| 12/2009
ששש"ש! (שזה קיצור לשרלוק, שופינג, שיפוצים ושנה חדשה.)
~שרלוק~
בזמן שכל העולם ואחותו שיבח והילל את Avatar, ביום שבת האחרון הלכתי לראות את "שרלוק הולמס".
למי שאהב סרטים קודמים של גאי ריצ'י, וגם למי שלא - מומלץ בחום. הסרט שנון, מגניב, משעשע במקומות הנכונים, עם אקשן במקומות הנכונים ואפילו סיפורי אהבה במקומות הנכונים. זה לא השרלוק ולא הווטסון שהכרתם בדיוק מהספרים, מה שהופך את זה דווקא למעניין במיוחד.
[יש ציטוטים טובים יותר, אבל שיהיה:]
[ Holmes is handcuffed to the bed naked with only a pillow covering him. A maid walks in and screams]
Sherlock Holmes:
Madame, I need you to remain calm and trust me, I'm a professional. Beneath this pillow lies the key to my release.
[ the maid screams again and runs away]
~שופינג~
באותו היום גם גיליתי שחסרים לי הרבה מאות של שקלים כדי להפוך לבחורה מאושרת. לא שהחיים שלי כ"כ מרים עכשיו (לפחות כשאני מתעלמת מהדברים הפחות טובים), אלא פשוט שהתאהבתי ממבט ראשון.
במעיל. אבל לא סתם מעיל, מעיל סוף הדרך. מהסוג הזה שישכב בארון הרבה זמן ויכבד בנוכחותו אנשים אחרים רק באירועים מיוחדים, ועם זאת, הוא מרגיש ונראה שווה כל גרוש (או משכורת של חודשיים באס"ט >.<).
אי לכך ובהתאם להנחת 50% על מוצר שני, אם עוד מישהי בקהל רוצה להוציא לא מעט כסף על פריט ששווה את זה, מוזמנת ליצור קשר, כי ככה אני עוד אשקול ברצינות תהומית לקנות אותו.
חוצמזה כן נרכשו 2 פיג'מות חביבות של לי קופר, די ברגע האחרון אחרי שכבר ויתרתי על למצוא משהו הולם, ונמדדה אחת סקסית במיוחד, והגעתי למסקנה שאני צריכה אותה, ואי לכך ובהתאם לזאת אחפש אותה בגרנד.
עכשיו רק להגיע לגרנד...
~שיפוצים~
פרויקט "פינוי-בינוי", הידוע יותר בתור שיפוץ הדירה, לשם שינוי (בהחלט לשם שינוי בהתחשב בעובדה שעברנו לכאן לפני הרבה יותר מדי זמן) צובר תאוצה רבה ובימים אלה אני עסוקה בלפנות הרבה בלאגן. חומרים ורהיטים כבר הוזמנו, וטפו טפו טפו בימים הקרובים מתחילים בהכנות.
אני ממש רוצה שהכל ילך חלק ויראה טוב בסופו של דבר. מגיע לאימא חדר נורמלי וזו התחלה של שינוי מראה הדירה עצמה.
~סמיילי מחזיק אצבעות~
- בנימה זו, אם מישהו צריך, או מכיר מישהו שצריך ספרי לימוד + כרטיסיות לפסיכומטרי, או אולי ספרי מתמ'/פיזיקה לחטיבה/תיכון, אתם מוזמנים להראות סימני חיים. אין לי מה לעשות עם זה (בעיקר ספרי הפסיכו') וממש לא מתחשק לי לזרוק אותם סתם לפח.
~שנה חדשה~
את ערב השנה החדשה אני אמורה לבלות עם עוד 5 אנשים טובים בקונספט משונה בשבילי. הוא לא משונה באופן כללי, כי הייתי כבר בערבים מהסוג בעבר, אבל בתור סתם בילוי לערב של אמצע שבוע, ולא במקום "מסיבת שנה חדשה" באשר היא. לא שהלכתי לדיסקוטקים לרגל האירוע בשנים קודמות, אני פשוט חוששת מ-fail מסוים באגף ה-"happy happy joy joy" שאמור לעטוף את האירוע. אני מניחה שאביא לעצמי בקבוק יין לסיים באותו ערב, או משהו.
שתהיה לכולם סוף 2009 מהנה, ומי יתן ו-2010 תהיה מלאה בשינויים לטובה, הצלחות והרבה חיוכים. :)
| |
פנינת היום
2:30 וקצת לפנות בוקר, אני מחליטה שזה לא יהיה לילה לבן והולכת לישון.
אי שם לקראת 7 בבוקר, הדלת נפתחת ואימא נכנסת לחדר. פתיחת הדלת תמיד מעירה אותי, ככה זה כשזו דלת של ממ"ד והעניין מרעיד את כל החדר.
אימא, ממהרת לעבודה אך נחושה בדעתה להעיר את הילדה הסוררת שמאחרת לשיעור: "תגידי, אין לך היום פילאטיס?"
שיעור הפילאטיס שלי בימי רביעי מתחיל ב-8 בבוקר, מה שאומר שב-6 וקצת, גג 6 וחצי אני חייבת להיות על הרגליים, ורחוק מ-2 שכבות הפוך שמכסות אותי ביום חורף ממוצע.
אני, בלי להבין יותר מדי מה הולך סביבי (פחות מ-5 שעות שינה כבר אמרנו?) עונה לה: "אבל היום יום שני!"
אימא: "מה? לא. היום יום רביעי, יש לך פילאטיס."
אני: "לא, היום יום שני!", עניתי בנחישות שנחתה עליי ככל הנראה מארץ החלומות האבודים. ניסיתי להסתכל מסביב והבנתי שהצלחתי לבלבל אפילו את אימא.
אימא: "אה, טוב, לא משנה, הרי אמרת שיש לך חופש היום.",  סוף סוף היא נזכרה, יצאה מהחדר וסגרה את הדלת.
אני המשכתי לישון וקמתי כמה שעות לאחר מכן, כשרק לפני כשעה היא הזכירה לי את מה שקרה בבוקר.
מחר לעומת זאת, צריך להיות מוקדם על הרכבת לת"א, לפגוש אנשים טובים, ולחזור לסופ"ש ארוך (ורווי בש"ב, אבל ששש.).
| |
תמונת מצב - 14.12.09 21:50
יש לי טיוטה, מה-1.12, לפוסט שעדיין לא באמת כתבתי, וכנראה כבר לא אכתוב. מאוד התחשק לי לכתוב על השבועיים המוצלחים ומהנים שעברו עליי אי שם בסביבות סוף נובמבר. כל מיני אירועים שונים ומגוונים מכל תחומי החיים שהשאירו אותי עם חיוך על הפנים, החל ממבחן מוצלח, בחינה בע"פ שלא הרגה אותי, סופ"ש מקסים אחד וכלה באירועים מעניינים באס"ט. אפילו זכיתי בהזמנה זוגית לסרט כשאני ידועה בכך שאני אף פעם לא זוכה בכלום. הכל הלך חלק.
ואז אחרי כמה ימים, אחרי ששבוע שלם לא נתתי לעצמי להיות חולה, באורך לא פלאי במיוחד נהייתי חולה, ואם ברביעי האחרון עוד חשבתי שאני יוצאת מזה, בינתיים המצב הפוך. וכבר די נמאס לי וזה מוציא את החשק מלא מעט דברים, בין היתר לספר על הדברים הכן טובים שקורים (כמו למשל העובדה שאני עדיין ממשיכה באגודה, אמנם בתפקיד קטן יותר ומשעמם, אבל זה בדיוק מה שאני צריכה כרגע).
הימים הקרובים הולכים להיות עמוסים. המונתלפים הגשות מיד לאחר החג, בחן אמצע מחר, ואני בכלל לא מרגישה שחנוכה. רק אייטמים קלילים במהדורת החדשות של 8 בערב מרמזים על קיומו של החג, והעובדה שלא מעט אנשים נחים להם בבית.
וכל מה שביקשתי הוא מעט ימי מנוחה, כאלו שמותר לשכב בהם במיטה ולנוח. אבל אסור, וכוסות התה שבאות אחת אחרי השנייה לא באמת עוזרות להקטין את ערימות הטישו.
ובכלל, עד כמה שהמילים הכתובות חסרות לי, העניין כאן הולך וקטן. אולי זו התקופה ואולי מצב הרוח.
בינתיים, אפילו לשנות עיצוב לאפור הולם לא מתחשק לי.
| |
תשובות לשאלון השבועי [על מה הייתן מוותרות בחיים?]
-במבה או שוקולד ?
במבה
-שוקולד רגיל או מריר ?
שוקולד לבן.
P:
-חתול או כלב ?
-
-אתר או בלוג ?
בלוג
-ספר או סרט ?
סרט, אולי.
לא בטוח.
- לילה או בוקר ?
אוך, בוקר, ללא צל של ספק.
-מדעים או היסטוריה ?
-
-פימו או בצק ?
פימו
-אמבטיה או ג’קוזי ?
אמבטיה, בתנאי שאת הג'קוזי אפשר להפוך גם לסתם אמבטיה כשמכבים את הבועות.
-בית ספר יסודי או תיכון ?
יסודי.
-טלוויזיה או מחשב ?
טלויזיה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
