http://www.shvita2005.10x.co.il/

אולי זה כי אני בת למורה, אבל עם כל הכבוד, אני לא חושבת שקיום השביתה הזאת מוצדקת.

לפני שאתם סוקלים אותי, אומרים שאני טיפשה/פראיירית/מפגרת ושלל מחמאות מהסוג, הרשו לי להסביר את עצמי.

נתחיל מזה שבד"כ אני לא נגד שביתות [אם כי לקראת סוף י"ב, כל יום שמפסידים אומר שיהיה קשה יותר ללמוד לבגרויות ולחוץ יותר לקראת הסוף. בעצם, אנחנו כבר בסוף, אז יהיה לחוץ]. במיוחד שביתות של תלמידים או הורים [כי ככה לא מורידים לאמא שלי מהשכר, אבל זה אגואיסטי. בסה"כ בתור תלמידה אני באמת לא נגד שביתות].

השביתה הנ"ל, שלמען האמת אין לי מושג מאיפה היא התחילה, ממש לא לטעמי מהסיבה הפשוטה שהיא לא יוצאת מהמניעים הנכונים. לפחות לא כולה. בכלל, מה שכתוב באתר הזה הוא די טיפשי לדעתי. נטען כי המורים פוגעים בזכויות (שלא בדיוק מפורט אילו זכויות, מה שדי מעורר תהיה בפני עצמו) וכי יש פגיעה בחופשים. אז צר לי לאכזב את מי שכתב את האתר הזה, אבל לא המורים הם אלא שאחראים לכל מה שקורה בדו"ח דברת. אז נכון, בועדת דברת היו חברים מכל הצדדים [שו?] והוא אמור להיות מבוסס על נתונים מכל מיני מקורות, ובסה"כ אמור "לעזור" למערכת החינוך. אבל בפועל כל כתיבת הדו"ח הזה בכלל לא באה מיסוד של אנשי חינוך שדואגים לעתידו של הדור הבא [לפחות לא להשכלה של הדור הבא]. ביום שישי האחרון הייתה כתבה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" שחשפה פרופ' כלשהו שהיה חבר בועדת דברת, ותמורת סכומי עתק הגיש נתונים מטעים לועדה. יש שם כתבה די גדולה על הסיפור הזה [עוד לא קראתי את הכל], אבל לי אישית זה לא חידש את העיקר: האנשים שחיברו את דו"ח דברת בכלל לא חיברו אותו ממניעים של דאגה למערכת החינוך. הכל עיניין של כסף.

עד כמה שדוחה לחשוב על זה, וכמה שעצוב לגלות, רוב העולם הזה מתנהל סביב דבר אחד- כסף.

תחשבו על זה רגע-

* השארת התלמידים עד השעה 16:00 תחייב ארוחת צהריים. => עוד כסף למפעלי מזון,הובלה וכו'.

* העברת המשכורות של המורים דרך העירייה. => יותר כסף לעיריות. (שלמרות כל הבולשיט שאומרים שלא יעשו את זה, אני יכולה להבטיח שהעירייה תיקח נתחים גדולים מהמשכורות על מנת לכסות גרעונות תקציב של העירייה במקום לשלם למורים, שיהפכו למה שנקרא "עובדי עירייה". אני מקווה שאני לא צריכה להסביר את זה, לאור כל הסיפורים בתקשורות על עובדי עירייה שמפוטרים והופכים למובטלים, או כאלה שהעירייה כבר מזמן לא משלמת להם..)

* מאות אלפי תלמידים מסיימים את הלימודים בשעה 16:00 בדיוק [אז נכון שיהיו כאלה שיסיימו יותר מוקדם, אבל תכנית המקור היא שכולם ישארו במוסד החינוכי עד השעה הזו]. => תחשבו לרגע, קצת יותר משנייה, אילו פקקי תנועה אדירים יווצרו בכל מקום אפשרי. לא מעט מבוגרים מסיימים את יום העבודה וחוזרים הביתה. באותה שעה בדיוק יוצאים לא מעט רכבים מבתי הספר לכיוון הבתים. ככה מייצרים עומסי תנועה בכל היישוב. [ואם להמשיך לחשוב על הרעיון הזה, למי זה שווה? לכל אותם אדריכלים שרק בונים על הפקקים האלה, ויגישו עוד ועוד תכניות לסלילת כבישי בטון מיותרים על מנת "להקל על העומס".] שלא נדבר על זה שאם ככה הילדים מרוויחים את השעה-שעתיים של "להיות לבד בבית עד שאמאבא יחזרו מהעבודה", גם זה די נלקח מהם.

 יש עוד לא מעט דוגמאות כאלה..

תחשבו רגע על המורים שצריכים לעבוד במשך 8 שעות רצוף. גם על התלמידים שיצטרכו להישאר בתי הספר [והגנים אגב, אל תשכחו שהתכנית כוללת גם גני ילדים, איזו אמא תיפרד מהתינוק שלה למשך זמן כה רב? טוב, אולי רק הקרייריסטיות, אבל הן גם ככה משאירות את הילדים בכל הצהרונים וכו'] במשך הזמן הזה. ולא, אני לא מדברת על 8 שיעורים, כמו שיש ללא מעט תלמידים כיום, אם לא יותר. אלא 8 שעות באמת. שליש מהיום. זה די מטורף. אף מורה לא מסוגלת לעמוד זמן רב כל כך מול כיתה. אף תלמיד לא מסוגל להתרכז ולהצליח ללמוד במשך כל הזמן הזה. כל איכות הלמידה יורדת.

בכל אופן, לא התכוונתי לכתוב פוסט על דו"ח דברת. זה קמצוץ מהביקורת שיש לי עליו, אולי מתישהו אני אמשיך את הפוסט הזה וארחיב, כי יש עוד די הרבה נושאים שלא נגעתי בהם.

הרעיון הכללי שלי היה להראות שהסיבה של השביתה מוטעית. דו"ח דברת אמנם פוגע בתלמידים [בדיוק כמו שהוא פוגע במורים], אבל השביתה לא נעשית מסיבות הנכונות.

נכון, גם אצלי יש מורות "רעות" פה ושם שלא נותנות לילדים לצאת לשרותים או לשתות (למרות שמשנה לשנה כמות המורים שלא מרשים את זה די קטנה), אבל גם זה בד"כ לא ניתן לתלמידים שמפריעים. מי שמתנהג בסדר, המורים מתנהגים גם אליו בסדר. בד"כ. אני יודעת שלא תמיד זה ככה, אבל נסו את שיטת ה"יחס גורר יחס", רוב המורים בסה"כ מנסים לבצע את תפקידם, שהוא אגב להוציא מאיתנו אנשים קצת יותר משכילים ומתורבתים, ולא רק במקצוע הנלמד. לפעמים מה שחשוב זה דרך ארץ. זה לא כל כך להשתלט על 40 ילדים בכיתה. אז אם המורה של מי שכתב את האתר הנ"ל לא נותנת לו לצאת לשתות, אולי כדאי שיחשוב פעמיים לפני שהוא זורק ניירות ומפריע לשיעור. רע לכם בכיתה? תצאו משם. אל תבואו לשיעור. או שתבואו ותירדמו. אני לא רוצה להטיף, אבל תאמינו לי שאני מודעת ל2 הצדדים של המערכת [תלמידים-מורים] ואם תתנהגו כראוי, לא יהיו לכם מורים "רעים".

אז כן, אני מסכימה עם הטיעון של שינוי לוח החופשות. לדעתי הוא די טיפשי. אין לנו בארץ חורף כ"כ קר כמו באירופה וארה"ב שדורש חופשה מהלימודים. מה שכן יש לנו זה קיץ לא אנושי, וחופשה של חודשיים בקיץ עושה רק טוב.

הדו"ח הזה לא הולך לגעת בי כ"כ, כי אני מסיימת את לימודיי השנה (טפו טפו טפו), הוא יגע באמא שלי אני יודעת, וזה כבר כן יגע בי :/

בכל אופן, אם התלמידים רוצים לשבות- בהצלחה. רק שיעשו את זה מהסיבות הנכונות, ולא ממשהו כמו שכתוב באתר הנ"ל ולטעמי די רדוד. תמצאו חיים. או טיעונים קצת יותר מוצדקים מ"המורים פוגעים בזכויותינו", כי עד כה, מי שמתכוון לפגוע בזכויותיכם תלמידים יקרים, הם אנשי כלכלה ולא אנשי חינוך.

ותחשבו על זה..

2 דברים די חשובים היום על הפרק.

משהו שכדאי לקרוא ולהפנים:

דבר נוסף, כנסו לכאן ותחתמו בבקשה על העצומה.

בתודה מראש,

סקאי

^_^

-          אתמול כמעט נחנקתי למוות. באמת. בחיים לא נחנקתי ככה. זה היה מפחיד.

-          אגב, הסיבה שבגללה נחנקתי היה הגילוי המרשים על כך שאמא שלי נהנית מהסנפת הריח של המשחה הכה-מסריחה "בן-גיי"

-          ביום שלישי [נראה לי] ראיתי סרט חביב בבוקר משו נוסח "הרפתקאותיו החדשות של פינוקיו". מה שהיה חביב שם זה החתלתולה והשועל. צמד משעשע. וחתיכת עבודת מייק-אפ! דברים כאלה גורמים לי לא לרצות להתחפש בפורים.

-          אני לא רוצה להתחפש בפורים כי אני פרפקציוניסטית מדי בנושא. בדיוק בגלל הנקודה הקודמת. כשאני רואה עבודות כאלה, פתאום התחפושות שעושים כאן נראות לי "עלובות" ולא איכותיות, גם אם הן מושקעות, ובסה"כ נורא יפות בפני עצמן. אז זה נורא מעצבן. כי אני כן רוצה להחתפש השנה.

-          אין לי רעיון לתחפושת. כלומר, אין לי איך לעשות משו, אם כבר...

-          ראיתי גם פעם או פעמיים, בין זפזופ אחד למשנהו תכניות נוסטלגיה בערוץ 11: פרפר נחמד [וזה עוד אחרי שגיחכתי על אייל שסיפר ביום ראשון שראה את זה בבוקר], עשרים פלוס oO וכו'..

-          פספסתי צילומים לספר מחזור. לפי מה ששמעתי היה משעשע L הו, וול.

-          יום ראשון, כשעוד כן באתי לביצפר, מורן רדפה אחרי עם מצלמה דיגיטלית בניסיון לצלם אותי. איכשהו התחמקתי ממנה. ולחשוב שעוד ליז ניסתה לשכנע אותי להצטלם..

-          הו, יש לי 42 במבחן במשבים! איזה יופי-טופי! NOT   עכשיו אני צריכה ללמוד למבחן חוזר >.<  לא שיש לי מאיפה.. בלאט!

-          אתמול אני וסר חופש מצאנו 5 דרכים שונות לחלוטין לפרש את המשפט: "כשזה פוגע בך- צריך לחתוך"  XD

-          בכלל, הוא אנש די מוזר. אבל הוא גורם לי ללמוד על עצמי דברים. זה טוב.

-          לתום יש סיפורים משעשעים על מדים. אולי אני אכתוב אותם כאן מתישהו, למרות הפחד מזיהוי, כי זה יהיה קטלני..

-          טוליפ רוצה שאני אכתוב סיכומפגש על המפגש מחנוכה. >.< זה יצא גרוע אם אני אכתוב על זה עכשיו... שיהיה... שיישאר בזיכרון וזייהו...

סקאי (22:28) :

סוררי על הסיכום- אבל תודי בעצמך, הרבה יותר שווה לחוות מפגש מאשר לקרוא סיכום עליו, יא?

Tulip (22:28) :

ya!

סקאי (22:29) :

;-) אז זהו, הכי חשוב שהיית שם, חווית את זה, היה לך כיף ואת זוכרת את מה שהיה. אולי יש משו שאת זוכרת יותר, יש משו שאת זוכרת פחות, אבל סה"כ- היית שם ונהנית, וזה הכי חשוב, יותר מכל סיכום שתקראי אחרי זה..

Tulip (22:30) :

*THUMBS UP*

מילים כדורבנות.

אני הלכתי לישון

ל"ט

-          יש לי מצפון מעוות.

-          היום סיימתי לקרוא את "הערפד ארמאן"! אני חייבת לקרוא את "הערפד לסטט", כי יש משו בספרים של אן רייס שלא לרוחי. כלומר, הספרים מעניינים, הכתיבה טובה, העלילה אחלה, אבל כשאני מגיעה לסוף הספר, משו לא בסדר לי. משו לא מספיק. כאילו מתחשק יותר מדי לדעת מה עוד קרה/יקרה.. וזה די לא נחמד..

-          לאנשים חולים אין כוח לכתוב פוסטים נורמליים! סוררי..

נ.ב. ערכתי את פוסט השאלונים הקודם, והוספתי עוד 2 לא רעים בכלל!

לילה טוב עולם!

וזה מה שקורה אחרי שבסה"כ שיניתי תשובה אחת- עניתי שאני אתחבא עם הפונץ':

איזה סוס אתם? (ברוסית)

Характер - большей частью спокойный, но иногда вы не прочь взбрыкнуть. Вы испытывали горечь поражений и сладость побед. Вы всегда подкованы и уверены в будущем дне. Правда иногда вы подвержены нестандартным решениям. Вам требуется просторный денник и вы не ограничитесь узким стойлом. Иногда выв не прочь попастись в лугах, но всегда возвращаетесь в конюшню.

You are the Vampire ARMAND. Dark and lonely, you are never feel that you are with someone even when they stand next to you. Mothing can help you away

from this fear.

בפעם השנייה יצא לי לואיס, ולדעתי, הרבה יותר מתאים לי מאשר ארמאן... oO

You come from Heaven. You're the purest of pure, a saint. You're probably an angel sent directly from Heaven.

(הו, אני מלאכית! חיחי)

 ופה בפעם השנייה יצא שבאתי משמי הלילה, AKA the Night Sky

^.~

אוקיי, כאן התמונה גדולה מדי, אבל זה שאלון על איזה קלף טארוט אתה. יצאתי "הטיפש"

עכשיו, תסתכלו על התמונה- למה יש שם צ'יבורשקה לכל הרוחות??

התמונה:

http://live.quizilla.com/user_images/T/TheElemental/1056220797_edthe-fool.jpg

השאלון:

http://quizilla.com/users/TheElemental/quizzes/%20What%20Tarot%20Card%20Do%20You%20Represent%3F%20%20(INCOMPLETE!)/

ENJOY!

לאחרונה הגיע לידי, או ליתר דיוק למחשב שלי, הדיסק החדש של Within Temptation, שנקרא The Silent Force.

עכשיו, פה אמורה לבוא פסקה שלמה וארוכה ביותר המתארת את נפלאות הדיסק הזה, עד כמה (שלדעתי לפחות) הם השתפרו, וכל שיר הוא פשוט יפה, נפלא, מקסים, אורגזמה לאוזניים, תקראו לזה איך שבא לכם. אני אישית נהנית ממנו מאוד.

בכל אופן, נסכם את זה ברעיון אחד- הדיסק הזה מעולה.

בכל יום ממוצע בשבוע האחרון, אני חורשת עליו, מהמחשב כמובן. כי אם המחשב פתוח, אז למה לא לשים ברקע משו נעים לאוזן, לא?

אך בימים טרופים אלה, בהם אני מבלה את רוב זמני במצב מאוזן במיטה, וחולמת על אביר על סוס לבן שיבוא ויוציא ממני את כל החולי הזה [טוב, אני אסתפק באנטיביוטיקה ממש חזקה.. (אגב, האביר יכול להביא אותה, זה לא שאני שוללת דברים כבר עכשיו)], מתחשק לי לשמוע מוזיקה טובה גם במשהו-נוסח-דיסקמן-MP3 שיש לי. פשוט כדי לא לפתוח סתם ככה את המחשב. שינוח קצת. בעצם, שאני אנוח קצת ממנו...

אז אם מתחשק- למה לא לעשות מה שמתחשק?

לא שאני חיה לפי הכלל הזה ביומיום, אבל לאנשים חולים יש חוקים משלהם. J

אז החלטתי שאני צורבת לעצמי דיסק mp3 שלתוכו דחסתי 140 שירים שלהם, של נייטוויש (כולל הדיסק החדש שלהם שעדיין אין לי אותו על אף דיסק אחר), ועוד כמה של סונטה ארקטיקה,הים ונו דאוט. יצא אוסף מאוד חביב של 140 שירים ששווים שמיעה. אחד אחד.

אבל מה?

אין לי מושג מה השתבש. או הדיסק, או הנגן עצמו, אני בספק האם הצורב, כי הוא דווקא די טוב, אבל משו בדיסק הזה ממש נדפק. חלק מהשירים בכלל לא עובדים. חלק קופצים, וממש כמה שירים עובדים טוב. כששמעתי את זה אתמול חטפתי קריזה! עד שסידרתי את ה140 שירים האלה (זה כלל מחיקה של כל מיני דברים, העברה מתיקיות שהיו במעמקי הזיכרון ועוד בזבוז זמן שכזה), אז נדפק לי הדיסק?

אז נגיד שהבלגתי (אני עדיין לא).

החלטתי היום להכין דיסק רגיל, אחרי שנזכרתי שהכנתי לעדן דיסקים מאותה החבילה, ולפי מה שהיא אמרה, הם עבדו בסדר גמור.

אז לפה נכנסו רק 18 שירים, אבל גם משו.

הכנסתי לדיסקמן, ואיזה פלא! עובד מצוין!

עד השיר התשיעי. או העשירי. לא זוכרת בדיוק, אבל גם כאן- חצי דיסק- נדפק לחלוטין!

אאאאאאאררררררררררררררררררגגגגגגגגגגגגגג

אם אתמול חשבתי שמרפי לא מת עליי, אז היום אני בטוחה בזה ב100 אחוזים!

אולי זה רמז מלמעלה שאני צריכה לקנות את המקורי?

גם אם כן- אני אגיע לאילת רק באוגוסט (טפו טפו טפו), פשוט כי החנות דיסקים שם די זולה.

וגם אז לא בטוח שאני אקנה אותו כי אין שם הנחות בד"כ לסגנון מוזיקה הזה. L

וכן, הדיסק עדיין מומלץ, למרות שזה די נראה שמה שזה לא יהיה- לא רוצה שאני אשמע אותו. משחק אותה קשה להשגה.

אבל לא נורא! אני עוד אכניע אותו..

מתישהו...

אז מרפי החליט לדפוק גם אותי.

אחרי שבוע שעבר, שהיה די מבדר, כייפי, חביב (?), בסדר ודי טוב בת'כלס, אני מתחילה את השבוע הזה בצורה זוועתית.

ביום שישי נדפקו הסוללות של העכבר שלי. ותאמינו לי, שאין דבר יותר מעצבן מלשבת ולהחליף כל 20 שניות סוללות. המחשב נסגר. עד שיוקרצו סוללות. למען הבריאות הנפשית שלי.

מסתבר שלחיות בלי מחשב זה טוב.

אפילו נזכרתי בעובדה שעד כיתה י' בכלל לא היה לי מחשב. אחחח... הזמנים הטובים.

מה שכן, אמא שלי קנתה אתמול סוללות חדשות. נורמליות. לא כאלה מהשוק ב4-10 ש"ח שנגמרות תוך שבוע-חודש. [אני באמת מקווה שהסוללות יחזיקו מעמד כמות טיפה גדולה יותר של זמן. בהתחשב בעובדה שהסוללות שקיבלתי עם העכבר כשרק קניתי אותו החזיקו יותר משנתיים. שנתיים וחצי אפילו.]

מאתמול, אני חולה. בלעכס.

לא הייתי צריכה בכלל לבוא אתמול. הרגשתי די זוועה עוד מהבוקר. אבל משום מה באתי. אין לי אפילו הסבר למה.

ד"א המון תודה לליז שהצילה אותי עם הטישו שנגמר לי באמצע היום. וזה עוד אחרי שסחבתי לא מעט מהאולם של המופע שהלכנו אליו אתמול. oO

אוף, יש לי יותר מדי מה לכתוב, אבל ממש אין לי כוח.

מחר צילומים לספר מחזור.

אני בספק האם אני בכלל מסוגלת להיגרר לביצפר.

ואני גם בספק האם אני רוצה שאנשים יזכרו אותי במראה הליצני-משו שלי: אף אדום, עיניים מזוגגות, ופרצוף חולה באופן כללי. :/

>.<

ביום חמישי (AKA אתמול) לנה החליטה להביא לביצפר דובי קטן וורוד, שהיא הוציאה מהמכונות שמכניסים בהן שקל.

החלטנו לקחת את הפלאפון/מצלמה/מחשב/מקרר/מכונת תפירה/מכונת כביסה של שוקי ולעשות לו בוק. כי מה? אני אשב ואקשיב בשיעור פיכסיקה כשיש לי הזדמנות לצלם? לא ולא!

אז בין תמונה לתמונה, וצווחות מצד עדן שאני לא יודעת לצלם [כי "בטעות" צילמתי גם אותה ואת ליז במצבים לא פוטוגניים בעליל], עשיתי בוק לדובי הורוד של לנה!

אז כפיים לקדוש ברוך הוא!

[וגם לדובי]

מה מסתתר בתוך ארון הקבורה? [כאן אתם אמורים לדמיין שקופסאת המשקפיים של עדן היא ארון קבורה]

טא-דאם!

this is a דובי

כיסינו את הדובי הפרובוקטיבי הזה, נו באמת, הבושה..

אז ראינו שזה נורא מתאים בתור חצאית. ליז הוסיפה את הגומיה שלה, ושמתי את זה בתור שרשרת לדובי.

רקדנית הוואי או לא? ^.~

בו-הו! זום על הפרצוף של הדובי

לקחתי את הרעיון של החצאית, רק שפתחתי את הקיפול, והעמדתי את הדובי על הקליפס שלי (שמסתתר מתחת ל"שמלה")

ככה מקבלים דובי זמרת-אופרה סטייל

לנה החליטה שהדובי מספיק מוכשר לרקוד ברייקדאנס

איפה הדבש שלי?

[וונאבי פו הדוב]

כן, אני גם יודע סתם לשבת ולהיות חמוד

They want to kill me...

לנה שוחטת הדובים!

הדובי על הקלמר של לנה.

רקדנית בלט או לא?

פוטושופ זה דבר נורא יעיל כשזה מגיע להקטנת תמונות!

נו, היה מהנה?