[פשוט כי כנראה אני לא אהיה בבית קרוב לחצות, או לפחות זו התקווה, וכי לא בא לי שהפוסט האחרון יהיה על גניבת שטיחונים...]

כמו שאמרתי לכמה אנשים טובים:

זה הזמן לעשות את כל מה שרציתם לעשות ב-2008 ולא הספקתם!

מה, מה גשם עכשיו?

יש לי חצאית ללבוש הערב! חצאית דקה! זה לא ילך ככה. >.<

מתישהו בין 10 בערב אתמול (שני) ל-8 בבוקר היום (שלישי) מישהו הצליח לגנוב לנו את השטיחון הקטן לניגוב רגליים בכניסה לדירה.

יצאתי לי בבוקר והרגשתי שמשהו לא נראה כרגיל, ושמתי לב שהוא נעלם. כשאני יודעת בודאות שכאשר חזרתי בשני בערב, הוא היה שם.

קל לשים לב שהוא נעלם, וקל לרצות להעלים אותו. למרות שהוא נורא ישן, הוא יוצא דופן. הוא לא משטיחונים האלה שיש לכולם עם הפסים, או הwelcome או אלוהים יודע מה, אלה שתמיד יהיו בצבע חום שכזה, עשויים ממשהו שהיה אפשר לעשות ממנו חבל. אני לא זוכרת באיזו חנות מצאנו אותו, אבל הוא היה נורא חביב ולא יקר. הטוויסט שלו היה המראה, שנראה כמו דשא, עם קישוט של פרח (daisy) באחת הפינות. ממש חמוד, ופלסטיקי כזה. ונורא יעיל לניגוב הנעליים רגב, הרבה יותר (לדעתי) מהשטיחונים הרגילים.

אז מישהו, איכשהו, למשהו, החליט שזה לא בסדר שהוא יהיה מונח במקום שלו, בכניסה לדירה שלנו, וחטף אותו.

אהה... wtf?!

כאילו, אלוהים, למה שתבואו ותגנבו שטיחון לניגוב נעליים?! גם מעצם מיקום הדירה בבניין, ההשערה שלי היא שזה כנראה אחד השכנים (גם יש שכנים חדשים בקומה, ולכו תדעו מי הם ומה הם), כי מי בדיוק יסתובב בשעה כזאת וייקח רק את השטיחון היוצא דופן שלנו?

אימא עשתה היום סיבוב בכל הבניין, ומן הסתם השטיחון לא נמצא ליד אף אחת מהדלתות האחרות (ויש מספיק). אז כנראה שגם מי שלקח אותו, בטח נתן אותו לאיזו סבתא/דודה/חברים/כלב/חתול/וואטאבר שהיו זקוקים נואשות למשהו מהסוג.

הזוי, וממש חבל, כי אין לי מושג איפה למצוא כזה עכשיו (לא ראינו משהו דומה באף חנות מאז), ובהתחשב בעובדה שחורף ועוד צפויים גשמים וכאלה, שטיחון לניגוב נעליים מסתמן כמשהו מאוד יעיל.

אז מי שרואה אחד במקרה, או שאם לאחד השכנים שלו מופיע שטיחון כזה, ממש במקרה, הוא מוזמן לספר.

המוצא הישר... וכאלה.

הקטע הזה עם טילים שנוחתים על אשדוד הצליח להוציא לי את כל מצב הרוח הערב..

סוג של זיכרונות מהמלחמה בצפון, ודאגה (כי אני כזאת) למשפחות של אנשים שאני מכירה שיש להם משפחות באיזור. לא סימפטי בכלל. :/

בכל מקרה, רציתי לחלוק כמה דברים, משהו כמו Dear Diary...

אתמול קוויקי בא לבקר באופן חצי-ספונטני שכזה. היה נורא נחמד. קיבלתי תירוץ להתלבש יפה (שאלו אותנו בשלב כלשהו אם אנחנו יוצאים לאנשהו וברים כאלה..), היה בכלל יום שימשי ונעים שכזה (עד שהתחילה רוח, היה נעים כל עוד לא הייתה רוח) והתבטלה לי הרצאה בבוקר, מה שגם איפשר לי לעשות דברים שצריך לעשות עם אימא בבוקר. (זה לא מעניין, זה כלל קניות בסופר ובית קברות.)

החתלתול החביב שלי עשה את כל הדרך עד לפה כדי להסתובב איתי בטכניון כמה שעות טובות, ולו רק כי בכל זאת אח"כ היו לי קצת לימודים... היה מאוד נחמד, ובהחלט מוציא משגרה קצת. (:

אנקדוטה משעשעת: בדרכנו מכיוון פישבך לאולמן, הלכנו לתומנו בטיילת ופתאום ראיתי חתול מוכר נטול זנב (ראיתי אותו מטיייל שם כבר כמה פעמים), מה שכן, ראיתי אצלנו זנב אחר, במקום שלא צריך להיות זנב! בעודו רץ לפנינו שמתי לב שיוצא לו מהפה זנב אפור, וככל שהוא התקרב לכיוון שלו, היה ניתן להבחין בקיומו של עכבר אפור בתוך הפה שלו.

המחזה היה מצד אחד ביזארי לחלוטין ומצד שני דווקא נורא בידר אותי. אני חושבת שבחיים לא יצא לי לראות חתול מהלך עם עכבר בתוך הפה שלו. ולא, סרטים מצוירים לא נחשבים כאן.. זה היה סוג של "go kitty!" מהול ב-"רגע, עכשיו חמודי יתפוס את החתול והעכבר ביחד ויסגור שרשרת מזון שכזו!".

עקב עומס שיעורי בית יצא לי להתארח במעונות העתודאים. משום מה זה כלל פיטום לא קטן עם מרק אטריות ופסטה שהסכמתי לטעום למרות שבהתחלה השילוב נראה לי מוזר. אז סתם שתדעו, שמנת ופסטו, לעומת מה שחשבתי ברגע הראשון, באמת הולכים ממש טוב ביחד. ^^

היום עשיתי שלוש טעויות גדולות:

- לבשתי מכנס דק מאוד יחסית.

- נעלתי את הAll Stars הישנות

- לבשתי חולצה קצרה מתחת לסווטשרט.

הטעות העיקרית האמת, היא שלא בדקתי בבוקר מה מזג האויר הצפוי להיום, כי בבוקר, למרות שהיה לי נורא קשה לקום, הספקתי להבחין בשמש שמבצבצת דרך התריסים ובזה שלא כזה רטוב בחוץ, מה שאולי אומר על יום כמו אתמול, כזה בלי גשם, שאולי יהיה די קר בערב, אבל זהו. ודווקא כשהייתי צריכה לרוץ ממקום למקום במהלך היום, ירד מבול! זה לא כיף ככה.

מה שכן כיף, זה לשבת עם ויקי והארי ולהמשיך לצייר כבשים. וגם להתכתב עם ליז. אולי אני אעלה לפה את שיחת הSMS המשעשעת שהייתה ביני לבינה (בעצם, 3/4 ממנה היה בין הארי לבינה, כי הוא נתן הרבה ייעוץ מתמטי לגבי הגדרות של דברים. ).

לי בינתיים, ממש כואב הגב.

ואני צריכה לישון כי בפן המזוכיסטי להשבוע החלטתי שזה יהיה רעיון ממש טוב ללכת מחר בבוקר לחדר כושר. מה שאומר לקום ב6 וחצי ולקוות לצאת מהבית ב7:40. יה, רייט.

אז לילה טוב והמשך שבוע טוב, והעיקר - כמה שיותר שקט.

=^_^=

(אל תאמינו לכל כותרת שאתם רואים בישרא.)

אי שם לפני כמה חודשים סיפרתי לאימא שיוצא בקרוב סרט חדש של קווין סמית' למסכים. תהינו בהתחלה אם בכלל יעלו אותו בארץ לקולנוע, כי לכו תדעו מה מצנזרים פה ומה לא, וכשלסרט קוראים "Zack and Miri Make a Porno", לכו תדעו באמת מה יעלה בגורלו.

עברו אותם כמה חודשים, והסרט אכן הגיע לקולנוע בארץ, מה שישר גרר מאימא שלי משהו נוסח: "אני הולכת לראות אותו!", פשוט כי היא חובבת סרטי קווין סמית' לא קטנה (כ"כ לא קטנה ששקלתי לחפש בשבילה איזשהו מארז כזה של אוסף סרטים שלו או משהו בסגנון ליום ההולדת, אבל איכשהו יצא שהייתי עמוסה מדי ולא היה לי זמן לחיפושים), ויצא שהבטחתי שאני הולכת איתה לראות את זה, סתם כדי שלא תלך לבד (וברור שגם רציתי לראות את הסרט).

הסרט עצמו מצחיק נורא, אבל יש בו לא מעט רומנטיקה. מצד שני, הוא בכלל לא נכנס לקטגוריה של "קומדיה רומנטית" מהסוג המוכר. הייתי מספרת על קטעים משעשעים, אבל ספויילרים זה לא כיף, והסרט לחלוטין שווה צפייה. (גם אם יש מבקרים שאולי לא יאהבו אותו, זה הקטע עם הסרטים של מיסטר סמית'..)

מה שמוזר, והספקתי להגיד את זה כבר לשני אנשים (קוויקי, ואורן שיש כמה שורות מאחורי באולם, בצירוף מקרים שכזה), זה שלא הצלחתי להבין איזה company יותר טוב לסרט הזה. כי בסופו של דבר, או שהייתי הולכת אליו עם החבר, או שהייתי הולכת אליו עם אימא. לראות קטעים שמכילים את הצד ה"פורנואי" זה די מוזר ליד אימא, למרות שהיא מגניבה למדי וזה בכלל לא גלש לרמות ה"מביך" או משהו כזה, מצד שני, אני לא בטוחה שהייתי מרגישה בנוח גם ליד החבר. אבל יו נואו, אולי אני אלך איתו לסרט הזה שוב, הפעם איתו, כדי לבחון את הנושא.

אחרי הסרט (מספיק מאוחר בהתחשב בעובדה שבקושי הכרחנו את עצמנו לצאת מהבית ביום שישי הקריר הזה), הלכנו לאכול ב"Black", ואני מניחה שנמשיך לנצל את מבצעי הלילה שלהם, לפחות עד שנטעם את כל התוספות. הפעם ניסינו את חמאת העגבניות ושום מטוגן בשמן זית. גם טעים. ^^ אפילו ניסיתי 1/3 'סאן מיגל' (כי נו, ב-10 שקלים אפשר לטעום בירה).

ציטוטים מהסרט:

Zack Brown: I'm gonna fuck you with my pecker!
Miriam Linky: Dude... that's really dirty.
Zack Brown: That's too dirty?
Miriam Linky: That offends me.
Zack Brown: Penis?
Miriam Linky: Fine.
Zack Brown: I'm gonna fuck you with my penis!

~

[last lines]
Zack: Let us fuck.

(זה נורא שיעשע אותי כי הם אמרו את זה בטון רציני לפני כל סצנת צילום סקס לסרט שלהם.)

שיהיה לכולם שבוע נפלא!

(שלי הולך להיות הפכפך.)

=^_^=

ביום שני ויקי מצאה לנו 3 מקומות רצופים, מה שאומר - פוסט כבשים חדש!

ויקי ואנוכי נתנו להארי רעיונות לסוגי כבשים, והרי התוצאות:

טוב, ראשית, זו לא כבשה. זו מפלצת הספגטי המעופפת-

וזו, כבשה טרייה:

וזו, כבשה ממש ממש קטנה:

ואחת שמחזיקה פרחים:

ואחת שלא הבנתי את הקטע שלה, אבל היא גרמה לויקי והארי לצחקק:

Chainsaw Sheep:

Evil Sheep:

כבשה שמנסה לרקוד, או לעוף, אני לא סגורה על זה:

Cool Sheep:

Trojan Sheep:

King of Sheep:

and now, for the geek part:

תא יחידה גבישי של כבשה:

פונקציית גל של כבשה:

Sheep NOT:

SheepFET (הגרסה הכבשתית לטרנזיסטור MOS):

BiPolar Sheep Transistor:

Sheep Register:

מסקנה עצובה מיום רביעי:

למצוא מחשב פנוי בחוות המחשבים של חשמל בצהרי יום ד' גשומים במיוחד, זה יותר קשה מלמצוא חנייה בת"א.

(כאילו, הייתי צריכה לשים דברים שלי ליד מחשב כשמי שפינה אותו עוד לא סיים לארוז את שלו, כי לא היה מקום, ואחרי עוד עמד מישהו שרצה לתפוס את אותו מחשב. גאד דמיט.)

חג חנוכה שמח וסופ"ש טוב!

^_^

שלום, קוראים לי סקאי, והלילה - ישנתי. ישנתי יותר מ6 שעות, אפילו טיפה יותר מ-8. והיה לי טוב. כ"כ טוב!

גם כשהשעון המעורר צלצל בבוקר, מוקדם מדי, וראיתי שאפרפר בחוץ (למרות שמאוחר יותר אפילו הייתה קצת שמש נעימה) ושאני לא חייבת לקום עכשיו, המשכתי לנמנם מתחת לפוך עוד שעה. והיה לי כיף. כ"כ כיף!

הלילה, אני מבטיחה, אני לא אשן ככה. זו הייתה נפילה, מקרה חד פעמי שלא יחזור על עצמו בקרוב.

in 30 days, i'll be clean! עוד בחנים ומבחנים, מיני-פרויקט ומעבדות, הרבה שיעורי בית ועוד פעילויות - כולם יעזרו לי להישאר נקייה, וחלילה לא לישון כמו שצריך עוד 30 יום. פלוס מינוס. אני אצטרך להיזהר לא להחליק ככה, כמו בלילה (שעבר כבר) האחרון.

אבל הרגע הזה, של לקום בבוקר, כי אפשר, ולא כי אני חייבת לרוץ, וההירדמות הזו, הספונטנית (למרות שהיה בוחן ללמוד אליו) והחום של הכרית, והשמיכה - חוויה בלתי נשכחת.

כמה זמן הבלוג שלך פתוח?
4 וחצי שנים.

[Dear Lord...]

איזה סוג בלוג יש לך (ביקורות, עיצוב, אישי)?
נניח שאישי, "סתמי" יותר מתאים לו, אני מניחה.

האם את מרגישה שהבלוג עוזר לך להתבטאות?
להתבטא.
ואני זוכרת שפעם הוא עזר. או לפחות עזר לי עם הביטחון של "את יודעת לזיין בשכל מהבלוג, ילך לך טוב בבגרות בהבעה!"
הלך לי טוב, כיום אני לא כותבת על עצמי מספיק כדי להתבטא בכלל. אז אולי, קצת.

האם בזכות הבלוג קרו לך דברים מעניינים בחיים?
וואו, כן, בהחלט!
הכרתי בישרא לא מעט אנשים מעניינים, חלק נכבד מהם יצא לי לפגוש בחיים והם אנשים יקרים לליבי.
פרט שולי הוא שהכרתי את החבר שלי, מזה כמעט שנתיים וחצי בזכות הבלוג (ורצף אירועים הזויים ובלתי ניתנים להסבר).
חוץ מזה, שפעם ממש ממש מזמן, נגררתי עם ליז לת"א בעקבות מפגש-ישרא, שהיה בעיקרון תירוץ להסתובב במרכז, אבל בלי הבלוג לא היה תירוץ. באותו יום הלכנו משהו כמו חצי ת"א ברגל, בלי להכיר בכלל את האיזור. חוויה שלא תישכח כנראה עוד הרבה זמן. (ולו רק כי אני מגלה לאחרונה שזה דווקא ממש קל להגיע ממקום למקום ברגל בת"א.)

האם את אוהבת לקבל ביקורת בונה לבלוג שלך?
תמיד מעניין לקבל ביקורת בונה.

האם עיצבת את הבלוג לבד, או נעזרת בבלוג עיצובים?
לרוב לבד. במקרים שנעזרתי נעזרתי בחברים וקוראים עם העיצוב...

speaking about - אם מישהו רוצה לעשות לי עיצוב חדש לבלוג, כי בחיי שכבר מזמן נמאס לי מהנוכחי ואין לי שמץ של טיפת זמן פנוי ללהכין עיצוב לבד - אני ממש אשמח.

מה עדיף? רשימות כתובות או תמונות?
רשימות כתובות יותר מעניינות בד"כ. (גם אם הרבה פעמים הן חוזרות על עצמן בבלוגים...)
לכולם כבר יש את אותם אייקונים ואותן תמונות ברשימות.
אני מנסה להשתמש אמנם בכאלה שבאמת אומרים עליי משהו, אבל עדיין רשימות כתובות יכולות לתת יותר אינפורמציה.

האם את נוהגת לעשות פוסתמונות?
כן, אבל לא מהזן הרגיל.
יהיו תמונות, אך הן לעולם לא יהיו שלי, או של אנשים סביבי (בעיקר אם אין אישור).

האם את שמחה שפתחת את הבלוג הזה?
Well, I guess.

אתם כבר צריכים לדעת - ככל שיותר לחוץ לי, כך יהיו יותר פוסטים כאן.

החדר כושר היום הלך לי טוב בצורה מפתיעה לחלוטין! me is being proud.

והקטע הזה של לא לאכול? וואלה, הוא עובד. אחרי ששבוע שעבר אכלתי פחות מאנורקסית ממוצעת במשך 3 ימים, ורק התחלתי להחזיר את זה בסופ"ש (אימא הכינה המבורגרים, תותחית!), הורדתי משהו כמו קילו וחצי מהפעם האחרונה שנשקלתי לפני שבועיים וחצי. (זה בסדר, כי לא, אני לא אתחיל לא לאכול כלום כמו אנורקסית, וכן, אני בטוחה שאכלתי מהצהריים מספיק כדי להחזיר את המספר למעלה. אבל עדיין, היה כיף לראות את זה.)

שבוע טוב לכולם!

(לראות את הטו-דו ליסטים שלי זה מטורף)

נ.ב. אוי! איך שכחתי?

חג חנוכה שמח ומדליק לכם! ^^

תאכלו הרבה סופגניות ותשמינו במקומי! P: