לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Oh I, I want to go back to Believing in everything

Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

תשובות לשאלון השבועי [עמידה בזמנים]


-מהו זמן בשבילך?
הדבר המעצבן הזה שעובר מהר מדי כשלא צריך.

-האם את עומדת בזמנים?
לרוב לא.
בתקופה האחרונה אני משתדלת (לעיתים אפילו בהצלחה רבה) לשפר את העניין.

-האם את יודעת לארגן את הזמן שלך נכון?
זה בתהליכים. :)

-האם יש לך שעון?
כן. אם כי עד לא מזמן הייתה לפחות שנה שהסתובבתי בלי. בהתחלה זה הרגיש מוזר, כי הייתי רגילה ללכת עם שעון, אח"כ התרגלתי.

-אם כן - כל כמה זמן את בודקת אותו?
כל כמה דקות...

-כמה זמן את מבלה עם משפחתך? ועם החברים?
לא מספיק, ועוד יותר לא מספיק, בהתאמה.

-מ- 1 עד 10: כמה את דואגת לגבי עמידה בזמנים?
8.5 עם נטייה ל-9.

-האם את מאחרת למשהו עכשיו, בעת מילוי השאלון?
אם לסיום עבודה של שיעורים ודו"ח מעבדה, אז כן, אני ממש מאחרת.



קצת על הכל בנקודות:
- מאסתי באתר הזה לאחרונה.
- יש לי רעיון אמורפי לכתיבה והוא לא מצליח להתגבש, על כן עדיף שאשאיר את הדפים ריקים ולבנים.
- לחזור לחד"כ אחרי הרבה יותר מדי זמן של אי התמדה זה קשה. אני בכלל לא מרוצה מהאימון היום, שעקרונית היה בסדר.
- פילאטיס זה שיעור מגניב, טוב שנרשמתי.
- אני מקווה שהשבוע הקרוב יענה לציפיות שלי.
- אני עייפה. מאוד. מהכל.
- ואני מתגעגעת, אבל זה הדדי.

לילה טוב.
נכתב על ידי , 30/10/2009 23:07   בקטגוריות שאלונים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-31/10/2009 13:05
 





ישנם סופי שבוע שפשוט לא נועדו להיגמר.
אני לא מבינה את הזמן הזה, שמחליט להתקדם קדימה בעודי רוצה להישאר כאן ועכשיו.

מועדי ב' מאחורי והסמסטר ת'כלס כבר מתחיל (ערימות שיעורים מתחילות להצטבר).

הזמן רץ קדימה, ואני? אני בסה"כ רציתי להשאר על שביל האדמה ההוא ולהמשיך להביט אל הים.
נכתב על ידי , 24/10/2009 21:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



It's all about timing



Not Going Anywhere / Keren Ann

This is why I always wonder
I'm a pond full of regrets
I always try to not remember rather than forget

This is why I always whisper
When vagabonds are passing by
I tend to keep myself away from their goodbyes

Tide will rise and fall along the bay
and I'm not going anywhere
I'm not going anywhere
People come and go and walk away
but I'm not going anywhere
I'm not going anywhere

This is why I always whisper
I'm a river with a spell
I like to hear but not to listen,
I like to say but not to tell

This is why I always wonder
There's nothing new under the sun
I won't go anywhere so give my love to everyone

Tide will rise and fall along the bay
and I'm not going anywhere
I'm not going anywhere
People come and go and walk away
but I'm not going anywhere
I'm not going anywhere








רק כי זה התנגן מהטלויזיה בסלון ובדיוק חשבתי על זה אתמול בערב.

אני עדיין רוצה את המוזיקה שלה על המחשב שלי.
נכתב על ידי , 21/10/2009 22:27   בקטגוריות Friends Thesis, שירים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-24/10/2009 19:21
 



תשובות לשאלון השבועי [אנו בעיני עצמינו]


1. לאיזה חיה/ חפץ היית משווה את הנפש שלך? (איך את מדמיינת אותה)
לברווזון מכוער, I guess

2. לאיזה חיה/ חפץ היית משווה את עצמך? (אלו שני דברים שונים לגמרי...)
חתול =]

ושפן. כי חלק מהדברים שאני באמת רוצה לעשות בחיים נדחקים הצידה מפחדנות בעיקר.


3. איזה חיה/ חפץ היית רוצה להיות?
חתול =]

4. מה הדבר הראשון עליו את חושבת כשאת קמה?
"אוף, איך כבר בוקר?"

5. מה הדבר האחרון עליו את חושבת לפני שאת הולכת לישון?




6. מה המחשבה שהכי משמחת אותך?
אלו יכולות להיות מחשבות שונות, בין אם דברים טובים שקרו לי במהלך היום או נאמרו לי ובין אם דברים טובים שמעוררים ציפיה לעתיד.

7. מה המחשבה שהכי מעציבה אותך?
בדיוק להפך. דברים רעים שקרו או מצפים לי...

8. על מה את לא יכולה להפסיק לחשוב?
אהבה (:

9.זה משמח או מעציב אותך?
לרוב משמח, מעציב כשקשור רק בדברים שליליים, אבל זה בקטנה.

10. את בן -אדם חולמני או ראלי?
אני נהנית לחלום על דברים, אך לצערי במציאות פועלת יותר עפ"י מה שריאלי.

11. מה החלום שלך?
לסיים את התואר ולהיות מאושרת. (:





נכתב על ידי , 20/10/2009 18:28   בקטגוריות שאלונים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-21/10/2009 22:50
 



diagnostics



"אנשים במצב שלך עושים הפסקה ונוסעים לאשראם בהודו!"


- הסופ"ש הבא הולך להיות גורלי מהרבה מאוד בחינות.
רק משם באמת יתחיל הסמסטר החדש ואני אשאיר מאחורי 3 שנים של לימודים שברובם אני לא גאה.
ב"פרלינים" (כמו שקראה להם היועצת אתמול), אני גם לא יותר מדי גאה, כי יותר פשוט להוציא ציונים טובים במבחנים אמריקאיים עם חומר פתוח, או במקצועות שמעניינים אותך יותר מאותות אקראיים למשל. אני מצטערת על כל אותן הפעמים שהתנחמתי בציונים נמוכים רק כי "לעבור את הקורס הזה זה נס!", הכל בולשיט אחד גדול. הכל אפשרי כאן, גם להעלות ציונים בצורה דרסטית, צריך רק להשקיע את הזמן והראש במקומות הנכונים. וזה לא משהו שאני יכולה להגיד באמת ובתמים שעשיתי.
אני מקווה להצליח, כי זה כולל גם לשנות הרגלים של למידה לא נכונה, ולשנות לא מעט תפיסות שהתקבעו אצלי.

בינתיים, עוד 3 מבחנים וזהו.

אני צריכה ללמוד להסתכל על ההווה במקום העבר והעתיד הרחוק. כי רק מכאן והלאה אפשר לתקן.
נכתב על ידי , 16/10/2009 16:29   בקטגוריות Sky vs. Hell, הרהורים ומחשבות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-20/10/2009 18:22
 



תשובות לשאלון השבועי [האם אתם אוכלים בריא?]


1. בכנות: האם את שומרת על אורח חיים בריא?
לא מספיק.

2. אם כן, מה את עושה בשביל זה?
אני משתדלת לעשות ספורט, אבל זה לא בתדירות האידאלית או כזו שהייתי מתכננת לעצמי.
אני משתדלת לא לאכול יותר מדי דברים לא בריאים, אבל כמובן שזה לא תמיד יוצא לפועל.
אני לא מעשנת, לא מגזימה עם אלכוהול ולא מזריקה סמים.

3. אם לא, מדוע?
הדברים שאני לא מקפידה עליהם מספיק מסתכמים נטו בהרגלים גרועים.
תמיד אפשר למצוא תירוצים והם לפעמים יהיו נכונים, כמו: יש לי מבחן/ש"ב דחופים/עבודה ואין לי את השעתיים וחצי ללכת לחד"כ/בריכה. אבל לרוב זה יותר אפשרי ממה שנדמה.
או: וואי, העוגה הזו ממש ממש טעימה, בא לי עוד חתיכה / כן, וואלה, בורקסים לארוחת בוקר זה רעיון טוב!
not.

כל מיני כאלה. :/

4. ארוחת הבוקר שלך בדרך כלל כוללת:
וואו, זה משתנה.
בעיקר לחם עם גבינה כלשהי (לבנה/קוטג' וכו'), לפעמים עם עגניות/מלפפונים בצד.
מדי פעם קורנפלקס בבקרים (בעיקר בלימודים כי אין זמן להשקיע)
לפעמים זה חביתה מושקעת ולפעמים, כמו היום זה בורקסים Home made [>.<]

5. ארוחת הצהריים שלך כוללת:
זה נע בין כל מיני דברים כמו:
קציצות בשר עם אורז, פסטה ברוטב שמנת פטריות או בולונז, מוקפץ עם חתיכות עוץ או בייבי שרימפס.
כל מיני. :)

6. ארוחת הערב שלך כוללת:
בעיקר יוגורט, ולפעמים גם פרוסת לחם עם גבינה.

8. אם תקבלי אלף ש"ח לבזבוזים בסופרמרקט (רק בשביל אוכל), מה תקני?
עוד בן& ג'ריס! נומנומנומ :]
אבל סביר להניח שגם המון פירות וירקות ומוצרים שאני לא קונה בד"כ כי הם יקרים מדי (פסיפלורה, מישהו?).
הם, אגב, דווקא יהיו בריאים יותר מדברים שאני אקנה בד"כ מחמת ההרגל/מחירים סבירים.


9. אחרי שאת אוכלת בבית, מי מנקה אחרייך?
אימא ואני, כן בסדר הזה אבל רק כי אין הרבה כלים לשטוף בבית של 2 אנשים. לפעמים אני שוטפת ולפעמים היא.





נכתב על ידי , 11/10/2009 12:44   בקטגוריות שאלונים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נקודת מבט




ביום חמישי שעבר, המשקפיים החדשות שנורא רציתי נראו לי ממש מגניבות. אבל זה היה בדיוק כשיצאתי מהספרית ורוח הספונטניות נחתה עליי.
מחובתי לציין שהתספורת החדשה אכן מוציאה את הדמות היותר "שובבה"/נחמדה שבי, וגם אם זה רק תירוץ, זה כיף.
נחזור למשקפיים. הן אכן נראו לי מגניבות באותו הזמן, ואיכשהו השתכנעתי לרצות אותן. בבית, אחרי כמה דיבורים והסכמים שנתחלק חצי-חצי עם אימא, היא רצתה שאני אצלם אותם בחנות, ועליי, כדי שיהיה לה יותר קל להחליט, כשהיא רואה אותן בתמונות ולא שומעת רק את התיאור.
אז ביום שני השבוע באתי לחנות, וראיתי אותן שוב, ולפתע הן לא נראו שיא היופי שחשבתי שהן (לא שחשבתי שהן השיא, אבל זה כבר לא היה כ"כ מלהיב). הן עדיין מדליקות (*) נורא, אבל באמת שאפשר למצוא משהו מעניין לא פחות. לא יודעת אם במחיר הזה או יותר, אבל השילוב של העדר היכולת לטייל בחנויות עם אימא עם העובדה שחשבון הבנק די ריק, בהחלט מעודדת לחכות קצת עם העניין. כל זאת, למרות הרצון להתחיל את הסמסטר עם מראה חדש שכולל לא רק תספורת חדשה, אלא גם משקפיים שונים מאלו שנמצאים עליי מעת לעת מזה 5 שנים.

לפעמים צריך שיעבור קצת זמן כדי לראות דברים אחרת.

ביום שלישי חזרתי לחנות למטרה אחרת, רציתי כבר זמן רב לנסות עדשות, ומעולם לא היה לי את האומץ. שילוב של גורמים שונים (כמו בילויים שונים בקיץ בהם המשקפיים רק הפריעו, אבל רציתי גם לראות טוב, ו+1 שטען שזה יכול להתאים לי ככה, יחד עם הביקור לבדיקת מספר) הובילו אותי לתת לזה צ'אנס, למרות שהפחד בשילוב אפילו טיפת גועל (understatement. בדמיוני מתחשק לי להקיא את הנשמה רק מלחשוב על לקרב אצבעות לעיניים) מנעו ממני עד כה. אנחנו חיים רק פעם אחת, והמון אנשים משתמשים בעדשות, אז למה לא לנסות?
אז באתי, והעוזרת החביבה ישבה איתי והסבירה את כל התיאוריה, ולקח לי לא יותר מדי זמן אפילו להצליח להכניס אותן, ולמרות שזה היה קצת מוזר בהתחלה, אפילו התרגלתי ללראות איתן.
האמת, זו תחושה מוזרה, לראות בסדר בלי משקפיים. בעיקר כי אני מצפה ל"משהו נוסף" שיהפוך את הראייה שלי לטובה יותר, אבל הוא לא נמצא על העיניים. ואין מה שיחצוץ ביני לבין ראייה נכונה. ואיפושהו בראש חיפשתי "מה לא בסדר", ואולי אני אמורה לראות את התמרור ההוא אפילו יותר טוב?
אבל זה בעיקר בראש. אח"כ עמדתי באותו המקום עם משקפיים עליי וראיתי את התמרור ההוא באותו האופן, וזה בדיוק מה שהיה מוזר. כל ה"עם משקפיים ובלי".
אחרי בדיקה שהכל בסדר והעדשות יושבות טוב בלי לפגוע בעיניים, הגיע השלב שבו הבנתי למה היא לא רצתה לספר לי בהתחלה איך מורידים אותן. זה השלב הבאמת יותר "מגעיל" מלהכניס כי הוא אכן כולל התעסקות מסוימת של "לגעת בעין". המרכאות כאן כי זה בעיקר פסיכולוגי. הרי נוגעים בעדשה, ולא בעין עצמה, וזה מה שייקח לי קצת זמן להפנים בניסיונות הבאים. עצם הפעולה קצת מפחידה אותי בכל זאת, וכיולה להוות בעתיד את המכשול לשימוש בעדשות. אבל בינתיים אני נחושה לתת לזה עוד כמה צ'אנסים. ביקשתי עוד זוג לניסיון אח"כ, בידיעה שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אצא לאנשהו, כי סתם יום בטכניון הוא לא תירוץ לעדשות.

לפעמים צריך להסיר את המחסומים כדי לראות טוב את מה שמעבר.

אגב, למרות מה שיצא לי לשמוע מדי פעם: לא, אני בהחלט לא רואה טוב יותר עם עדשות מאשר עם משקפיים. אולי טוב באותה מידה, אבל לא טוב יותר. היתרון הכללי שלהן (מעבר להעדר הצורך במשהו מסורבל יותר) הוא כמובן שדה ראיה מעט רחב יותר ממה שמשקפיים מאפשרות, אבל אני לא חושבת שזה סעיף מספיק קריטי. נולדתי עם צוואר שמסוגל לזוז לכיוונים אליהם אני רוצה להביט, כך שלפזול לצדדים אין לי צורך ממשי.

אחרי ההתעללות הלא קצרה בעיניים שלי עוד הספקתי להגיע הבייתה בדיוק כשטיפטף גשם כשהייתי באוטובוס, אבל לא אחרי, לתצפת על קרטון של מקרר שנותר מחוץ לאחד הבתים ברחוב סמוך, כדי לאחר מכן להציע אותו כדירת מגורים לנזקקים, להבין שאימא שלי מטורפת (כי ליסוע לעיר אחרת כדי להשאיר את האוטו במוסך כשאת בגבס ולחזור לבד באוטובוס זה פסיכי), ובאופן ספונטני להחריד, להכיר בעובדה שאם עכשיו 4 בצהריים ולא עשיתי שום דבר מועיל ללימודים, אני גם לא אעשה, ואם ה+1 יהיה בסביבה אני בהחלט אבוא לפגוש אותו ואנצל את ההזדמנות לטייל בכרמל ולאכול גלידה. זו לפחות הייתה התוכנית המקורית.
בפועל, הספקנו להסתובב בין מתחמי פסטיבל הסרטים, להעביר לא מעט זמן בין דוכנים שונים תוך כדי פטפוטים על מה שהלך שם (כשרצינו לבוא ולצחוק על דוכן הסיינטולוגיה בסוף, הם כבר לא היו שם), לראות כמה הבזקים מסרטי צ'ארלי צ'פלין, לעבור על תערוכת הקריקטורות שחלק מהן היו מוצלחות למדי, וחלק אחר נהיה כבר מתיש מהסיבה הפשוטה של "כמה פעמים אפשר לראות ברצף את נושא איכות הסביבה? כן, אנחנו יודעים שלהרוג עצים זה רע אבל זה כבר לא מקורי, נקסט.", לבזבז כמעט שעה על להבין שאין מה לאכול באיזור בתור ארוחת ערב (ולא רצינו להכנס לפאב), לאכול גלידה טעימה בלג'נדה (כדור וויסקי וכדור שוקולד-אגוזים), למצוא אבן לשבת עליה בהופעת מחווה לU2 של אוברטון בגן האם, להתנשק במקום להקשיב למוזיקה, להתחיל להקשיב ולהבין שהם בכלל לא משהו ולנטוש לטובת הצצה אל ההופעה של דני רובס בביט, להגיע לביט ולראות שדי מתמלא שם, אם כי יש מקום, אבל ההופעה עדיין לא התחילה, לחזור למתחם הפסטיבל, לשבת על ספסל נידח ולתהות מדוע הערב כבר נגמר, להבין שהאוריינטציה הלא משהו בתוך חיפה ("לא, באנו משם, לא?" תוך כדי הצבעה לכיוון הפוך לגמרי מזה שבאנו ממנו) היא תכונה תורשתית מסתבר (ואגב, לפגוש את ההורים, ולו רק לדקות ספורות באופן מקורי ביותר שלא צריך יותר מדי אינטראקציה).
וכל זה, תוך כדי ניסוי מס' 2 עם עדשות, הפעם באמת בחוץ ולכמה שעות.
תוצאות הניסוי הן שעין ימין הרגישה אחלה ועין שמאל דווקא חוותה משהו מציק. יכול להיות ששמתי אותה הפוך? oO אני לא יודעת, אבל אני חושבת שאני ארצה לנסות עוד פעם-פעמיים לפני שאקנה כמה זוגות סופית, ובשביל זה צריך ללכת למקום אחר שיתרום לי עדשות לניסוייים בחינם. החלק המוזר הוא שדווקא את העדשה השמאלית שמתי די בקלות כשעם הימנית לקח לי קצת זמן. עין ימין אגב, מסתמנת כעושת צרות בהורדת העדשות באופן סדרתי. חלק מזה זה הזוית של הידיים, כי משום מה אני מתעקשת לעשות את זה עם יד שמאל, אבל זה עדיין לא הולך כ"כ חלק ומהר כמו שהייתי רוצה.
בכל אופן, היה ערב מאוד נחמד וטוב שניסיתי את העדשות אז ולא חודש אחרי, כדי ישר לתרגל את מה שלמדתי.

לפעמים צריך להביט קדימה ולראות מציאות שונה מזו שייחלת לה. ולפעמים צריך לזרום עם המציאות הזו, כי היא תביא איתה דברים טובים.

היום (חמישי) היה נחמד ופרודוקטיבי, אם כי זה תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים.
ביום שני ויתרתי על טיול גיבוש של האגודה לטובת לימודים. בפועל היה לי תור לרופא בשביל אישור לאימא ושלל עיסוקים אחרים. אז יצא שהייתי חייבת להיות נוכחת היום בסדנת ניהול וניהול זמן, ודווקא היה נחמד.
האירוניה הייתה שהחלק הראשון היה על ניהול זמן, ומשהו כמו 50% הגיעו באיחור (הכותבת איחרה ב-5 דקות לצורך העניין). את הסדנא התחלנו באיחור של כמעט רבע שעה, כשאפילו שעה ומשהו אחרי, עדיין המשיכו להגיע אנשים.
החלק השני היה על ניהול והיה הכי מעניין. המדריכה הציגה טיפוסים שונים ומילאנו שאלון שאצל חלק מהאנשים הראה טיפוס שונה ממה שחשבנו, ות'כלס התוצאות שלו היו מדויקות לרוב.
החלק האחרון היה על מתן שירות ובו כבר היינו עייפים (אחרי שבחלק הראשון היינו עייפים מחוסר שינה), אבל עדיין עבר נחמד איכשהו.
אחרי הסדנא יצא לי לראות את היומנים החדשים שבדיוק הגיעו היום, ולמרות מיני-פשלות שנקווה שלא ישימו אליהן יותר מדי לב (כי בטח עדיין לא יקראו את הדפים שלנו שם), יצא לא רע בסופו של דבר.
וכשחזרתי אפילו הספקתי להתעסק עם כמה דברים חשובים, אבל בין פה לשם בכלל לא למדתי היום וזה כבר זמן קריטי השבוע, ובכלל גיליתי שה+1 חטף דלקת גרון לא סימפטית בכלל והעובדה שהזמן לוחץ יחד עם זה הורידו את כל מצב הרוח למטה.
וכל זה כשיש לי really great hair day, (כמובן שהשיער נראה הכי טוב כשחזרתי הבייתה, אבל נו שוין) הוא הסתדר לא בצורה "שובבה" כמו שנטען ביום שלישי, אלא ממש קלאסית כזו עם תלתלים גדולים וקופצניים אך מסודרים יפה.
חוב שימור שיווי המשקל הקוסמי טוען שמחר אני אקום עם שיער נורא ומצד רוח רע. זה לא יסתור את העובדה שהיום, ספציפית היה מוצלח למדי עבורי, אך במבט הכולל יותר הייתי צריכה לוותר על כל המהלך שלו ולהשאר בבית וללמוד.

לפעמים זה עניין של גלובאלי מול לוקאלי, הכל יכול להשתנות ב-180 מעלות.






(*) - באופן לא מודע החלטתי לפני כמה זמן להחיר את המילה "מדליק" לשימוש, זה קרה בטעות, אני אמשיך את העניין כאן ונראה כמה אנשים לא יחשבו שאני שייכת לעשור אחר.



אני תוהה מה אספיק בזמן המועט שיש לי. זה מטורף, אבל מי יודע, אולי זה אפשרי.
ותהיות עולות לגבי העבודה באגודה, ואין לי מושג מה לעשות בשנה הבאה.
הו, הדילמות.

נכתב על ידי , 8/10/2009 23:42   בקטגוריות סיכומים ארוכים, אופטימי, שחרור קיטור, עבודה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של LightAngel ב-10/10/2009 23:21
 



לדף הבא
דפים:  

39,952
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNightSky אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NightSky ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)