2007 כבר כמעט נגמרה, בחלק מהמקומות היא כבר שייכת להיסטוריה, ככה שהגיע הזמן להגיד יפה שלום וביי ביי, ולהסתכל קדימה.

שתהיה לכולם שנת 2008 מעולה ועשירה בחוויות מהנות, מעניינות ומלאות בטוב.

Happy New Year!!!

^_^

עם מי אני צריכה לשכב כאן כדי לבלות את ליל הסילבסטר (או שנה חדשה, אם לדייק) עם החבר שלי?!

חה, שעת כתיבת הפוסט היא בעצם השנה הבאה P:

~זה היה בפינת הדברים שמצחיקים רק אותי~

ימים אחרונים לשנת 2007, עוד מעט יהפכו לשעות האחרונות של השנה האזרחית, וכולם עסוקים בלסכם איך השנה הזו הייתה.

לכמה רגעים, החלטתי גם אני לעשות סקירה קצרה של הקטעים בבלוג החל מינואר 2007 ועד היום. התחלתי, אבל לא סיימתי. מעולם לא הייתי מהאנשים שכותבים סיכום שנה ענקי ואמיתי, אני הרי כותבת את הבלוג בדיוק בשביל המטרה של הסיכום, כשאני ארצה לראות מה קרה לי מתישהו, אני כנראה אחזור לכאן, ובד"כ לא לפוסט מסכם (גם אם במקרה שלי הוא היה יכול להיות מאוד מועיל) אלא אנצל את ההזדמנות לחטט בכמה חודשים מהעבר, או בכמה קטעים.

אז לא, סיכום שנה ככל הנראה לא יהיה כאן. כי בגדול, זו הייתה שהיא מצד אחד מעניינת למדי ומצד שני, גם כוללת אירועים שגרתיים שכאלה, על הלא-שגרתיים בד"כ גם לא הגעתי ללכתוב, ואולי טוב שכך.

בגדול, השנה הזו התחילה מהתמוטטות עצבים בחסות סמסטר א' בטכניון, המשיכה במעבר די חלק לעשור חדש (שכללה מתנה שווה ביותר מקוויקי, הגיטרה הראשונה שלי, שאני רק מקווה להקדיש לה את הזמן שמגיע לה), בנסיעה לטוריקה לחגוג את היומולדת שלו ומאוחר יותר גם בנסיעה הראשונה שלי לאילת עם מישהו שהוא לא אימא שלי (נחשו מה, היה כיף) והרבה שביתות.

לסכם את הכל בקצרה, עושה עוול לכל מיני אירועים ולכתוב סיכום שנה ארוך, עושה עוול למילה "סיכום", ככה שהבה נסכם ששנת 2007 עברה בשלום, פלוס מינוס, ונקווה ש-2008 תביא איתה הרבה דברים טובים.

סוף השבוע הנוכחי היה מהנה למדי, אך גם קצר יחסית. לפחות הספקנו אתמול בערב ליסוע לגלובוס-מקס בקריון ולראות את "מצפן הזהב" (במקום "בייוולף". עצה לעתיד: אל תסמכו על מה שכתוב באתרי האינטרנט על זמני הקרנות סרטים :/).

בתור אחת שלא קראה את סדרת הספרים לפני, עדיין הצלחתי להנות מהסרט. הוא לפעמים נראה קצת יותר מדי מיועד לילדים, אבל היי, זה היה קצת ברור.

בכל מקרה יצאתי מהסרט עם ההרגשה שיש שני דברים שאני אוהבת: הראשון הוא כל העניין הזה של הפקת סרטי פנטזיה בכמויות שלא יכולות להשתוות אפילו למה שהיה לפני שר הטבעות. זה ממש כיף שיוצאים סרטים יפים שכאלו, שמכילים עלילה מעניינת אבל גם מספיק אקשן כדי ללכת לראות את זה בקולנוע.

הדבר השני הוא הסטנדרטים המשתפרים של בניית בתי קולנוע, עם מספר יותר מצומצם של אנשים בכל אולם, ומרווחים יפים בין השורות, הכיסאות הנוחים והכל. שיפור עצום לעומת מה שהיה פעם, וזה פשוט הופך את העניין של ללכת לסרט, להרבה יותר כיף.

לפני הסרט לקוויקי התחשק משהו מתוק. לריחות של הקרפים מסביב הייתה השפעה לא קטנה על העניין, אבל החלטנו להתיישב לאכול וופל בלגי שהעלה את רמת הסוכר שלי אתמול בערב בכמה עשרות ואולי מאות אחוזים. בכל מקרה, גאון מי שהמציא וופל בלגי, שוקולד וגלידות. וקצפת.

סוף השבוע הקודם כלל דווקא נסיעה לטיילת בנתניה, שלא התארכה הרבה עקב סופה לא קטנה שאיימה להקפיא אותנו (במקרה שלא היה פוגע בנו ברק). צילמתי שם לא מעט תמונות ובעיקר לא מעט חתולים. זו בערך ההתמכרות הבאה שלי אחרי צילום ברווזים: לצלם חתולי רחוב. הם איכשהו יוצאים לי ממש לא רע בד"כ...

כשחושבים על זה, גם השבוע הזה כלל לא מעט דברים קטנים שהפכו אותו בסופו של דבר למעניין למדי. סיימנו מעבדה, שזו הקלה עצומה, סוף סוף התקנתי את הדיסק הקשיח החדש והעברתי אליו את תיקיית המוזיקה, בשאיפה עתידית אמביציונית למדי של למלא את רובה, אם לא את כולה, במוזיקה איכותית. אז כבר התחלתי בפרוייקט החזרת כל המוזיקה שהורדתי מהמחשב כשכבר לא נשאר עליו מקום קודם, ואיכשהו באמצע החלטתי אפילו לא להחזיר הרבה דברים שאני במילא כבר לא כ"כ שומעת. בכל אופן, היד בהחלט נטויה לגבי מה ימצא את עצמו בכונן המוזיקה החדש. ^^

ורק דבר אחד לא השתנה - אני עדיין לא מבינה מד"ח. -_-

ואתם, שיהיה לכם שבוע נפלא, סוף 2007 מהנה ו...

זהו.

[יש לי פרו!  ... !!!111אחדאחדאחדוכאלה.]

סוררי, זה היה נדרש, ברוח הכותרת.

ובכן, בצער רב וביגון קודר אני נפרדת מהעיצוב השחור (הקשוח והאפל, not) הקודם, לטובת עיצוב חדשדש וקליל בלבן.

את כל התודות על העיצוב החדש, וענני הקונפטי המנצנץ אני מוסרת באהבה רבה ללא אחרת מאשר ליז!

חיבוק ענקי ומפלצתי, במיוחד בשבילך! P:

עוד יהיו שינויים קלים בימים הקרובים, ככל הנראה, אבל הם יהיו מינוריים.

עם העיצוב הזה באו עוד לפחות 3-4 רעיונות לעיצובים חדשים אחרים לגמרי, ככה שלפחות יש לי מאגר רעיונות לעתיד, דבר נחמד בפני עצמו. ^^

לילה טוב, ושבוע נפלא לכולם!

=^_^=

כי ממש מזמן כבר לא היה פה.

מכאן.

שעה אהובה ביום? השעה שבה הולכים לישון.

מתי התעוררתם היום? לקראת 9 בבוקר.

אוהבים לישון? מאוד!

מהו השיא שלך בשינה? המממ לא מעט.. באיזור ה-15 שעות.

פעם לא ישנת יום שלם? יאפ וזה אפילו מתועד.

איזה פלאפון יש לך? Telit משהו ישן ועתיק ביותר..

של איזו חברה? פלאפון

ממתי הפלאפון? ינואר 2004

החלפתם פעם? לא.

כמה פעמים? 0 הוא המספר המדויק ביותר.

כלבים\חתולים? חתולימים!

איזו חייה היית רוצה להיות?

איזה שחקן קולנוע היית רוצה לפגוש? ג'וני דפ יהיה התשובה המתבקשת. 

תיק צד או על הגב? על הצד יפה יותר, על הגב נוח יותר. אני בוחרת על הגב.

לבשל אוכל\להזמין אוכל? לבשל, לפחות יודעים מה המקורות שלו...

אוהב כשיש לך יומולדת? או שימי הולדת דווקא גורמים לך דיכאון? לא דיכאון, כמו שלאט לאט (או מהר-מהר) הם פשוט הופכים ל"סתם עוד יום בשנה" וזה מה שחבל.. (גם אם לא בכל יום בשנה חבר שלך לוקח אותך למסעדה יוקרתית בהרצליה פיתוח )

מהו הספר הכי טוב שקראת? יש יותר מדי..

היית רוצה להגיע לירח? כן נן, למה לא.

גרביים תואמים או כל אחד בצבע שונה? תואמים (גרביים בכלל לא אמורות להיות תואמות?) מן הסתם, אני עדיין לא ליצן.

הלכת לבית ספר היום? לא, אבל לטכניון איכשהו כן.

קר לך? האמת היא שכן, קצת, אפשר שמיכה או משהו?

חוגג סילבסטר? אימרו לי מה יקרה עד אז עם שביתת המרצים, ואוכל לענות לכם על השאלה.

אם היו אומרים לך להביע 3 משאלות, מה היית אומר? מי מבטיח שהן יתגשמו?

אם היו אומרים לך שכל החיים יהיו עונה אחת. או חורף או קיץ. מה היית מחליט? אביב. P:

צבע אהוב עלייך: ממ... כחול, סגול ואדום (בהתאם למצב הרוח באותו יום)

אוהבים קרפדות? לא יותר מדי

וצפרדעים? גם לא יותר מדי

יודעים מה ההבדל בין קרפדות לצפרדעים בכלל? בערך

ואילניות, אתם יודעים מה זה אילנית? כן

אוהבים אילניות? הן דווקא בסדר

מעדיפים שאלות - פתוחות/אמריקאיות/כן ולא ? הכל הולך בתנאי שהשאלות טובות.

עשיתם עבודת שורשים כבר? אם כן, זרקתם אותה אחרי זה או לא? אכן כן, אי שם בכיתה ז' נראה לי. האמת היא שיש מצב טוב שהיא מוחבאת לה אי שם באחת ערימות ה"דברים מביצפר שאולי יום אחד אני אציץ בהם לשם הנוסטלגיה."

מה הדבר הכי נועז שעשיתם? אינלי מושג.

אוהבים לעצבן אנשים? לא

למה? כי הם מתעצבנים עליך בחזרה, וזה מעצבן!

שלג, גשם חזק או ברד? שלג!

הרכבת פעם רהיט בשיטת "עשה זאת בעצמך"? לא נראה לי.. oO

באיזו כתה התחלת ללכת לבד לבית הספר? אי שם ביסודי, אבל תמיד סבא היה מסתכל מהחלון שהכל בסדר (הדרך לא הייתה ארוכה במיוחד, חצי ממנה היה ניתן לראות מהחלון)

פעם עשית לעצמך תספורת? לא נראה לי..

אם כן - איך יצא?

מה הדבר הראשון שבישלת לבד? אני ממש לא זוכרת!

איך יצא?

יש משהו שלמדת לבד?

איזה מוזיקה אתה אוהב? רוק לכל סוגיו השונים

אתה אוהב ים? יאפ

וחורף? לא יותר מדי

יש לך חבר? כן

אם כן , כמה זמן אתם ביחד? שנה וחמישה חודשים ויום. ^^

איך אתה אוהב את הקפה שלך ?^^  טעים. ועם חלב וניל P:

כמה זמן בממוצע אתה מבלה על המחשב ביום? על המחשב - ממש כלום. לידו - הרבה יותר מדי.

יש לך מחשב בחדר? כן, לטוב ולרע.

בן כמה אתה? 20 וחצי

איפה אתה גר? בבית

ואיפה היית רוצה לגור כיום? מממ.. שאלה טובה.

גר עם ההורים? יאפ

מה דף הבית שלך? נענע

3 אתרים שאתם חייבים לגלוש בהם כל יום: ישרא - פייסבוק - ג'ימייל.

מפחד מטיסות? לא ממש

לאלה שלא סיימו ללמוד- מבחן האחרון שעשיתי:

הציון שקיבלתי בו:

לאלה שסיימו ללמוד- מבחן שלעולם לא תשכחו:

 הציון שקיבלתי בו:

מוסיקה רועשת או שקטה? מאוד תלוי במצב רוח באותו רגע, כי אין לי שום דבר נגד הכל.

נשארים עם הפיג'מה עד מאוחר או ישר מחליפים בגדים? כשאפשר, נשארת עם הפיג'מה

צפון, דרום או מרכז? צפון

יש חיה בבית? לא

אם היית יכול להיוולד בשם אחר איך היית רוצה שיקראו לך? אנג'לינה ג'ולי?

בני כמה הייתם רוצים להיות עכשיו? 5

אוהבים פסטה? מאוד

אכלת היום בננה? לא

מה צבע האנרק שלך? אדום יש לך קופת חיסכון?

האם לדעתך במבה עם שוקולד זה טעים? לא זוכרת אם אי פעם ניסיתי (אבל יש מצב טוב שמתישהו כן).. הממ אני חושבת שבמצבי רוח מסוימים זה יכול להיות בסדר. oO

האם יש בחדר בו אתה נמצא כעת נרות? כן. אבל הם לא דולקים כרגע.

תופפת אי פעם על דרבוקה? כן, אני לא ממש כישרון בזה.

אתה לובש גרביים? יאפ, קר.. -_-  

אכלת פעם סופגנייה עם שוקולד? כן! יאמי!

יתרון מגניב למדי של סיום שביתת המורים הוא - סוף סוף יש לי בית לבד וחדר לבד (!) ושקט לכמה שעות ביום.

אתמול ביליתי יותר מדי זמן בנסיעות לגרנד כדי להחליף את הMP4 הורוד-סו-טוטאלי-פקאצי שלי (RIP).

מסקנת היום כללה את העובדה שזה לא כיף לחכות לאוטובוסים נדירים, ושאסור לסמוך על מכשירים ורודים, על כל גווניהם, גם אם זה ורוד שממש דומה לסגול ככה.

בערב, אחרי הפעם השנייה שהגעתי לשם באותו יום (הראשון נטען במשך יותר מ4 שעות בלי שאפילו המסך יואיל בטובו להידלק) קיבלתי אחד שחור, חדש ובינתיים - עובד! הבינתיים מאוד מסויג שכן אני אחכה לפחות 5 ימים עד שבוע כדי להכריז עליו כבעל אורך חיים ארוך יותר מהמקורי.. אבל נו, לפחות הפעם יש שם אפילו משחקים.

אניווי, הבה נתפללה שלא תהיה לי סיבה יותר לחזור להחליף אותו.

האנקדוטה המשעשעת בנושא הייתה שהארי וסשה נורא רצו לראות את האמפי הורוד לפני שהחלפתי אותו, והיה להם נורא מצחיק לצחוק על הסינוור שלו על זה שהוא נורא ורוד והכל. כשבאנו שלושתנו לצאת מאולמן באופן פתאומי למדי התחיל לרדת גשם. אני אמרתי מיד שאין לי הרבה ללכת ואין לי כוח להוציא מטריה, אבל הארי שכנע אותי לפחות לחכות לו עד שיוציא את שלו ונתחיל ללכת יחד. והוא הוציא את שלו. ואני ממש לא קונה את התירוץ של "אבא שלי שם לי אותה!", המטריה, גבירותיי ורבותיי הייתה כולה ורודה! ורוד-פוקסיה לתפארת, שרק גרם לי לצחוק עליו בחזרה, ולדמיין במשך כל היום את התגובה שרק הייתה יכולה להיות בטכניון למראם של הארי וסשה הולכים שניהם יחדיו תחת מטריה ורודה.

הו, זה היה מסוג הרגעים הבלתי נשכחים האלה, שאחרי כל המאמץ לצחוק עליי, אני אפילו לא הייתי צריכה להתאמץ כדי להתנקם בו.

מחר יהיה מציק במעבדה.

I don't do Tuesdays. -_-

סוף השבוע אצל קוויקי, לעומת זאת, היה מעניין למדי.

מדד הסופגניומטר לחג חנוכה תשס"ח מראה:

- סופגניה רגילה מהמאפיה בקניון חיפה, היה בסדר גמור.

- סופגניה מצופה בשוקולד וסוכריות ממאפיית אריאל, היה ממש מעולה, באופן מפתיע בצורה יוצאת דופן.

- 3 סופגניות מהסופר, פויה -_- ממש לא משהו..

- 3 חצאי מיני-סופגניה (ריבת חלב, וניל וחמאת בוטנים <ביקשתי שוקולד!!>) של "Shemo" שהיו טעימות בהחלט.

הרבה זמן ייקח להוריד את הכל, אבל לפחות היה טעים.

קצת על ה"פ 7 (AKA Harry Potter and the Deathly Hallows):

אני די באמצע הספר. כלומר, נכון לרגע זה, בעמוד 315 מתוך ה-607 שיש בגרסא הבריטית.

מה שאומר שחוק ה-"אל תעזו לדבר איתי על הספר, התוכן שלו, על כל מה שקורה, קרה או נדמה לכם שממש בא לכם לדבר עליו איתי []" עדיין בתוקף. ועוד איך בתוקף. כי אם הגעתי עד עכשיו, כלומר קרוב לחצי שנה אחרי שהספר יצא לעולם בלי לדעת כמעט כלום (וזה כולל לעזוב את החווה בדיוק כשכמה אנשים לידי התחילו לדבר עליו פחות מחודש אחרי שהוא יצא, קבוצות ילדים שהיו סביבי איכשהו בקניון בשבוע שעבר ולא הפסיקו לדבר על מה הולך שם ועוד הרבה דברים נוספים), אני מתכוונת להשאיר את זה ככה, כי אין לכם מושג כמה זה הרס בספרים הקודמים.

בכל אופן, הייתי היום בסטימצקי עם אימא ותוך כדי זה שחיפשתי ספרים באנגלית (ומצאנו ממש במקרה משהו שכ"כ הולך להיות מתנת הקריסמס/יומולדת לקוויקי, מה שגורם לי לתהות האם כדאי לצרף לזה גם איזו בריכה מתנפחת, בשביל כל הריר שעומד להינזל ממנו..) איכשהו מצאנו מול העיניים את הספר השביעי בתרגום לרוסית, שבאופן לא מפתיע עולה הכי פחות מכולם, הסתובבתי לדקה אולי ואימא כבר הצהירה שהיא הספיקה לקרוא 3 עמודים ממנו. אמרתי לה שהיא יכולה להמשיך לקרוא כי ייקח לי זמן לחטט סביב המדפים (למדפים שלום, זה לא שממש מצאתי משהו לקנות בסופו של דבר), והיא ניגשה אליי אחרי פחות מ-5 דקות, עם עיניים שכמעט יוצאות מהחורים והצהרה על כך שהיא סיימה לקרוא את כל הפרק האחרון.

אז יופי, עכשיו פרט לטריליון האנשים מסביבי שיודעים מה הולך בספר הזה, יש גם את אימא. אני כ"כ חייבת כבר לקרוא מהר יותר.

וכן, אל תדברו איתי על הספר. גם לא בתגובות. תודה.

ב"קליק" חלוש ולא אופנתי, התאבד לו האמפי4 החדשדש שרק השגתי לפני בדיוק שבוע. ואפילו לא ניסיתי להרוג אותו...   חבל, הוא היה כ"כ ורוד ויפה. [בחיי, התרגלתי, עם הכיסוי-סיליקון התכלת עליו הוא בכלל נראה בסדר גמור] היום הלכתי לנסות להחליף אותו, אבל בדיוק נגמר להם בחנות ואני צריכה לחכות לפחות לסוף השבוע. (מה שכן גיליתי שהוא גם יכול לבוא בצבע סגול-עמוק די יפה שכזה... הממ... דילמה.)

דברים שלומדים מניסיון של אחרים (ותודה להארי, לא פוטר.):

לקרוא ספרים כמו "לוליטה" באמצע הכיתה זה לא חכם. לא כי זה גורם להמון קטעים משעשעים מסביב, אלא פשוט כי לא באמת יתנו לך לקרוא.

[מ': "לוליטה? .. פשש... סוטה!!!"  ~כעבור דקות ספורות~   "אני יכול לקרוא את זה אחריך?"]

לקורא הנאמן קוויקי יימסר שיש סיכוי גבוה מאוד שלפני שמ' יזכה להניח את ידיו על הספר (לא על שום בחורה קטינה! אהמ אהמ!) הוא יגיע אליך. =]

אני לא זוכרת שהיה חופש חנוכה בכלל בשנה שעברה, ככה שהראשון-שני האחרונים היו חוויה נחמדה ביותר, כי לא לעשות כלום יכול להיות דבר מהנה בפני עצמו.

הצלחתי קצת לסדר את החדר שלי וגם האקס-חדר של סבא (והיום עוד היינו בבית קברות, מישהו יודע למה השנה מדליקים נר שביעי כשכבר היה א' בטבת?... משהו בלוח השנה העברי לא מסתדר לי...), לפחות קצת מהדברים שלי ששם.. וזה קצת מציק לא לעשות כלום, כי אני יודעת שאולי כדאי לי לשבת קצת על לימודים ושלל דברים שצריך לחזק ולדעת ונו, ללמוד וכאלה.