שאני אגיד לא להארי?

הוא גם ככה מתלהב מזה שהכל נמצא בפלאפון שלו, ושהוא ייכנס לדפי ההיסטוריה של השיאים שלי, אז לבריאות.

ולמה הציטוט? סיבה מאוד פשוטה, ה-3280 נקודות שהוצאתי במשחק הסנייק בפלאפון שלו, שהיו תוצאה של שיעמום רב, התמכרות עוד יותר רבה, פספוס של שעת הרצאה הפיזיקה [אם כי לזכותי ייאמר שהקשבתי והשלמתי את כל מה שפספסתי עוד היום], ו"פספוס" שיותר נאה לקרוא לו "ניצול יותר יעיל של זמן" של שעת הרצאה בכימיה. הנחש תפס 3/4 מהמסך, האצבע ביד שמאל כבר התחילה לרעוד מרוב זה שהשריר היה תפוס, אבל לא ויתרתי. ובסוף אפילו נפסלתי רק כי הכפתורים עבדו לא משהו (ולא, זה לא "תירוצים, תירוצים", אפילו הוא ראה שזה לא לוחץ טוב קודם...).

עכשיו הארי הולך לו ומשוויץ לפעמים לאנשים רנדומליים שהוא שבר שיאים של סנייק. נו טוב, שיהנה. לי הרי יש בלוג להשוויץ בו. P:

[וכן, אני בטוחה שאתם, או מישהו שאתם מכירים, או מישהו שמכיר מישהו שאתם מכירים, עשה יותר מזה. מה שאתם לא יודעים, זה שלי אף פעם לא היה פלאפון עם סנייק, ולא יצא לי להתאמן על המשחק הזה כמו כל בנאדם אחר. אז שושו.]

אז... מה עוד על סדר היום?

הממ.. רשמים מיום רביעי שעבר:

אני צריכה למצוא חברים חדשים. או לפחות כאלה שלא יעדיפו לשרוץ בחוות המחשבים במקום להתפנק על הדשא בצהרי יום ד', כשיש הופעות.

ובכל זאת בסביבות 2 אחה"צ מצאתי את עצמי מנסה להשתזף בשמש, פוגשת אותו ואת סשה, ומוצאת את שלושתנו ממלאים איזה שאלון על עתיד ארצנו הקטנטונת. בחורת השאלון אפילו אמרה שאנחנו יכולים לקבל את העט במתנה, ומיד הבחנתי שכתוב עליו "ישראל 2020. זוכרים את העתיד". התחלנו לצחוק על זה שישראל תהיה קיימת בשנה הזו. עצוב. מאוד עצוב.

ביום חמישי אחה"צ התחיל סופ"ש ארוך של התנחלות אצלו, ובחיי, כ"כ מרגישים את ההבדל בין סופ"ש רגיל לאחד שמתחיל יום קודם. מוי כיף ^^ (וזה אפילו יותר כיף כשמסיעים אותך ישר מהבית)

בשישי דבר יוצא דופן וראוי לאזכור הוא שאזניי חוררו מחדש (!) אינה הצליחה להפתיע אותי עם מתנה לקראת חג הפסח, שכללה שרשרת וזוג עגילים פרי ידיה. הייתי בשוק מההפתעה הלא צפויה הזו, ועוד יותר בשוק ממה שקרה אחרי שאמרתי עשרות תודות בנוסף למשפט "איזה יופי! בדיוק בפסח תכננתי ללכת לחורר את האזניים מחדש!". היא התחילה לתחקר אותי כמה זמן הן סתומות, ולנסות לשכנע אותי שהן לא באמת סתומות והחור עדיין קיים, למרות שטענתי שוב ושוב שבבית ניסיתי כמה פעמים עוד לפני יותר משנה להכניס עגילים, אפילו בעובי דק יחסית, וממש לא הצלחתי. מצאתי אותה חוזרת אל החדר כעבור כחצי דקה, מצוידת בעגיל זהב ומשחה כלשהי, מפצירה בי לנסות להכניס אותו. וול, אני בתור אחת שלא מחבבת לחורר אנשים [לפחות לא באמת], ובמיוחד לא את עצמי, ממש לא רציתי, וכן, אפילו קצת פחדתי. לבסוף, היא פשוט ניגשה והצליחה להשחיל את העגיל תוך פחות מדקה. אחרי כמה זמן (כשבאמצע נזכרתי שהחור השני, הימני, הוא קצת באלכסון), גם העגיל השני היה בפנים, ופאק, זה היה הזוי ומוזר. ובעיקר, לא צפוי.

מאוחר יותר הורדתי אותם, ועדיין נשארתי מתלהבת, כי בכל זאת, זה משהו שהייתי צריכה לעשות מזמן, ונשאר אצלי דחוק ל"מתישהו", ופוף, אני כבר לא צריכה לדאוג לגבי זה.

מה שכן, בבוקר יום ראשון, מצאתי את עצמי נאבקת עם הניסיון להכניס את עגילי הזהב של אימא, שהם בין היתר העגילים הראשונים שהיא הלכה איתם כשעשתה חורים באזניים. זה לא הלך בפעם הראשונה, ואז נמאס לי, ובמילא אימא ביקשה שאני אלך לסופר, אז כמו ילדה טובה השארתי את זה בצד, במחשה שאני אעשה את זה כשאחזור מהטכניון. הבעיה הייתה, שכשחזרתי מהסופר, ועמדתי לצאת [בזמן!] לטכניון, בערה בי רוח העקשנות והייתי חייבת, אבל חייבת להצליח להכניס את העגילים לבד, כי פתאום היה לי מוזר, שאינה הצליחה לעשות את זה כ"כ מהר, ואני לא מצליחה להכניס אפילו מילימטר וחצי מהעגילים האחרים.

אז זה לקח סה"כ משהו כמו חצי שעה, עם קצת הפסקות באמצע, אבל מצאתי את עצמי מגיעה ב20 דקות איחור להרצאה בתכן, אך מאושרת עד הגג מזה שהצלחתי במשימה לבד-לבד-לבד. [ובכלל, זה היה מזל שהייתה לי המשחה ההיא, ככה הייתי דוחה את זה באמת לפסח, כי עוד הייתי צריכה להוסיף לרשימת המטלות השבועית שלי, ללכת ולקנות אותה.]

 חוץ מזה, למצוא את עצמי מחפשת וודקה, בבוקר יום ראשון, היה סיטואציה מבדרת למדי.. ^.~

ואם כבר רשימת מטלות שבועית, אני כבר על סף לקרוס, וזה עוד בלי שאני אצטרך לעשות את כל מה שבאמת תכננתי. יש לי כ"כ הרבה דברים לזכור על הראש (מה שאפילו גרם לי להתעורר בבוקר יום שני עם כאבי בטן חזקים מדי, שלימדו אותי מסקנה חשובה למדי), שאני לא יודעת אם אני אספיק הכל, ומה אני אשכח, ומה אנ אזכור ופשוט בעעע.

אפילו ישבתי בהרצאה בתכן, בראשון וניסיתי לתכנן לעצמי לוח שבועי לימים הקרובים, שאני לא הכי עומדת בו, במיוחד לא בדברים הקטנים שעלולים להצטבר לי מחר, וזה לא נחמד... :/

חוץ מדברים לעשות, בקצה הדף עשיתי גם רשימה קטנה של דברים לקנות בדיוטי-פרי.. בין השורות השונות של דברים שבאמת צריך, רשמתי גם שוקולד. עם סימן שאלה [יש איזה 2 סעיפים עם סימן שאלה, כי זה לא באמת דברים שאני חייבץת לבדוק שם]. הארי הציץ ברשימה הזו ואמר: "רגע, יש סימן שאלה ליד השוקולד?!" ידעתי שזה אכן לא במקום, והוספתי ליד זה כיתוב: " (סליחה..) !!! " (הסימני קריאה באו במקום הסימן שאלה במקור ^.~)

זהו, עכשיו הרשימה בסדר. חוץ מהעובדה שאף אחד לא רוצה בושם מהדיוטי פרי, איזה אנשים מוזרים....

אתמול בין 8 וחצי ל-7 וחצי, הייתה לי שעת חלון אחת בלבד [כן יום סיוטי, אבל הוא לא יהיה ככה אחרי פסח..], והלכתי בה לבקר את הארי במעונות המזרח חדש שהוא קיבל רק יום קודם. מאצתי את עצמי ממש מתלהבת, כי לעומת עזה, זה הטופ של הטופ. דירה שווה ביותר, ואפילו יש שם מעלית.

היום סוף סוף מצאתי תרגול פיזיקה ראוי (וזה היה קשה כי המתרגלת שסידרתי בהתחלה, היא ממש לא משהו, והיא עוד המתרגלת הראשית -_-) ואתמול התחלתי ב8 וחצי כדי לנסות אחד אחר, שהוא גם לא הכי משהו.. והיום סוף סוף מצאתי אחד, וזה טוב. עכשיו רק נשאר להחליט לגבי הרצאות מד"ר.. כדאי לנסות בוידאו.. וכנ"ל לגבי פיזיקה. עם כל כמה שסוקר הוא ספק ציטוטים נהדר, זה עדיין לא גורם לו להיות מסביר-החומר הכי טוב שיש.. וזו בעיה, בעיקר בקורס שהוא בפני עצמו קשה. חוץ מכל זה, מעבדה בפיזיקה זה דבר רע. זה מבזבז יותר מדי זמן, ממה שהנקודה האקדמית עליו שווה. פויה. ועוד בפינת הפויה- כמות השיעורים שנחתה על חופשת הפסח: 2 תרגילים סיוטיים בתכן לוגי, 2 גליונות בחדו"א, 2 בפיזיקה, ויש לי עוד ללמוד למועד ב' בספרתיות. גרררררררררררררררר. >.<

אני צריכה לסיים במשהו טוב.......................

אה, הנה, תראו איפה אני אהיה מחרתיים:

[וזו רק אני, או שזה נורא מבדר שמלון עם שם של מחוז בקליפורניה, בנוי בסגנון של אמסטרדם?]

סקאי, שמישהו יגרום להמון דברים להיעשות בעצם, INC

עריכה:

אתמול באמצע הרצאה במד"ר, נשמעה הצעקה הבאה מכיוון אמאדו: "אהההההההההההההההההההההההההההההההההההה".

עוד קורבן של חדו"א נכנס לסטטיסטיקה?

יש יותר מדי חתולים מיוחמים בימינו:

קולות מבחוץ: "מיייררראאאו"

סשה, עם מבט מוזר: "את שמעת את זה?"

אני: "כן, זה בטח פלאפון של מישהו.." [מה? שמעתי כבר פלאפונים שעושים בדיוק את הקול שנשמע ממקודם!]

נשמעים שוב: "מררררראאאאאאאאאאאאאאאאאווווווווווו.. מיאו מיאו מרררררררררררררראאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווווו"

סשה: "פלאפון, הא?"

אני: "טוב, כנראה שלא..."

פה כבר לא היה ספק שאלו חתולים מיוחמים מהגינה בחוץ, אבל כשבאתי לבדוק איפה הם, הם כנראה נעלמו לפינה חשוכה.

בנוסף, כשחזרתי ביתה, ליד אחת הגינות ליד הבית, עמדה חבורה של ילדים שצעקו "הם צריכים להשיג חדר!", כשעברתי לידם, ראיתי שאותה חבורה, יצאה לתחקר את חיי המין של החתולים, כי היו שם איזה 4-5 חתולים, לפחות 2 מהם עומלים קשות על הבאת חתלתולים חדשים לעולם.

מיאו ^^

28.3.07

עריכה, שוב, כי לא יהיה לי עוד מתי.

Fuck yeah!!!!!!!!!

עברתי מדמ"ח!

אנוכי שמחה ומאושת עד הגג!

[מחר אני אפילו אוכל להגיד רשמית- עד השמיים! ^.~]

שיהיה לכולם סוף שבוע נעים.

וכן, תקראו, תקרוא ואל תגיבו. go on!

P:

אני אתחיל מהפינה הקלה לפינה העמוסה.

זה הולך להיות קשה, אבל אני חייבת לעשות את זה, בעיקר כי להזכיר לעצמי שאני חייבת לסדר כבר את השולחן המבולגן שלי!

- עט כחול, שהוא עצמו טורקיז, עם חוט [שקיבלתי פעם בכיתה ד' נראה לי, יחד עם דובי קטן שעומד מעל השולחן..]

- הקולט אותות או מה שזה לא יהיה של המקלדת והעכבר [לשעבר] האלחוטית

- משטח לעכבר עם עכבר

- מסך מחשב

- מאחוריו הכיסוי של המסך שממזמן תקוע שם ללא סיבה מיוחדת

- מודם

- "חוברת שימושית לעבודה במחשב" שירשתי ממנו כשהוא עזב את העיר.

- כלב פרוותי אפור

- גומיה לשיער בצבע תכלת

- חשבנונית מה-13/12/06 שקניתי כמה דברים בסופר בזיו (אל דאגה, היא הולכת לפח בתום כתיבת שורות אלה)

- תדפיס בנק מאיזו פעם שהוצאתי 50 ש"ח מהכספומט כי לא היה לי כסף, והיינו רעבים לפלאפל (או ליתר דיוק הארי וסשה היו רעבים לפלאפל, ואני נגררת סדרתית.)

- סרט תכלת כזה ששמים על מתנות (אני אוהבת אותם, הוא לעומת כמה דברים אחרים, לא יעזוב את השולחן בקרוב ככל הנראה)

- כרטיסי השתתפות בהגרלה של ferrero בגרמניה. רבאק, אנחנו מישראל, מה הטעם לנסות אפילו? [תשובה: מרצדס SLK ושלל פרסים בשווי מליון יורו]

- מפת התמצאות מעזריאלי [איך זה הגיע לכאן?!]

- מיני קטלוג של דיסקי מטאל שמצאתי פעם ב"טאואר רקורדס" והייתי חייבת לאסוף איתי כי הופתעתי מעצם קיומו.

- טבלת ערוצים של "יס"

- משהו בסגנון טיפקס (רק כזה שמושכים אותו על הכתוב וזה שם פס לבן שכזה, שאני וש' מצאנו איפושהו ורצינו לתת למישהו לתקן וכנראה שזה לא הלך)

- סרט כחול לשיער

- גומיה שחורה לשיער

- גומיה ורודה לשיער

- מסרק

- מפתחות לבית

- טבעת שחורה

- השרשרת שלבשתי היום

- השרשרת עם התליון שלבשתי אתמול

- סט צלליות ומברשת

- דף מידע של הזיכרון הנייד

- עט כחול

- עט ג'ל אדום שאני עדיין לא מבינה אם הוא החליט לעבוד או שהוא לא עובד

- עיפרון שצריך לחדד

- טופס תשלומים לביטוח לאומי -_-

- הדף עם המבצע לטלוויזיות הLCD, שכנראה נקנה בקרוב כי שלנו מתה סופית

- דף פירוט מהכרטיס אשראי

- דיסק שעשיתי פעם לאימא, אבל אפשר עוד לצרוב עליו דברים אז הוא כאן כדי שאני אזכור להשתמש בו ראשון (השאלה היא למה הוא מכוסה במליון וחצי דברים אחרים?)

- 2 דפי טיוטה

- שלט לממיר

- ממיר של יס

- על הממיר : מראה, לוח שנה, מעמד לכלי כתיבה עם מלא כלי כתיבה ושטויות בפנים [אני לא אמורה לפרט מה שיש שם נכון? כי רק זה ייקח לי עוד שנה :/] ,הברכה מליז ליומולדת האחרון שלי.

- הדפים עם המתכונים שהכנו למיני-פיקניק עם קוויקי בסופ"ש הקודם-קודם של פורים.

- קליפס בורדו ארוך שיום יבוא ואני אבין מה הדרך האופטימלית להשתמש בו.

- קליפס יותר שימושי לשיער בצבעי אדום-כתום דהויים

- משקפיים

- המערכות מהסמסטר שעבר, ומכיתה י"ב [!!] שהוצאתי מהקלמר לפני כמה ימים.

- עלוני מידע של "מאוחדת"

- לק שקוף

- 2 השפנפנים שבימבה הוציאה בזמנו מהמכונות כשהלכנו ל-"Happy Feet".

- 2 דיסקטים הרוסים, שנמצאים יחד עם-

- 2 תחתיות לכוסות של "גינס", ותחתית אחת של ווינשטפן שפילחתי מאיזה פאב או שניים.. (אני תוהה מה זה אומר על ייעודן של הדיסקטים המקולקלים.. P:)

- עט כחול ושקסי לכתיבה על דיסקים

- אוסף מינמלי של פקקים של בקבוקי בירה (בעיקר בגללו, כי הוא אוסף את הבקבוקים, אם כי האוסף נמצא אצלי בימים אלו oO, בכל מקרה, זה גרן לי לגלות שיש פקקים מעניינים..)

- שאקל שחור ושאקל תכלת (או איך שלא קוראים לדברים המגניבים האלה.)

- לב אדום שאפשר למעוך מ"צורן", מאחד הימים הפתוחים של איסוף סטודנטים למטרות עבדות לחברות הגדולות שמתקיים בטכניון מדי פעם.

- לק שחור

- קליפס שקוף-תכלת-ירקרק שהצליח להישבר קצת יום וחצי אחרי שקניתי אותו.

- קופת חזרזיר שפשוט הייתי חייבת לקנות בגרמניה (היא עלתה רק יורו, ותמיד רציתי אחת)

- מעליה כלבלב קטן וחמוד בשם "חמודי", פרוותי, ורך ונעים למגע ברמות מטורפות (הוא העביר לי את כל הטיסה בחזרה בחימום הידיים), שדודה שלי קנתה לי בגרמניה כי היא ראתה שהתאהבתי בו ממבט ראשון.

- מנורת שולחן

- דף עם טלפונים של טכניון שהייתי צריכה לעשות מלפני שנה (גם הוא הולך לעולמו ברגעים אלה)

- קבלות מסטימצקי על ספרים שקניתי, מתחתן הרשימה של "הספרים שכדאי שיהיו לי על המדף" שהארי עשה לי במהלך הרצאת אלגברה כלשהי

- כוס פלסטיק קטנה, שבתוכה שמתי מלא צדפים יפים שהייתי אוספת בים. פעם היא (ועוד אחת שיש על מדף מעליה) הייתה מלאה במים, שגרמו לצדפים לנצנץ ולהיראות כמו בים, אבל הם מתאדים מהר, ואני לא באמת הולכת לשים שם מים כל כמה זמן..

- הצמיד הקרוע ממופע הקוקה קולה, שפעם השארתי על השולחן יחד עם "המקל מהסקס עם בימבה" כדי שאני אכתוב עליהם פוסט, שלא כתבתי עד היום -_-

- כמה שטויות קטנות שתופסות שטח מינימלי, וממש אבל ממש אין לי איך לתאר.

- מניפה פתוחה [היא שם רק לקישוט]

- סרט חמוד שכתוב עליו "For you" עם פרחים שעטף את קופסת פרליני השוקולד שקניתי ליומולדת של אימא [בכסף שלה, אבל זה כי לא היו לי מזומנים באותו זמן -_-]

- קופסא יפה (של מתנה מעפנה אמנם) שקיבלנו מקרובי משפחה שביקרו פה לפני כשנה.

- משהו כתום ומוזר, שאימא שלי קנתה לי ליומולדת 18, כאילו שזה הדבר שהכי רציתי בעולם, וכל משאלות ליבי נתגשמו בהגיעי לגיל זה [NOT!] בכל מקרה, אני באמת לא יודעת מה המטרה של הדבר הזה באופן מקורי. אישית, חשבתי על זה יותר בתור פח יפה, אבל אני לא באמת משתמץ בזה בתור פח, אלא פשוט מקום לאיחסון של עוד מליון שטויות (בערך בכמות שתיארתי עד כה שיש על השולחן) שלא ידעתי מה לעשות איתם ואיפה לשים. זה כולל (רשימה חלקית בלבד!): מטריית קוקטייל ועוד 2 דברים בסגנון שאני לא יודעת איך לתאר, 2 כלכלבים מארוחות ילדים במק'דונלדס, מיני-בובה-פרוותית של עכבר, כוכבים של קיפולי נייר שליז לימדה אותי פעם להכין באמצע אחת מהצגות ביצפר, בובת כלבלב ששכחתי מקיומה ורק עכשיו ראיתי, ושלל פיצ'פקס קטנים...

ו..

אני בטוחה שעוד פספסתי כמה דברים קטנים.

בכל מקרה, מי צריכה לסדר שולחן, מי?

[ומי צריכה לסדר למחר תיק אחרת חבר שלה ירצח אותה, מי?]

בברכת, עפתי מפה כי יש לי מליון דברים על הראש,

לילה טוב וכאלה,

סקאי.

16.7.2007 , 20:20 : עריכונת

זו אמנם תמונה מה11/7/07 אבל הבלאגן לא שונה בהרבה ממה שהיה כשעניתי על הפרויקט [זה גם לא כ-ל השולחן.. למרות שזה בהחלט האיזור היותר- מבולגן...]

יום בהיר אחד ישבנו בהרצאה משעממת במיוחד ואז פתאום הוא פגש בנועם סוקר שסיפר על התרכובות הכימיות ברעל שהיה בתפוח.

אבל לשלגיה ממש לא היה אכפת, נמאס לה מכל האזהרות של הגמדים, אז היא אמרה לו: "אתה יודע, לכתוב סיפור ע"י מספר אנשים ככה כמו שאנחנו עושים זה רעיון כל כך מוזר, ואני לא מבינה איזה הגיון יש בזה!!!"

אז הוא הרים גרזן והוציא אותו להורג. מאז נשארנו בלי המרצה לכימיה ועומר התותח לימד אותנו את כל מה שדרוש ע"מ לייצר פצצת אטום ולפוצץ את אחיו, ולכך הייתה משמעות סימבולית עמוקה. הוא נדהם מכך ולכן הוא החליט ללכת לצוד גמדים ביער. מה שהתגלה כרעיון לא כ"כ טוב כי הגמד שעקב אחרי שלגיה החליט גם הוא ללכת ביער, חמוש בחץ וקשת (כי לכו תדעו אילו סכנות צפויות שם..).

אבל אז הוא החליט שנמאס לו, ארז את חפציו והלך הבייתה. אך בדיוק כשנכנס השוטר הם ישבו כולם מסוממים מרוב אדי שמפניה, התפוח האכול היה זרוק היכנשהו בצד.

שלגיה הביטה עליו וחשבה איזה אופנוע יפה. אז היא התיישבה עליו והוא מת. אישה שמנה כמוה לא ראיתי מעולם אחר.

החללית נחתה ממש באמצע קרחת היער, הבעיה העיקרית היא שעל אותה קרחת היה גם הבית של פיסטוק מלא הפתעות. טוב, זה מתחיל להימאס עלי. אולי נפסיק לעשות שטויות, ובואו פשוט נאכל שוקולד, ולא רעל. "חה חה חה, עבדתי על כולכם", אמרה המכשפה אבל זה לא גרם לאף אחד להתעניין בהרצאה המשעממת הזאת.

הסוף.

הנפשות הפעולות:

החכמה

עומר

הארי

אנוכי

 [מה שמודגש אלו המילים האחרונות שכל אחד ראה...]

הממ... שבוע אחד בגהנום עבר.

ברחנו היום ממרצה משמעם רצח בכימיה, אחד כזה שרגע השיא בהרצאה בשלישי שעבר היה כאשר סטודנט שאל אותו שאלה, והוא התחיל לענות, נעמד לרגע, שם את הידיים על השולחן, עצם עיניים לקרוב ל10 שניות, וככל הנראה תפס תנומה מרוב שהדברים של עצמו היו משעממים.

אם הוא נרדם מעצמו, מה אנחנו בדיוק צריכים לעשות אצלו שעתיים בשבוע?

אז עברנו היום למרצה אחר, שגם היה קצת משעמם, אבל לפחות לא ברמות של המרצה הקודם.. מעניין עד כמה זה נורא בוידאו..

יש לא מעט שינויים שאני צריכה לעשות במערכת, ואני עוד לא סגורה על כלום...

תכן לוגי הולך להיות קורס שיסבך לי לא מעט את החיים.. ואני כנראה עוד אגש למועד ב' בספרתיות כי אני לא מרוצה לחלוטין מהציום הסופי (מה שהולך לדפוק לי חלקית את חופשת פסח כי אני אהיה חייבת ללמוד. ללמוד באמת וללמוד טוב.)

המועד ב' במבוא למדעי המחשב היה מוזר. השאלה הראשונה הלכה לי קצת יותר טוב מהמועד א' [זה היה ממש באותו סגנון], כי אנשים טובים הסבירו לי את זה, וההמשך וול, קשה להגיד, לעומת המועד א' עניתי על הכל, וכמו במועד א', אני לא בטוחה בכלום. אם שם לפחות ידעתי שאת שאלה 2 עשיתי בסדר, פה בכל שאלה היה יותר טריקי ממה שציפיתי, וגם אם ניסיתי לענות, אני לא בטוחה שהפתרון שלי הוא הכי טוב, או בכלל נכון עד הסוף.

אבל לעומת חדו"א, במקצוע הזה כן מכירים בניקוד חלקי, ואני בהחלט בונה על לפחות כמה נקודות פה ושם שיתנו לי איכשהו לעבור את הקורס ולשכוח מזה.

מה עוד?

לא יודעת אין בינתיים עוד.

יהיה בהמך, תאמינו לי. ואם לא יהיה, אז תסלחו לי כי נקברתי אי שם בין ערימות שיעורים, ודו"חות מכינים ומסכמים למעבדות, וניסיון להבין פיסיקה או חדו"א או מה הפואנטה במשוואות דיפרנציאליות, או למה לקחתי תכן לוגי, ועוד הרבה דברים מוזרים אחרים.

בינתיים, שיהיה לכם שבוע נחמד.

=^_^=

אני:

 

- חייבת להוציא לפחות 50 במבחן במדמ"ח מחר כי אני חייבת חייבת חייבת (!!!) לעבור את הקורס הזה ולא לראות אותו יותר לעולם.

 

- משום מה חוששת שזה לא ממש יקרה, אבל מקווה לטוב ונאחזת בטיפת האופטימיות שעוד הייתה לי עד אתמול.

 

- חייבת לשלוח מחר אחרי המבחן או מחרתיים מכתב למתרגל הראשי בספרתיות, כי היה עניין מאוד לא הוגן במבחן שאני חייבת לערער עליו באופן אישי.

 

- מפוצצת מארוחת היומולדת במסעדה שהייתי בה היום, והיה טעים, והייתה עוגת שוקולד חמה לקינוח, עם כדור גלידת שוקולד, וסירופ שוקולד, ורק עכשיו הריאות שלי מתחילות לחזור למצב נשימה רגיל, פחות או יותר.

 

- הבטחתי לאימא שאני לא אעשה ארבעה ילדים, ושתהיה לי מקסימום בת אחת. [אל תשאלו, זה כלל אישיומולדת שיכור במקצת, אמא מבוהלת, ואותי עם מצב רוח דווקא מבודר ביותר.]

 

- מתגעגעת אליו.

- (ולא רק, גם לחברות שלי וללא מעט אנשים שלא ראיתי/דיברתי איתם מלא זמן -_-)

 

- טסה לחו"ל עוד פחות משבועיים (oO)

 

- צריכה לסדר את החדר מתישהו בקרוב.

 

- לא מצליחה (כן, עדיין) לחזור לשעון הביולוגי שלי, אחרי שלפני כשבועיים הייתי אצלו במשך 3 לילות בהם התאמתי את השינה שלי למשמרות הלילה שלו, וכך יצא שקמתי כמה ימים ב2 אחה"צ, והשתדלתי לא להירדם עד מאוחר, ועד עכשיו אני מתעייפת מהר, אבל לא מסוגלת להירדם מוקדם, ולא מסוגלת לקום בזמן.

 

- תוהה עד כמה היה שווה להתעצל ולקחת מעבדה 1ח' במקום 1מ' [החצי נקודה הנוספת שיש במ', וכמות העבודה שככל הנראה המעבדה שלי דורשת, כ"כ לא שווים את הנקודה הבודדת וכנראה שבאמת היה עדיף ללכת למ'.]

 

-  בעלת [סוף פאקינג סוף] נייר עטיפה שקוף (שחיפשתי מלא זמן ולא היה, ורק עכשיו מצאתי) לספרים על המדף.

 

- בעלת רצון זמני למסיבה/אירוע המוני/דפיקת ראש [רצוי לא בקיר, זה כואב.]/יציאה דרמטית משיגרה, ויודעת שזה לא ממש יקרה בקרוב.

 

וזהו.

חשבתי על זה הרגע, וידעתי שאני אשכח אח"כ, לכן העדכון למרות שכבר יש פוסט מהיום (אהמ אהמ.)..

מחר, כאמור, מתחיל סמסטר אביב בטכניון, ואחרי שאיכשהו, בדרכים עקלקלות שרדתי שם את הסמסטר הראשון, הגעתי למסקנה הבאה:

הלחץ שמפעילים פה על הסטודנטים, הוא עצום. טריליון שיעורי בית לתאריכים צמודים, בחני אמצע שחלקם חובה, כמות חומר שדוחסים לסמסטר אחד (4 חודשים), שאם היו מלמדים אותו בתיכון היו פורשים לפחות לאורך שנה, ושלא לדבר על רמת המבחנים הגבוהה.

אחרי 4 חודשי הלימודים, מגיע חודש מבחנים, שהוא רובו ככולו חרישה אחת גדולה (ומי שלא בוחר לעשות את זה הוא או יותר מדי חכם, או בקבוצת סיכון לכישלון), וגם מבחנים, זה דבר שהוא מלחיץ בפני עצמו.

בתקופת המבחנים הזו, מצאתי את עצמי (ולא רק אני, ולא רק אותי) בתחושה של בגרויות, ושל קיץ (היו איזה פעמיים-שלוש שממש יצאנו מתוך בניין אולמן הקודר לשמש נעימה בחוץ), והיום, במבט לאחור, 4-5 החודשים האלה, באמת ובתמים הרגישו לי כמו שנה שלמה.

סמסטר אחד, ואני מרגישה שעברתי כאן שנה מלאה!

זה רק נדמה שכשנכנסים ללימודים האלה, אתם נותנים מהחיים 3-4 שנים. הבעיה היא, שכל שנה, מרגישה לפחות כמו שנתיים. מינוס 6-8 שנים לחיים.

ככה שכן, אני פתאום מבינה. הבחורים האלה (טוב, כי לרוב זה בחורים, לבנות עדיין יש שיער. לפחות לאלו שראיתי כאן. oO) מגיעים לפה בגיל 21 נגיד (נו, ממוצע עם עתודאים, וכאלה P:), ויוצאים אחרי איזה 4 שנים, כאילו שעברו עליהם 8.

לא פלא שהשיער מאפיר כבר מעכשיו, ולא פלא שהחבר'ה שיוצא לי לראות משנים מתקדמות יותר, מודים על כל מילימטר שיער שיש להם.

קצת מפחיד, if you ask me.....

נ.ב. לא, הפוסט הזה לא בא להפחיד אנשים שאמורים להתחיל ללמוד בטכניון, או כבר לומדים שם ושוקלים פרישה מוקדמת.

החיים בסופו של דבר די נחמדים, גם בגהנום, זו סתם הסקת מסקנות כללית.

ולכל אלו שזה נוגע להם - שיהיה לכם סמסטר מוצלח (:

16.3.2007 17:55

עריכה, מצטערת, הייתי חייבת:

עד כמה את מכורה למחשב שלך?
אני? מכורה למחשב?
מה פתאום?

*מחבקת את המסך וצובטת את העכבר*
"מי מתוק של אמא?"

אני בכלל לא מכורה!

מהו משחק המחשב האהוב עלייך?
אין כזה ממש.
מצד שני, בזמן שישבנו עם הארי "לעבוד על התרגיל הרטוב השני" בגהנום, הוא הכיר לי איזה משחק ממש חמוד שיש לו על המיצי (כמה קראתי למחשב הסופר-סקסי שלו), ושאם מתישהו, איכשהו ימצא את עצמו אצלי, אכן יהיה לי קשה לזוז ממנו.
מה שאומר, שאין שום סיכוי שבעולם, לפחות עד הקיץ, שאני אבקש אותו.

מאיזה גיל יש לך מחשב?
טיפה לפני כיתה י'... הממ...
אני באמת אמורה לחשב בת כמה הייתי?
16 וחצי אולי... oO

מי עוד משתמש במחשב שלך חוץ ממך?
אימא.
אוי, אימא.
מי הטיפש שהכיר לה אתנפלאות האינטרנט?
[הולכת לדפוק את הראש בקיר]

זה גורם לי ליותר מדי צרות ועצבים בזמן האחרון, אין לכם מושג.

מהו האתר הישראלי האהוב עלייך?
הממ.. אין לי ממש אהוב.
אבל אם להפוך את השאלה ל"לאיזה אתר אינטרנט אתה נכנס הכי הרבה ביום?"
אז בתקופה האחרונה זה ישראבלוג.

[אני? מכורה? no fuckin' way!]

מהו האתר הלועזי האהוב עלייך?
IMDb
מלא אינפורמציה, ותמיד כיף לקרוא פרטי טריוויה וציטוטים.

כמה שנים המחשב הנוכחי ברשותך?
כאמור, מכיתה י'...
מה שאומר... 4 וחצי בערך.
פשש.. הוא זקן, כשחושבים על זה. oO

ולסיום, כל כמה זמן את מנקה את המחשב שלך, אם בכלל?
האמת, אני אכן עושה זאת מדי פעם, את המחשב עצמו, מאבק בערך כל שבועיים-שלושה (כי אני עצלנית, וזה כ"כ חסר טעם כי מיד אחרי שאני מנקה אותו הוא מתאבק בחזרה..) ואני מניחה שבקרוב אשיג לידי חומר ניקוי הולם למסכי LCD ככה שאז זה יהיה פשוט כל כמה זמן שהוא יתלכלך בצורה רצינית שתפריע לי..

הממ... מחר מתחיל סמסטר חדש.

~מחשבות נודדות~

אני מקווה שהוא יהיה הרבה יותר טוב מהראשון, למרות שאני יודעת שיהיה לי יותר קשה (אני אתגעגע לחלק מהפריווילגיות של אלגברה ^.~) לא מתחשק לי לחזור על תקופת המבחנים הכושלת הזו (תאחלו לי עוד בהצלחה עם המועד ב' במדמ"ח.. אם אני לא אעבור הפעם, אני אהיה מהאומללים שבבני האדם כי ממש לא מתחשק לי לעשות את כל הקורס הזה שוב. שלא לדבר על חדו"א, שאני עדיין מתלבטת אם להשאיר ציון גרוע אך עובר, או ללכת לנסות שוב, למרות שהזמנתי סריקה והמצב נראה לא משהו, לפחות לא מספיק משהו שמועד ב' באמת ישפר לי באופן ניכר את הציון.).

אחת ההחלטות שהגעתי אליהן כשנגמר הסמסטר הנוכחי, היא שההבא יהיה יותר טוב. שאני לשם שינוי אשקיע מה שצריך, אקשיב בהרצאות, אכין שיעורים תוך כדי זה שאני אבין מה רוצים ממני ולא אשאר בפיגור מאחור. [מישהו זעק אשליות?]

2 דברים שעשיתי כדי לנסות להגשים את המטרה הזו הם קודם כל לסדר מערכת שתתחיל ב10 וחצי, כי מללכת לישון מאוחר ולהתעורר לשיעורים של 8 וחצי, לא יצא הרבה מעבר לכך שהתהלכתי במהלך יממות שלמות כמו זומבי. תסכימו איתי שזה לא הכי תורם ללמידה וקליטה. דבר שני, פצחתי במסע שיכנוע עצמי שיהיה לי סמסטר נורא מעניין עם מקצועות מגוונים. כן, אני יודעת שזה נורא זמני, כי ברגע שיתחיל הלחץ של השיעורי בית/מטלות/תרגילים רטובים/בחני אמצע וכו' ואני אתחיל לקרוס ביניהם, אני אשכח מיד הכל, אבל היי, העיקר הכוונה,לא? ^.~

אוי, אני נורא אוהבת את השמש הזו שבאה לבקר בימים האחרונים. התגעגעתי.

מה שאני לא אוהבת זה כשבחוץחמים ונעים, בבית שלי קר. [למה יש פה קירות כ"כ מבודדים?!]

לקראת הסמסטר החדש, הצטיידתי בזיכרון נייד כחלחל ומדמד, אמנם של 1 ג'יגה במקום השתיים שרציתי, אבל that will do for now (בעיקר אם הוא עלה רק 49 ש"ח) - תמונה להמחשה, לקורא הנאמן, שלא הצליח להבין איך הוא נפתח.

משהו שיצא לי סוף סוף לראות היום, זה הקליפ של רובי וויליאמס לשיר שלו "She's Madinna", שזכה אצלי מיידית להגדרה Ridiculously Funny.

עד שמישהו ילמד אותי איך מעלים סרטונים לבלוג [כי ניסיתי, לא הצלחתי, ועוד בתמורה הייתי צריכה לכתוב את כל הפוסט הזה מחדש, תוך כדי השמטת חלקים כי כבר נמאס לי >.<]:

[לינק.]

נראה שזהו להפעם.

שיהיה לכם שבוע נפלא!

היום אחה"צ יצא לי לדבר עם יוני על עניין הפרסומת הזו שיש נגד פיראטיות בדיסקים של דיוידי.

כמה דקות לאחר שסיימנו את החלק הזה של השיחה [פשוט כי באופן יחסית מפתיע בא לאחר מכן חלק נוסף], מצאתי את הפוסט הזה (מומלץ לקרוא), ששלחתי קישור אליו ליוני, ומשם התחילה השיחה הבאה (כן זה ארוך תתמודדו):

Free Sparrow says:

או

Free Sparrow says:

תחשבי על זה שאם בן אדם לא מוריד סרטים זה לא יטריד אותו

Free Sparrow says:

ובעצם אולי הסיבה שהוא כן מתעצבן זה בגלל הפרסומות?

Free Sparrow says:

הם לא קוראים למי שרואה פושע

Free Sparrow says:

אלא למי שמוריד סרטים

Sky. says:

אתה זוכר שמיד התעצבנתי על זה שסיפרת לי את זה ששמים פרסומות שכאלה?

זה, בגלל שלא משנה אם אני מורידה או לא מורידה, זה רמת העיקרון, שכשאתה בא וקונה דיוידי או וידאו, אתה קונה אותו כי אתה רוצה לראות את הסרט נטו! [אז נחמד שמוסיפים גם קטעי אקסטרא, ומאחורי הקלעים, אבל לא בגלל זה בלבד קונים את הסרט. קונים אותו כדי שתוכל לראות אותו בזמנך הפנוי, כמה שבא לך, ו*רק* אותו.]

ככה שגם אם אני בנאדם שלא מוריד סטרים, על אחת כמה וכמה אני לא צריכה לראות את הפרסומת ההיא שם, והיא רק מפריעה.

Free Sparrow says:

לדעתי מדובר כולה בחוסר סבלנות וסובלנות לעניין

Free Sparrow says:

הם לא מפנים את זה ישירות אלייך, כל אחד יכול לקנות את זה. כמו שמראים את הפרסומת בקולנוע

Sky. says:

ומה שמעצבן במיוחד בדבר הזה, זה מה שהוא כותב, אני לא יודעת אם הבנת את זה או לא בדיוק, אבל מתוך השאלה שלך-

זה שהם שמים את הפרסומת בסרט הקנוי! מי שקונה סרט מקורי, מקבל יחד איתו את הפרסומת הזו, שהיא בבירור מופנית למי שמוריד סרטים, אבל עצם זה שהיא בתוך הסרט שקנית, היא בבירור מופנית *אליך*, האדם התמים שקנה את הסרט! הם יוצאים מנקודת הנחה שכולם פושעים, גם אלה שמפרנסים אותם בכך שקונים את הסרטים המקוריים, וזה בפני עצמו דבר לא הוגן.

Sky. says:

לא.. אתה די טועה, בעיקר במשפט האחרון

Sky. says:

הם מפנים את זה לקהל יעד מאוד מסוים- האנשים שקנו את הדיוידי ה*מקורי*!

Free Sparrow says:

סקאי

Sky. says:

והאנשים האלה, לפחות לא כולם, ואסור להם באמת להניח שכולם כאלה- לא פושעים.

Sky. says:

שטו?

Free Sparrow says:

את מתעלמת מהעובדה שיכול להיות שזה שקנה את הדיוידי המקורי אולי גם מוריד סרטים

Free Sparrow says:

כמוני למשל

Sky. says:

אבל ככה אתה יכול לבוא ולהצביע על כולם.

Free Sparrow says:

סטטיסטיקה זה לא דבר ישר.

Sky. says:

אני לא אומרת

Sky. says:

אני מסתכלת מהצד שבאמת זה מעצבן אותו, הצד הישר, זה שהולך וקונה סרטים. [וכן, פרסומת בקולנוע ופרסומת בדיוידי שאתה קונה לעצמך זה 2 עולמות שונים לגמרי]

Free Sparrow says:

לדעתי מדובר סה"כ באנשים שמרגישים שמאשימים אותם, וזה לא ככה.

Free Sparrow says:

למה? כמו שכל אחד יכול ללכת לסרט, כל אחד יכול לקנות אחד.

Free Sparrow says:

לדעתי זאת הגזמה של אנשים שפשוט מרגישים חסרי ביטחון מהפרסומת או פשוט חסרי סבלנות וסובלנות, ואולי זה נובע אחד מהשני

Free Sparrow says:

אם הייתי מתלונן על כל מה שמעצבן אותי שהוא לא צודק, הייתי יכול למצוא לך אלף דברים לכאורה. זה לא אומר שזה נכון

Sky. says:

אלה שמורידים סרטים, כמובן שבין כה וכה יסתכלו על הפרסומת הזו עם מבט ה"יאללה, מה הם רוצים ממני?" אבל אלה שבאים וקונים את הסרט, הם לא הפושעים, ומה שעצוב הוא שנקודת ההנחה של המפיצים היא שכולם פושעים, ולא להפך. כי לדעתי זה צריך להיות להפך. זה די מעליב שבסרט שקנית מכספך, ישימו את הפרסומת הזו, שעצם ההופעה שלה בתוך קלטת הדיוידי, היא אצע מאשימה כלפי כולם, גם אלו שקונים את הסרטים. זה מה שלא בסדר פה.

Free Sparrow says:

לדעתי לא

Sky. says:

אני עדיין לא מסכימה לחלוטין עם ההשוואה בין קולנוע לדיוידי.

Sky. says:

למה אתה קונה דיוידי של סרט?

Free Sparrow says:

כלומר,זה פשוט איך שאת רואה את זה.

Free Sparrow says:

לדעתי הם לא יוצאים מנקודת הנחה שכולם פושעים

Sky. says:

אוקיי, אז זה איך שאני רואה את זה

Free Sparrow says:

הם פשוט רוצים להעביר מסר, לא משנה מי אתה.

Sky. says:

הם כן, עצם זה שהפרסומת מופיעה שם, אומרת שגם אלה שקונים את הסרטים, מורידים אותם בלי תשלום באינטרנט

Sky. says:

יש דרכים אחרות להעביר את המסר הזה, ולהכניס את זה לקלטת הדיוידי שלי, היא לא הדרך שהייתי רוצה לראות

Free Sparrow says:

לא

Free Sparrow says:

זה רק אומר שהתופעה קיימת

Sky. says:

אבל כולם יודעים שהתופעה קיימת...

Free Sparrow says:

ולהצהיר עליה לא אומר שמאשימים את הרואה הישיר.

Sky. says:

הם לא רק מצהירים עליה....

Free Sparrow says:

סקאי

Sky. says:

אבל לא משנה

Free Sparrow says:

כמה פעמים ביום את פוסחת עליה?

Sky. says:

אתה לא ענית לי על משהו קטן

Free Sparrow says:

על כל התופעות

Sky. says:

למה אתה מתכוון?

Free Sparrow says:

כן?

Sky. says:

*שנייה אני תכף אשאל

Free Sparrow says:

מזתאומרת? על העוני בכלכותה? על הטלת סמכות ודיכוי האני?

Free Sparrow says:

הם רוצים להביא את התופעה אל האור.

Sky. says:

למה אתה מתכוון ב-

כמה פעמים ביום את פוסחת עליה?

Free Sparrow says:

על תופעת הפיראטיות.

Free Sparrow says:

אומרת לעצמך:"אה..טוב..נוו.."

Sky. says:

מה הכוונה?

Free Sparrow says:

שלא אכפת לך יותר מדי.

Sky. says:

קודם כל זו תופעה שאני בכלל לא חושבת עליה כל יום

Free Sparrow says:

זה בדיוק העניין

Free Sparrow says:

הם רוצים שתהיי יותר מודעת

Sky. says:

והדעה שלי מאוד מתנדנדת, מצד שני, כידוע לך אני מאוד בער שמירה על זכויות יוצרים

Sky. says:

היייייייייייייייייייייייייי

Sky. says:

זה שאני לא חושבת על זה כל יום, לא אומר שאני לא מודעת לזה!

Free Sparrow says:

אוקי,נכון

Free Sparrow says:

אבל פה נכנס עניין הפרסומת

Free Sparrow says:

הם רוצים שתגבשי דעה.

Sky. says:

כמה פעמים ביום אתה חושב על העוני באפריקה. על הילדים הסינים הקטנים שמקבלים דולר לחודש בעבודת הפרך שלהם? על טבח ורצח עם שמתרחש בכמה וכמה מדינות בעולם?

זה אותו דבר.

Free Sparrow says:

נכון.

Free Sparrow says:

הם לא רוצים לגרום לבנאדם להרגיש רע.

Free Sparrow says:

הם פונים להיגיון.

Free Sparrow says:

והדבר היחיד שגורם לבנאדם להרגיש רע, זה עניין פנימי שלו.

Free Sparrow says:

ביטחון עצמי, ייסורי מצפון.

Free Sparrow says:

האחריות היא לא של מפיקי הפרסומת.

Free Sparrow says:

ומה שהוא כתב זה קצת ילדותי. זה להשליך את האחריות על אחרים.

Sky. says:

הדעה שלי לא תתגבש כל עוד אני אמשיך מדי פעם להיתקל בכתבות, די נכונות למען האמת, שמראות כמה כל עניין הפיראטיות לא באמת פוגע באולפנים.

כל העולם עובד בשאיפה אחת גדולה לאיחוד חברות. תאגידי ענק שולטים על כל החיים שלך, ואותם אולפנים ויצרני סרטים, רובם, בסופו של דבר, חברים בקונצרנים ענקיים שבין היתר מספקים לך את הטלויזיה, האינטרנט ושלל התקשורת. הם אלה שחברים באותם תאגידים שאחראיים על הגדלת רוחב הפס באינטרנט שלך, בדיוק למטרה של הורדת חומרים מהאינטרנט.

Sky. says:

ככה שבדיעבד, הם לא נגד זה.

Free Sparrow says:

ומי שהפיק את הפרסומת? אולי הוא דווקא כן נגד זה?

Sky. says:

אתה תמיד תמצא אנשים שהם בעד ונגד זה באופן מוחלט, זה לא העניין.. העניין הוא שהגופים שלכאורה מפסידים מזה שלפני רגע הורדת עוד שיר באימיול, לא באמת לגמרי מפסידים מזה.

Free Sparrow says:

יכול להיות

Sky. says:

תן לי לשאול אותך בכלל את מה שרציתי לשאול קודם

Sky. says:

למה אתה קונה דיוידי?

Sky. says:

*סרט אני מתכוונת... בוידאו/דיוידי/וכו'

Free Sparrow says:

למה? כי אני רוצה שיהיה לי את הסרט המסויים.

Sky. says:

ועד כמה חשובה לך חווית הצפייה בבית?

Free Sparrow says:

מאוד

Free Sparrow says:

ואם אני מבין לאן את חותרת..הפרסומת לא מפריעה לי.

Free Sparrow says:

להפך, זה חלק.

Sky. says:

לא מפריעות לך גם פרסומות באמצע הסרט? נגיד, כמו בקולנוע, או בערוץ 2/10 ושות' כשהם שמים סרטים וכל כמה זמן עוצרים לך את הסרט להפסקת פרסומות?

Free Sparrow says:

תלוי במצב הרוח. לרוב לא.

Sky. says:

אז הנה, אותך, בקטע הזה, אני לא מבינה לחלוטין.

ככה שכן, אנחנו חושבים אחרת לגמרי. כי אם אני קונה סרט, מאוד חשוב לי שהוא יהיה "נקי". אני קונה סרט, ואני רוצה לראות רק את הסרט. בלי פרסומות לפני [כי בשביל זה באמת אפשר ללכת לקולנוע באופן חד פעמי, ותודה], בלי פרסומות באמצע [כי בשביל זה אני יכולה לחכות שהוא יהיה בטלויזיה] ובלי פרסומות אחרי. [ולא, אני לא מדברת על קטעים נוספים ושלל בונוסים שקשורים לסרטים שמדי פעם מוסיפים בדיוידי]

Sky. says:

אני קונה סרט, ומשלמת עליו לא מעט, אגב, כדי שאני אשלוט בקצב הצפיה, במתי לעצור אותו, מתי להמשיך, ובלי שידחפו לי לתוכו עוד דברים

Sky. says:

ככה שמבחינתי, גם אם זו פרסומת שמפנה את הציבור לנושא חשוב בפני עצמו (שזה ממש לא עקרוני כרגע עד כמה אני מסכימה איתו או לא), זה ממש לא מקובל שהיא תהיה תקועה שם, בעיקר אם זו אחת שאי אפשר להעביר הלאה, וככה בכל פעם שאני מכניסה אותה למכשיר הדיוידי אני לא יכולה להימנע מלראות אותה (וגם בקטע הזה יש גבול, כמה פעמים אפשר לראות את המסר, גם אם הוא חשוב? בשלב כלשהו מפנימים וזה לא משפיע יותר)

Free Sparrow says:

לא מקובל?

Sky. says:

לא מקובל לגמרי!

Free Sparrow says:

פרסומות זה אחד הדברים המקובלים בחיינו.

Sky. says:

אני קונה סרט, לא פרסומות.

Sky. says:

וזה מה שכ"כ גרוע פה!

Free Sparrow says:

אני קניתי חבילת ערוצים.

Free Sparrow says:

רציתי פרסומות?

Free Sparrow says:

אני חושב שמעל לכל

Free Sparrow says:

מדובר באנשים חסרי סבלנות שכמה פרסומות מציקות להם.

Sky. says:

לאחרונה פורסם שאישרו להכניס "פרסום סמוי" לכל מיני סדרות טלויזיה ושלל תכניות, וזה אחד הדברים הנוראיים בעיניי.

הן גם ככה בכל מקום. ולא אכפת לי כמה התופעה הזו משתלטת לאחרונה. זה שהיא משתלטת, זה מה שלא בסדר.

Free Sparrow says:

ואני אומר: תתגברו, זה לא כזה נורא.

Sky. says:

זה לא רק חוסר סבלנות, זה עניין ה"יש גבול לכמה אפשר"

ובעיקר בדבר הזה, כמו שהסברתי לך, אם אני קונה וידאו/דיוידי של סרט מסוים, אני לא מוכנה שידחפו לי לתוכו תכני שיווק כלשהם.

אני משלמת על סרט, ואני רוצה לקבל אותו, בגלל זה כ"כ כואב שזה מתחיל לטפטף גם לתחום הקלטות. כי עד עכשיו זה עוד היה מפלט, היית קונה קלטת/דיסק דיוידי/וואטאבר וידעתי שזה מכיל רק את הסרט, ככה שאני יכולה לראות את זה כמו שמוצא חן בעיניי ולא כמו בטלויזיה- שיש פרסומות כל 10 דקות באמצע, או בקולנוע, שגם שם עוצרים לך את הסרט באמצע, ודוחפים פרסומות לפני [כשפעם עוד הרוב המתקדו בפרומואים לסרטים, וגם זה מתחיל להיעלם לאט-לאט]

Free Sparrow says:

בן אדם יכול להנות וגם לראות פרסומות. מדובר באיך הוא חי את החיים שלו, ולדעתי כדאי מאוד ללמוד לדעת איך לא להתעצבן מזה, זה יעזור בהרבה דברים אחרים.

Sky. says:

אני ממש לא יודעת איך אפשר.. כלומר, לא במינונים שהפרסומות משתלטות על החיים שלנו כיום.

Free Sparrow says:

זה יכול דווקא מאוד לחשל.

Free Sparrow says:

ואני חושב שכל המחאה הזאת נובעה מזה.

Sky. says:

מה הכוונה?

 [בעיקר- איך זה מחשל?!]

Free Sparrow says:

זה יכול לחשל.

Free Sparrow says:

תלוי בצורת הרגש.

Sky. says:

במה, ממה ואיך?

Free Sparrow says:

פיתוח סבלנות.

Sky. says:

ופרסומות זה הכלי שבעזרתו אתה רוצה שאנשים יפתחו סבלנות?

[בחיי, עוד מהגן עברתי דרך מספיק מחנכים שידעו איך להעביר ערכי סבלנות, ואם לא אז אנשים עוברים מספיק מגיל צעיר כדי שיכירו בחשיבות הסבלנות (ואם לא מצליח להם, מתקבלים ערסים, אבל לא על זה אנחנו מדברים )]

בתור אדם די סבלני (וצנוע מאוד כמובן), אני חייבת לציין שכמות התוכן שאתה מקבל עטוף ביותר מדי פרסומות בימינו. וכן זה בכוונה, התוכן עטוף בפרסומות ולא להפך, לפחות ככה זה מתחיל להרגיש, וזה מאוד חבל.

Free Sparrow says:

לי זה לא מפריע. ואני לא חושב שלזה הם נועדו

Free Sparrow says:

אבל זה יכול לקרות.

Free Sparrow says:

עוד פרסומת. שיהיה.

Sky. says:

הם נועדו כדי לדחוף לך את כל עניין ה"תקנה אותי!"

[וזה נכון אגב, גם בתוך הפרסומת המאוד חשובה לזכויות יוצרים (ומה שחשוב בה זה זכויות היוצרים)- כי בסופו של דבר מה שהם אומרים לך זה "תקנה את הסרט"]

Sky. says:

וכשבין היתר, דוחפים לך גם את המסר הזה, אחרי שכבר הלכת וקנית את הסרט- זה יחס מאוד מזלזל בלקוח שלך .

Free Sparrow says:

את לא מסוגלת לחשוב שאולי לחבר'ה שמאחורי הפרסומת הייתה מטרה קצת אחרת?

Free Sparrow says:

וגם אם כן, מה רע? זאת המטרה של הפרסומות.

Sky. says:

לא תמיד

Sky. says:

נכון שזו המטרה של כל הפרסומות, אבל הכמות שלהן, בנוסף להכל מתחילה להיות מוגזמת.

Free Sparrow says:

לדעתי לא, כי זה לא מופנה דווקא אליו, ושוב, זה עניין של פירוש של כל אחד, זה נובע מאלף ואחד דברים שלא בהכרח משחקים קריטריון בעניין

Free Sparrow says:

זה בא להעביר מסר כללי שייגע בך אישית מבחינה ערכית, לא מבחינת: אתה פושע! קנה תמיד סרטים מקוריים!

Sky. says:

הפירוש של כל אחד זה באמת יכול להיות מעניין, פשוט כי אני לאורך כל השיחה הארוכה הזו לא מצליחה להיכנס לראש שלך [כלומר, מצליחה להיכנס, לא מצליחה למצוא את עצמי מסכימה...]

Free Sparrow says:

זו דרך די רדודה, ושוב, אני לא בטוח מה בדיוק היה קו המחשבה של החבר'ה, אבל זה איך שאני לוקח את זה, וזה איך שזה צריך להיות, מבחינה ערכית והכי יעילה.

Sky. says:

אני מבינה את העניין הערכי שבזה, אני לא מבינה למה זה צריך להיות תקוע בדיסק שנקנה באופן מקורי.

Free Sparrow says:

תקשיבי, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות. אנחנו לא מכירים את העובדים של הפרסומת.

Sky. says:

כנראה... טוב בוא נסכים בזה שכמו בהרבה פעמים אחרות, אנחנו לא מסכימים? ^.~

Free Sparrow says:

כי זה להעביר מסר. בלי קשר לאריזה של העניין.

Free Sparrow says:

את מסכימה שיכול להיות מצב שבנאדם קונה סרט שהוא גם מוריד סרטים? את מסכימה שכמה חבר'ה רואים סרט אחד מהם גם מוריד סרטים?

Free Sparrow says:

את מסכימה שהפרסומת הזאת יכולה לגרום לך לחשוב, לתהות בעניין?

Sky. says:

כן, אבל אני עדיין לא מסכימה בשום פנים ואופן שהיא תהיה בתוך קלטת הדיוידי שלי.

Free Sparrow says:

וכמו שאומרים עורכי דין, אין לך קייס

Free Sparrow says:

הנימוק שזה מעצבן יהיה בשבילם חסר ערך

Sky. says:

 יש לי, כבר אמרתי שאני לא רוצה שום פרסומות בסרט, גם אם הן בעלות איזשהו מסר.

Free Sparrow says:

זה לא כזה נורא, את יכולה להתגבר עם קצת מאמץ

Sky. says:

אני לא מוכנה להתגבר, זו הנקודה. כי אם אני אתגבר על זה, ימשיכו לדחוף לי עוד פרסומות, שיווקיות הפעם, לתוך הקלטות

Sky. says:

כמו שאומרים- נותנים אצבע, הם ייקחו את כל היד

Free Sparrow says:

וטיפוסים כמוני, שהם אספנים, יחיו עם הפרסומות.

Free Sparrow says:

יש בזה נקודה, שמגזימים.

Free Sparrow says:

ואולי יום אחד גם אצלי יימתח גבול. בינתיים, אני בסדר.

Sky. says:

אז כל אחד והגבול שלו,הא?

ועכשיו, אם קראתם את כל זה, או שיש לכם עוד דעה לפני -

- מה הגבול שלכם?

- אתם בעד/נגד פרסומת שכזו?

- מה דעתכם על פרסומות בכלל?

ועוד ועוד ועוד

 אתם מוזמנים לחלוק. אני יותר מאשמח לשמוע. =]