא כמעט כמו להזמין אורגזמה בפאב. Endless fun ומאגר בלתי נדלה לבדיחות.]

יכול להיות שמתישהו בשבוע הבא אני אהיה מספיק משועממת כדי לספק הוכחות מצולמות.

 אם האור לא היה כזה מהיר לצלם ברקים היה עסק הרבה יותר פשוט!

לפני 24 שעות הייתה פה סופת ברקים (וגשם, אבל זה פרט שולי כשנמצאים בתוך הבית) ממש יפה, וכ"כ התלהבתי שהחלטתי לקחת את המצלמה ולעמוד בקור עד שאני אצליח לצלם לפחות ברק אחד, ויהי מה. מסתבר, אגב, שזו לא משימה פשוטה. הם מהירים, הממזרים הקטנים והמחשמלים האלה.

איכשהו אחרי 10 צילומים של חושך, הצלחתי לתפוס אחד. את האחד הכי פחות מרשים והכי פחות יפה שרק היה מכל הברקים ההרבה יותר יפים ומרשימים שהשתוללו שם בחוץ, אבל הוא האחד שהצלחתי לתפוס, ועל כן אני אוהבת אותו.

כמה דקות אחרי שהראיתי את הצילום במסך של המצלמה לאימא תוך כדי קפצוצי התלהבות החלטתי לצאת למרפסת, להסתכן בקור העז (סוררי ליז, לא לבשתי סוודר אז) ועד שהתמקמתי עם מבט לכיוון השמיים הפתוחים, המסך היבהב עם ההודעה שנגמרו הסוללות.  (אווווו...)

ככה שבמקום להיות אחד מהברקים שתפסתי, הדבר המסכן הזה הפך לברק היחיד שהצלחתי לתפוס אתמול.

27.10.2008 - 23:30 -  אי שם מעל הקריות

אה כן, שכחתי להגיד, עד היום אין לי שמץ של מושג איך להשתמש במצלמה הזאת לצילומים ליליים מוצלחים! זה ממש מתסכל. :/

לקראת ההכרזה על הבחירות המתקרבות, החלטתי לזרוק לפח את מחברת אזרחות כצעד מחאתי.

טוב, לא, זה רק כדי לנקות את החדר שהפך עם השנים למחסן וזרקתי עוד דברים אחרים, אבל חשבתי לעצמי על הסימבוליות שבעניין.

וחוץ מזה, כל הסופות האלה נהנות לעשות לי הפסקות חשמל. היום אי-שם ב-6 בבוקר קפץ לו מפסק כלשהו וסירב בתוקף לחזור לפעילות תקינה. האיש החביב (איך אני תמיד נופלת על נציגי שירות שמצליחים להישמע חביבים?) מחברת החשמל אמר שמשהו נשרף וצריך להזמין חשמלאי. אלא שאחרי כל הניסיונות של אימא בבוקר, ושלי אח"כ להוציא את הכל מהשקעים (אפילו ניסיתי לייבש את השקע על המרפסת בחוץ, שבכלל מכוסה במכסה הגנה שמונע ממנו להירטב), כל מה שהמפסק הראשי שלנו היה צריך זה ככל הנראה כמה שעות מנוחה, כי כשאימא חזרה מהעבודה וניסתה שוב, פתאום הכל עבד. מוזר.

מה שכן, משהו כמו חצי יום נתקעתי בלי חשמל בבית, וזה לא נחמד. (אבל יעיל לעשיית דברים שהם לא לשבת מול טלוויזיה ו/או שיטוט באינטרנט.)

המשך שבוע חביב לכולם!

(רגע, מה משקפי שמש? צריך לעשות סמיילי שמחזיק מטרייה!)

מה דעתך על אלכוהול?
המצאה חביבה וכייפית.
משקאות אלכוהוליים באופן כללי, במינון הנכון ועם ה-company הנכונים יכולים להיות מהנים מאוד.
כמובן שאלכוהול במינונים מוגזמים זה דבר שלילי מאינספור סיבות.
אבל כשחושבים על זה, זה כמו כל דבר בחיים - יותר מדי ממנו זה רע, עם מעט מדי ממנו אפשר אמנם לחיות בכיף, אבל כשיש זה נחמד. :)

האם אלכוהול, לדעתך, גורם לחרמנות?
וואו. יש לי (כרגיל) דעת "כן ולא" על זה.

אלכוהול יכול לשחרר, אז אולי אצל חלק מהאנשים זה יקושר מיידית לחרמנות, למרות שזה פשוט נובע מעצירת מחסומים מסוימים.
בנקודת ה"לא", יש מחקרים (או שקר כלשהו כזה) שבכלל מראים על ירידה בתפקוד אחרי שתיית אלכוהול.
אז אני מניחה שהאמת נמצאת אי שם באמצע, במינונים הנכונים... ^.~

האם אלכוהול יכול לעזור לשכוח דברים עצובים, לפחות לזמן קצר?
לזמן קצר לפעמים כן.
כמו שאמרתי, האלכוהול יכול לשחרר, אז חלק מזה זה פשוט לשקוע ברגע ולשכוח מכל העולם בחוץ.
מה שבטוח, זה בכלל לא עוזר לטווח ארוך יותר מכמה דקות או שעות.

(אני לא רוצה לעשות את ההשוואה הזו, אבל היא מתבקשת, בסופו של דבר אלכוהול הוא סם, זה שהוא מותר והכל זה אחלה, אבל הוא לא באמת עוזר לפתור את כל הצרות של היקום.)

האם אלכוהול מעורר אלימות, לדעתך?
לדעתי, כחלק מפתיחת המחסומים אלכוהול פשוט יכול להגביר תכונות קיימות. אדם שנוטה לאלימות מלכתחילה, יתיר את הרסן המסוים ששם עליו ועלול להיות יותר אלים תחת השפעת אלכוהול. עד כה לא נתקלתי באנשים שלווים ביום-יום מתחילים להתנהג בצורה אלימה במיוחד תחת השפעת אלכוהול.

האם ליהנות או לצאת לבלות = לשתות?
לא בהכרח. ממש לא בהכרח. אפשר לצאת לסרט בלי לשתות לפני/אחרי/בזמן, אפשר לצאת לטייל בחיק הטבע ולהנות מהעולם כמו שהוא.
הנאה לא חייבת לבוא משתייה.
מה שכן, שתייה (אני אמשיך להדגיש את זה: במינונים הנכונים, במצב הרוח המתאים והחברה המתאימה) שהחלט יכולה לרום להנאה, היא בד"כ גם עושה את זה.

מה עדיף: בירה או וודקה (עם תוספות או בלי)?
הממ... אני לא אוהבת את הטעם של וודקה נקייה, ככה שאם זה וודקה עם משהו טעים, אני אעדיף את זה על פני בירה. (קוויקי, I'm sorry)
לפעמים זה גם תלוי במצב ובמה אחרים שותים. אני מרגישה מוזר להזמין קוקטיילים כשכל השולחן מזמין בירה, ולהפך. זו לא עניין של לחץ חברתי או היגררות, אני אוהבת את שני סוגי האלכוהול, פשוט סוג של התאמה עצמית לסביבה.

לשתות לבד זה...?
סבבה אך ורק אם זה נובע ממצב רוח טוב, ובא בכמות קטנה. יוצא לי פעם ב-200 שנה לשתות איזו כוס יין או משהו בבית לבד, או וודקה מעורבבת עם מיצים שונים. זה נחמד אם אני מראש במצב רוח נחמד, או סתם אם ממש מתחשק לי איזו שתייה שונה ממים או מיץ. אבל זה לא קורה הרבה.
שתייה לבד סתם ככה מזכירה מיד אלכוהוליזם. ככה שהכל שוב חוזר לעניין של מינונים...

מה דעתך על החוק שאוסר מכירת משקאות אלכוהוליים?
בואו נדייק, החוק אוסר מכירת משקאות אלכוהוליים לקטינים.
אני לגמרי בעד.
מה שכן, אני לא מתנגדת לשתייה עצמה בקרב קטינים, אבל לא מהסוג שמתנחל אצלי בפארקים מתחת לחלון באמצע הלילה, זה פשוט טמטום.
אני מתכוונת יותר לסוג שגדלתי עליו, כששותים בארוחות משפחתיות מגיל אולי צעיר יחסית, אבל אלכוהול טוב (ולא חיקויים זולים שעלולים לפגוע במי ששותה אותם, ובסביבה בעצם...) ובכמויות מבוקרות. זה מעודד את ההיכרות עם שתייה נכונה ואיכותית. (משהו שחסר אצל הרבה אנשים בארץ הזאת...)

באיזה תדירות את שותה? כמה?
אין תדירות מדויקת. יכול להיות שהממוצע הוא בקושי פעם בשבוע.
כשאני כבר שותה זה יכול להיות 2-3 כוסיות יין (לא כוסות!), או חצי ליטר בירה לפעמים עם קוקטייל אח"כ ולפעמים לא.


האם את מודעת לגבול? מה הגבול שלך?
אני מודעת לקיומו של הגבול, האמת היא שפשוט מעולם לא מצאתי אותו.
איכשהו מעולם לא שתיתי יותר מדי (וזה בסדר, אני לא באמת מצטערת על כך), מעולם לא התעלפתי או איבדתי את ההכרה אחרי שתיית אלכוהול ומעולם לא סבלתי מהנגאובר.
יכול להיות שזה משהו תורשתי של יוצאי מזרח אירופה, כי זה לא שלא היו אירועים שלא שתיתי בהם לא-מעט, פשוט איכשהו מעולם לא ניסיתי לעבור את הגבול. (אתם מבינים, להתעלף ואז להקיא על עצמי, כן או לא בסדר הזה, מעולם לא עשה לי את זה.)

מה עדיף [אם כבר]: להתמכר לאלכוהול או לסמים? ומה לגבי לסיגריות?
על סיגריות על תדברו איתי. מעולם לא הבנתי את הרצון העז לזפת לעצמך את הריאות ותוך כדי להסריח כהוגן את עצמך, את הסביבה ואת החמצן שאחרים מנסים לנשום. (אה כן, ובסוף למות מזה.)
אני לא יודעת עם הדעה שלי לגבי סמים כ"כ קשה כמו על סיגריות, אבל אני בכלל לא בעד סמים. מעולם לא ניסיתי, ואני לא חושבת שגם אנסה.
ואם נחזור לשאלה עצמה, להתמכר לא כדאי לשום דבר, התוצאות שליליות בכל אחד מהמקרים.

ספרי על המקרה הכי הזוי שקרה לך עם אלכוהול.
אתם מתכוונים לפעם שבה עירבבתי וודקה עם חומץ ודקסמול גרוס כדי לרקוח תרופה לשפעת הקשה שבה חליתי פעם?
D=
כי האמת היא שחוץ מזה, אני לא ממש זוכרת מקרים ממש הזויים.

האם מתחשק לך איזו כוסית וודקה-רדבול עכשיו?
דווקא וודקה-רדבול? לא.
אבל אני לא אתנגד לאיזה משקה אחר בינתיים. ^.~

אז אחרי הפוסט הזה (והתגובות) החלטתי שמעכשיו, אם אני רואה סרט מעניין (או שלא) שיש בו משפט (או משפטים) שאיכשהו גורמים לי להרהר, או להזדהות או פשוט לאהוב אותם, אני אצטט אותם כאן.

סוג-של פרויקט עצמי, שיהיה לי מקום עם משפטים מעניינים שכאלה.

הפעם "השעות", שיצא לי לראות רק לפני כמה ימים. הסרט עצמו היה קצת כבד בשבילי יחסית לסרט שמשודר עד 1 בלילה, אבל היה בו את המשפט הזה (שמתחבר למשפט מהפוסט שגרם לי להתחיל את כל העניין), שדורש ציטוט:

Virginia Woolf: You cannot find peace by avoiding life, Leonard.

וגם הקטע הזה-

Angelica Bell: What happens when we die?
Virginia Woolf: What happens?
[pause]
Virginia Woolf: We return to the place that we came from.
Angelica Bell: I don't remember where I came from.
Virginia Woolf: Nor do I.

סוף שבוע נעים לכולם. (:

הוא התחיל אי שם ב-6 וחצי בבוקר, כשהשמש התחילה להיכנס דרך החלון, עד ל-7 בערך שהשעון המעורר צלצל בלי הפסקה והפעם לא היה לי את היתרון של לזרוק עליו יד רנדומלית, לכבות אותו ולהמשיך לישון. לא היה לי יותר מדי מה להתארגן ואיכשהו יצאתי כבר ב-8 מהבית.

ב-9 בערך התחיל המבחן, בערך זה כי הדודות היו שם כבר 5 דקות קודם לכן, אבל בגלל שמכניסים המון אנשים לכיתה ענקית, כל התהליך של לחלק מחברות בחינה, טופס אמריקאי ואת השאלות עצמן לקח לא פחות מרבע שעה. במהלכה אגב, 3 אנשים שישבו מאחוריי הספיקו לנהל דיון מעמיק על "מה אפשר לעשות עם בזיליקום?" שהיה נורא משעשע, אך אמיתי לחלוטין (הם הספיקו לדון בכיצד מכינים חביתת ירק ובעובדה שכדי לקבל פסטו צריך המון בזיליקום).

המבחן עצמו היה מוזר, איכשהו הפוך ממועד א'. במועד א' של אותות, ישבתי לי ופתרתי יפה את השאלות האמריקאיות, אפילו שכנעתי את עצמי על כל שאלה למה התשובה שלי נכונה ולמה מה שאני מסמנת זה נכון, ודי נתקעתי עם השאלות הפתוחות, בעיקר עם האחרונה (וחבל, כי שאלות פתוחות זה רוב הנקודות במבחן :/). הפעם השאלות האמריקאיות היו הרבה פחות סימפטיות בשבילי. ברובן ממש לא ידעתי מה לסמן, ואני בטוחה שלפחות 3 מתוך ה-5 תשובות שלי זה ניחוש אחד גדול. דווקא בשאלות הפתוחות הלך לי לא רע, לדעתי לפחות, ולו רק כי הייתי גאה בעצמי על כך שעליתי על רוב הטריקים שהיה צריך לעשות בכל מיני סעיפים. מה שכן, לגבי סעיף אחד אני לא בטוחה, ולשניים אחרים בכלל לא היה לי מספיק זמן לכתוב בהם משהו, ככה שהציון המירבי שלי בכלל יכול להיות 88 :/ וחבל, כי זה איכשהו היה אחד הקורסים היותר מעניינים בשבילי הסמסטר, וזה ללא ספק תחום שאני ארצה להרחיב בהמשך. הציון כנראה לא ישקף את הגאווה העצמית הקטנה על השאלות הפתוחות, בשבילי, אבל שיהיה. אני לפחות מקווה לא להיכשל בכלל, כי זה יכול להיות ממש עצוב.

One down, 4 more to go. אני חייבת להפסיק להיות סטודנטית כושלת, זה לא ילך ככה.

מה ששיעשע אותי קצת בזמן המבחן, שאמנם ניסיתי לשמור על איזשהי רמה של ריכוז, אבל באמצע התחיל להסתובב לי העיוות-הימנוני-של-קזחסטן מהסרט "בוראט" (שנו-נו-נו לעצמי על זה שבכלל ראיתי אותו אתמול בערב במקום ללמוד עוד קצת בזמן הזה), אבל היה כ"כ משעשע וקליט שפשוט נתקע לי בראש!

אחרי המבחן הלכתי לנצל את חוות המחשבים. זה ממש עצוב, אבל עם איך שהמחשב שלי לא-זז בחודשים האחרונים, ועם זה שממש אין לי כוח/ראש/זמן להתעסק עם זה ולמצוא מישהו אמין שיאבחן אותו ויגיד לי מה כדאי לעשות חוץ מפירמוט, זה ממש מציק והופך למעצבן עד כדי בלתי אפשרי לעיתים לשבת מולו בבית. את מה שבד"כ לוקח לי משהו כמו 8-10 שעות להספיק בבית, לקח לי בערך שעה, שזה כשחושבים על זה פחות או יותר הזמן שאני מלכתחילה הייתי מרשה לעצמי לבזבז על שטויות. כי גם אם לומדים כל היום, צריך קצת לנקות את הראש...

בתזמון מוזר שכזה, אימא בדיוק חזרה מהעבודה אספה אותי מהטכניון, וזה פריט מידע נחמד כשעוד בבוקר אשכרה שילמתי על הנסיעה באוטובוס. אז היא אספה אותי ונסענו לעשות לי כרטיס נסיעה חדש. (פרט ראוי לציון גם כן, כי זה אכן הרבה יותר נוח מלהגיש כרטיסיות לנהגים וכאלה, כי כבר שבוע וקצת עבר מאז שהקודם של השנה שעברה נגמר, ואני די צריכה לחזור ליסוע הרבה בקרוב...)

אחרי זה, נסענו לגרנד כי לאימא הייתה איזשהי הנחה על 2 ספרים שאולי לא הייתי קונה ככה, אבל ב-30 ש"ח שווה שיהיה על המדף. בתזמון מושלם שכזה, הגענו ל'צומת ספרים' כשהם פתאום (טוב, לא ממש פתאום כשנכנסתי בדלת, אבל לפני שבוע בערך זה עוד לא היה) התחילו למכור את כל הספרים שהיו במבצע של פלאפון (ספר במתנה זה תמיד כיף, לקחתי אז את "קיסרית" שגם ליז וגם המוכר בחנות המליצו עליו, אז למה לא) ב-25 ש"ח כל אחד. באופן משעשע כזה, אחד הספרים במבצע הוא אחד הספרים שתכננתי לקנות עם ההנחה של אימא, רק נו, אתם יודעים, מסתבר ששווה יותר. אז בינתיים מכבידים על מדף הספרים שלי בנוסף להכל גם:

- "בתו של שומר הזיכרון" / קים אדוארדס

- "הקורטיזנה" / שרה דוננט

- "המיוחלת" / קתלין מקגואן

ויש מצב שעוד 2-3 יצטרפו לערימה ביום שישי הקרוב. אני תוהה האם לקנות גם את "שומרת אחותי" או "צילה של הרוח" וספר של סלימאן רושדי, שברח לי השם שלו (אם בכלל אייתתי את הסופר נכון).

חוץ מזה, היה לאימא גם משהו בטאוור רקורדס, אז על מדף הדיסקים הכבר-ממש-קורס נחתו הערב גם "Ok Computer" המוצלח של רדיוהד ו-"The Reckoning" המשובח באופן לא-כזה-מפתיע של אסף אבידן והמוג'וז. הקשבתי לדיסק הזה עכשיו (בעצם לשניהם, אבל איכשהו דווקא בזה של אסף אבידן התחיל לרדת גשם), וחוץ מזה שכיף להקשיב לו, הוא כ"כ התאים לי לאווירת הגשם-סופת-ברקים-ורעמים בחוץ שזה פשוט עשה נעים (ואני לא בחורה של גשם, מקסימום של סופות ברקים). מה שבטוח הfirst impression הצליח, מעניין איך זה יהיה בהמשך.

ועכשיו, כל הגשם הזה, זה כזה מוזר שבבוקר הייתה שמש, והיה כ"כ חמים ונעים בחוץ בחצי הראשון של היום, ועד לפני חצי שעה נהיה ממש רועש ורטוב בחוץ.

אני מניחה שזה העיוותי זמנים, עדיין קשה לי לקבל את העובדה שזה לא קיץ אלא שאנחנו כבר די נכנסים לחורף... wierd...

ובכלל, אני לא מאמינה על עצמי שאשכרה קמתי בזמן היום!

^_^

זה פשוט לא יאומן, איך זה שאני, (סוג של) אלופת איפוק עצמי ודחיית סיפוקים (וצנועה ומותק ונשמה), כששמים לידי מחשב עם חיבור לאינטרנט (או שוקולד, עם זה אני גם לא טובה) בזמן שאני צריכה ללמוד למבחנים חשובים, אני אעזוב הכל ואבזבז את הזמן למוות (של התאים האפורים, בעיקר). איך?

אפילו כמעט דו-שנתי, לסיכום שנתיים בטכניון.

ציטוטים מהסמסטר הראשון נמצאים ב-2 פוסטים ותיקים יותר, ופה ושם הוספתי כמה, אבל הגיע הזמן לעשות אחד מרוכז. הוא מתחיל בסמסטר שני וממשיך עד הרביעי, בערך. לא היה לי זמן לחטט בקלסרים האחרונים כי הם מחולקים למטרות למידה למועדי ב'.

בכל מקרה, אני אשתוק.

מקווה שתהנו!

(ואם משהו לא ברור לכם, היו מאושרים. זה סימן טוב. )

פיזיקה 2ממ

13.3.2007

נועם סוקר: "בוואט אחת"

... "הויקינגים גילו את אמריקה, אבל הם היו מספיק חכמים כדי להתעלם מזה."

נועם סוקר: "אם אני אפיל את זה, זה בטח יעבוד, זה מן הרגל כזה, עם הילדים שלי זה עובד." (על איזשהו מכשיר בהדגמה שלא עבד.)

נועם סוקר: "אינטגרל עושים באהבה, או לא עושים בכלל.

                  ואתם לא אוהבים לעשות אינטגרלים.. אז על תעשו."

22.3.2007

נועם: "בואו נעשה הסכם: יצור דו מימדי זה תמיד נמלה. או חבר כנסת."

Questionator: "סליחה? .. אפשר לשאול שאלה?"

נועם: "תנסה.. תראה מה יקרה..."

29.5.2007

סטודנט: "למה מותר לך לעשות את זה?"

נועם: "אני פרופסור בטכניון!"

31.5.2007

נועם: "עדשה זו תופעה ידועה, זה כמו חיי נישואין – הופך לכם את הכל."

נועם: "יותר ממה ששמר עם ישראל את השבת, שמר הוא את ה..." –מחכה שמישהו ישלים אותו ואז ממשיך כבר לבד-  "אנרגיה, תנע ותנע זוויתי, ומטען חשמלי!"

5.6.2007

נועם: "אם הם היו מטענים ישראליים, הם היו עוקפים מהצד." (על דוגמא עם שני חומרים שמצמידים אותם אחד לשני והמטענים צריכים לעבור)

"אנשים חשמליים שיושבים בחדרים חשוכים ומלחימים חוטים."

7.6.2007

נועם: "הניסוי הזה היה יותר מעניין אם לא היה פה בידוד." – המרצה נוגע בחוטים שעובר בהם מתח גבוה.

נועם, אחרי שמישהו מנסה לשאול משהו: "אף פעם לא לעצור אותי באמצע האינטגרל!"

14.6.2007

נועם: "בואו נניח שהצינור הגדול שלי מורכב משני צינורות קטנים." (על דוגמא עם, ובכן, צינור ארוך.)

נועם: "השמש היא מקור האור שלנו כבר 4 מיליארד שנה. תשאלו את הסבים שלכם!"

21.6.2007

נועם, לסטודנט שטען שכל מה שהוא עושה זה נפנוף ידיים: "זה לא נפנוף ידיים! זו מתמטיקה!"

26.6.2007

נועם: "אתם יודעים איך למצוא את יד ימין – שמים שעון על השולחן, מרימים עם יד שמאל, והיד שנשארה זו יד ימין!"

5.7.2008

מנסים להגיע לאנרגיה מינימלית עם איזשהו ביטוי, נועם: "את 8 ואת π אני לא יכול לשנות.. זו מגבלה... אבל אני עובד על זה."

2.8.2007

נועם, על יאנג: "הוא דיבר 10 שפות, אבל לא שפת C, אם תשאלו אותי..."

בתרגול עם שאלה על קליפה כדורית ומטעני דמות:

מתרגל: "אנחנו עומדים מול שאלה כזו ואומרים: "בעעע" מה נעשה?"

"כל אחד והשיטות שלו לעשות ביד." (כלל יד ימין יכול להיות בעייתי לפעמים. ^.~)

"חוק יד ימין לא עושים עם יד שמאל!"

מתרגל לקראת סוף של תרגיל ממש ארוך: "מי אמר שנשבר לו הזין? תחשוב מה אני מרגיש..."

חדו"א 2מ

4.6.2007

סטו': "לא שומעים אותך..."

עמית (שהחליף את אביב צנזור): "הבדיחות שלי בכל מקרה גרועות.."

בניסיון להסביר על שימושים בגרדיאנט, עמית: "אם אני עומד על קצה הר, עם חבר שאוהב טיפוס הרים ספונטני, חובב ספורט אתגרי, טורי איימוס, וסרט טוב ביום שישי..."

18.6.2007

אביב, בציטוט של מישהו: "למה להשתמש בלועזית, כשלכל מילה יש אקוויולנט כ"כ יפה בעברית?"

אביב: "איך מוצאים נקודת קיצון בפונקציה שהיא 'שפיץ'?"

ת': "נופלים עליה ורואים אם יורד דם..."

20.6.2007

אביב צנזור: "אנחנו מנצלים את ה- λ...

ת': " λ היא הזונה של לגרנז'!"

אביב (?): "זה לא מעגלואיד אליפסואידי!"

25.6.2007

אביב: "אני שומע גם כשאני עם הגב..."

סטו': "יש לך אזניים בגב?"

27.6.2007

אביב: "איפה ההוא ששאל סליחה?"

אביב, על מישהו שישב עם קפוצ'ון על הראש: "הוא חושב שהוא אראגון?" (ותוך כדי העתקה מהלוח, הוא ליווה אותנו ב60 שניות על איש האשכולות ויגו מורנטסן)

אביב, עם הקול של הג'יני על אינטגרל כפול: "It's not a pretty sight!" ... "מי שלא ראה אלאדין, אין לו מה לעשות בחדו"א... זה.. יש דברים חשובים יותר!"

2.7.2007

אחרי שמישהי ביקשה ממנו לא לכתוב מאחורי הסטנד, ואיזה 5 אנשים אחרים ביקשו בזמנים שונים לא לכתוב בכל מיני טושים וצבעים, אביב: "צריך כופלי לגרנז' כדי לנהל את השיעור הזה. יש כ"כ הרבה אילוצים!"

9.7.2007

איכשהו לפני ההרצאה נוצר דיון על בתי כנסת ועזרת נשים, י': "למה נשים לובשות חצאיות?"

ת': "כדי שהגברים יוכלו להציץ להן על התחתונים מלמטה!"

צנזור: "היו כאלה שבחדו"א 1 קראו לזה גבול... מר היה גורלם..."

סטודנט, בקול דרמטי: "הם לא איתנו פה..."

11.7.2007

אביב: "האם סיימנו את ההוכחה?"

סטודנט: "לא. חסר מש"ל!"

אביב: "איכסא פחות איכסא, זה שווה אפס, אם זו אותה איכסה!"

19.7.2007

אביב: "הנה תיבה קטנה.. מה יש בתוכה?"

סטודנט: "כבשה."

קשה להסביר את הנסיבות. זה תוך כדי הוכחת משפט גאוס, עם ציור כאילו-תלת-מימדי ברקע של שתי "שמיכות" או יריעות או איך שלא תקראו לזה, מדובר על ערכים של x,y ,

אביב: "הם רצים משמיכה אחת לשמיכה השניה. בדרך יש להם נוצות אווז רכות!"

תרגול:

זה משום מה הציטוט היחיד שמצאתי עם יורי גייבה, אבל לפחות משהו:

1.8.2007

יורי כותב על הלוח זהות מתמטית, שנכונה תמיד:

סטודנט: "זה נתון?"

יורי: "לא, זה חיים כאלה.."

מד"ר

את זה יש לי מהוידאו, פרשתי מההרצאות די מוקדם

מרצה: "אנחנו בעצם מוצאים את u₁', … u_n' , אני אסביר לכם אח"כ בסוד איך מוצאים מכאן את u₁, … u_n , ומי שלא יבין – שיעבור לארכיטקטורה."

מרצה: "כמו שאמר הנביא: 'וגר זאב עם כבש'.. זה כי הוא אוכל רק כבשים."

(אוך, היו עוד הרבה, אין לי מושג לאן הם נעלמו..)

תכן לוגי ומבוא למחשבים

25.3.2007

מרצה: "מהנדסים כמובן לא צריכים לעשות את כל השלבים האלה.."

סטודנט: "נכון! בשביל זה יש הנדסאים!"

מרצה: "טוב, לא התכוונתי שתעבדו בשיטת ה- Master-Slave.."

פונקציות מרוכבות

18.11.2007

הארי: "אם נגדיר מטריצת J על-שם Jesus והגאוסיאן שלה יהיה שונה מאפס, זה אומר שיש אלוהים, והוא יחיד."

מד"ח ת'

1.11.2007

סטודנט: "זה S או 5?"

מרצה: "זה S. במתמטיקה אין מספרים."

15.11.2007

מרצה: "כנ"צ, נו זה כנזכר בצד."

המרצה מדבר על משהו שנמצא בספר הקורס

סטודנט א': "ספר? איזה ספר?!"

סטודנט ב': "הארי פוטר 3."

20.12.2007

אני וי' מפטפטים ברוסית בשיעור. מישהי שאנחנו מכירים, ישבה לפנינו והסתובבה אלינו להגיב על השיחה.

י': "את מבינה על מה אנחנו מדברים?"

א': "קוראים לי א**ה, אז כנראה שאני מבינה על מה אתם מדברים..." עוצרת לרגע, ומצביעה על המרצה, "מה שאני לא לא מבינה, זה על מה הוא מדבר?"

תרגול: (מתרגלות עם מבטא רוסי כבד יכולות להיות משעשעות לפעמים)

25.12.2007

לריסה: "כעת נעבור ללמוד לפתור מד"ר, מה שאתם לא למדתם בקורס מד"ר."

תורת המעגלים החשמליים

22.1.2008 , הרצאה ראשונה

מרצה: "הקורס הזה הוא קדם לעצמו."

טורי פורייה

8.1.2008

מרצה, אחרי התמרה הפוכה ארוכה, מסובכת ומעצבנת: "ועל זה נאמר "תודה לאל", אם בכלל יש לו משהו בעניין..." –מסתכל על הכיתה ורואה שורה שלמה של חובשי כיפות-  "כן, קוממתי עליי כמה אנשים כאן..."

תרגול.

6.1.2008

לריסה, על התמרת לפלס המסובכת: "שימושית מאוד – לא הרבה."

פיזיקה 3 ח'

4.2.2008

מרצה: "יש גבול לכמה אני יכול להיות שקוף, זה המקסימום שאני יכול."

מרצה, (על העברת מיקום ההרצאה): "זהו, אין יותר סגו."

ת': "הם הפציצו אותו בלאקטרונים."

"אם אין חלקיק, אין בעיה."

19.3.2008

אחרי שהמרצה מבקש שקט: "אני מתכוון לרעשים כאלה.."

סטודנט: "זה רעשים של הבנה."

26.3.2008 , הרצאה על תהליכים גרעיניים.

סטודנט א', על אורניום מועשר: "במה הוא מועשר?"

סטודנט ב': "סידן!"

תרגול, הייתה לנו באמת מתרגלת חמודה ומשעשעת

7.2.2008

מתרגלת, מדגימה שאלה ומציירת סמיילי בתור אלקטרון על הלוח: "גם אתם הייתם מחייכים אם היו משדרגים אתכם מגירים לטושים!"

מתרגלת: "אם אתם קצת פיזיקאים... או לפחות אנשים שאילצו אותם ללמוד פיזיקה, אתם צריכים להבין."

14.2.2008

אחרי 2 סעיפים של הצבה בנוסחא, מגיעים לסעיף שאשכרה צריך לחשוב בו, המתרגלת: "זה הסעיף שבו גד (המרצה) מחייך חיוך זדוני!"

13.3.2008

מתרגלת: "עכשיו נעבור לשיטה של לא-מתמטיקאים. מה עושים לא-מתמטיקאים?"

סטודנט: "רפרנס!"

מתרגלת, בתרגול חזרה לקראת המבחן באולם אחר: "אני מתחילה לבלוע אבק של גירים. זה אומר שאנחנו נמצאים פה יותר מדי זמן!"

אותות ומערכות

23.6.2008

אני: "אתה רוצה לקחת אותות אקראיים?! אתה כ"כ נהנה פה?"

ת': "מה את בלחץ? זה כל השיעורים של הקורס הזה, רק מבולבלים!"