אבל חבר שלי היום חוגג 27 אביבים (? ... טוב, נניח שזה אביבים, רשמית זה כן) ואתם מוזמנים למסור לו מזל טוב.

רק שתדעו לכם, שהמזל טוב חייב להיכתב בבלוג שלו, ולא בבלוג שלי בתור תגובה כאן. סתם המלצה חמה.

את הלקח הזה למדתי לבד על בשרי לפני שנתיים.

וכל עוד הוא שלי, אני לא אתן לאחרות תירוצים לפלירטוטי תגובות בבלוגים אחרים.

אז כן, מזל טוב, אצלו בבלוג.

[ולמה נראה לי שרק לי ולקוויקי, ואולי גם לצ'ר, יש מושג על מה אני מדברת?]

נ.ב. מחר זה גם בסדר, למרות שזה יהיה ה-1 באפריל, אנחנו לא צוחקים עליכם, זה עדיין יהיה היומולדת שלו. (הידד לתאריכים עבריים.)

אז שרצתי היום חצי יום בחווה, והגשתי את העבודה במעגלים. רק היום בבוקר, ממש במקרה, כשכל מה שבאתי לעשות היה לכתוב כמה זיוני שכל בתור תשובות לשאלות, שמתי לב לטעות באחת הספרות. למזלי זה לא משנה את העבודה עצמה, אבל זה כן משנה את כל הסימולציות, הגרפים והערכים השונים (ותסמכו עליי, יש לא מעט) של כל העבודה. אז אחרי כאב ראש לא קטן, והתקף חרדה עוד יותר לא קטן, השתלטתי על העניין.

מה שכן, יש לי תחושה ממש לא סימפטית לגבי הכל, ואני ממש מקווה שזו רק אני. :/

היה לי שבוע עמוס, והשבוע הזה לא פחות קשה, אם לא יותר אפילו. הרבה דברים להספיק, ומבחן ביום שני.

כיף כיף כיף.

ועם 2 מבחנים ללמוד אליהם לקראת השבוע שלאחר מכן, אני רק מחפשת איזה כמה ימים לנוח ולנשום, אולי לפגוש אנשים טובים שלא פגשתי מספיק זמן, או סתם להיות איתו בלי שעננת הטכניון תאיים על ראשי עם עבודות להגשה, שיעורים להספיק ומבחנים ללמוד אליהם.

There's so much to do, and there's so little time.

וגם עונת המבחנים, לפחות מועדי א', מחובתי לציין סבירה ביותר מבחינת המרווחים, רק שבכל מרווח כבר יש לי תכנון לכמה דברים שאני רוצה, או צריכה, לעשות, ופתאום נראה שנקודת המנוחה הבאה שלי, היא אי שם בספטמבר, בטח בשבועיים וחצי, או משהו, שיהיו בין מועדי א' למועדי ב' של סמסטר האביב, שמתחיל בשבוע היומולדת שלי, ונגמר באמצע אוגוסט.

למישהו יש בלון חמצן? כי אני בהחלט אהיה מוכנה לקנות אויר בשקל.

(בעיקר עם האוויר הדחוס בחוות של פישבך.)

כן, זה מטושטש לגמרי, אני בסה"כ אהבתי את הצבע של השמיים. (:

אני אוהבת אותם לא מפוצלים. P:

זה בסדר מצידי ללכת לישון בשעה כזאת אחרי שלא ישנתי כמו שצריך לפחות 3 לילות רצוף, נכון?

(ואחרי שאימא הכינה לי הערב עוד קוקטייל וודקה-מיץ תפוחים-ליקר תפוזים ועוד ליקר ששכחתי מהו..)

האם היית מגדירה עצמך כביישנית?
אכן, מאוד.

אם כן,כיצד זה בא לידי ביטוי?
כמו שכתבתי פעם, משהו נוסח "חוסר מסוגלות לגשת לאנשים ולנהל שיחה נורמלית" בנוסף לפחד קהל ושלל תופעות אחרות.

האם פעם קרתה לך פאדיחה כלשהי עקב ביישנות?
לא זכור לי כרגע משהו ספציפי..

יש מישהו מסויים ממנו את מתביישת באופן קבוע?
מישהו? ככל הנראה לא.

האם את מכירה מישהו שהוא ביישן יתר על המידה? כיצד זה בא לידי ביטוי?
לא נראה לי. לפחות לא ממש יתר על המידה..

כאשר עשית משהו מבייש, האם תספרי עליו להורייך או חברייך?
ככל הנראה לא.

כאשר את מדברת עם אנשים, הם את יוצרת קשר עין או נמנעת ממנו?
משתדלת ליצור קשר עין, אבל אם לחשוב על זה, זה ממש לא תמיד קורה.

את זוכרת מקרה מסויים בו התביישת בצורה חריגה?
לא משהו שעולה לראש כרגע..

כשאת רוצה משהו מסוים ממישהו, הם תבקשי באופן ישיר, או שתהססי לפני שתבקשי?
אהסס. אם זה משהו חשוב שאני ממש צריכה, אני אהסס ואבקש. הרבה פעמים אם זה סתם משהו קטן וחסר חשיבות מסוימת, אני אוותר.

הידד. היום נזכרו לדחות את מעגלים ליום שני במקום מחר.

מה שאומר, שיש לי בערך שעות ספורות להצליח למצוא בגדים לחתונה. (לפחות משהו..)

NightSky (21:10) :

עכשיו רק נשארו לי שאר מליון הוחצי מטלות השבוע

סשה(21:10) :

NightSky (21:11) :

כן, זה המליון.

אז, כן.

מטלה מס' 1 להשבוע הייתה בוחן האמצע במד"ח היום, ולפי השוואת תשובות עם 2 אנשים שונים, אמור להיות לי 100. (בעיקר בזכות היותו של הבוחן אמריקאי, לעומת מרוכבות למשל, שבטח יצליחו להוריד לי נקודות קטנוניות על שטויות פיצקיות בשאלה הפתוחה.)

ולרשימה:

- בוחן במד"ח (יום ראשון.)

- לזכור לקחת חוברות מוועד חשמל (אולי שני או שלישי)

- לסיים את מל"מ 7 (להשתדל להשיג רפרנס לmatlab עוד ברביעי כדי לא להתעסק עם זה יותר מדי בחמישי)

- למצוא שותף למעלים או לקבל אישור לעשות את העבודה לבד. (יום שני)

- לעשות את הפאקין עבודה במעגלים. ~הו, האימה~ (לסיים עד יום רביעי, חובה!)

- למצוא מה ללבוש לחתונה בחמישי (עצוב: אין לי מה ללבוש לחתונה. עצוב2: אין לי זמן לקנות בגדים!)

- ללכת לגזור קצוות ואולי לעשות פן. (חמישי)

- להספיק להגיע בזמן לקוויקי ביום חמישי. (וכן, בחיי שזו הולכת להיות משימה לא פשוטה.)

- להצליח לא להפוך לשלולית בחמסין הזה, ויותר חשוב, להצליח לגרום לעור שלי לא להתחרפן מהשרב (כי הוא תמיד נהנה לעשות את זה).

יש לי 4 ימים להספיק יותר מדי דברים.

הצילו!

אחרי השוואת תשובות עם מישהי אחרת, השוותי גם איתו ויצא אותו דבר לכולם -

NightSky (21:15) :

סשה (21:15) :

סשה (21:16) :

NightSky (21:16) :

סשה (21:16) :

טוב זה היה עתודאי מצידי :-P

הפוסט הזה ככל הנראה היה צריך להיכתב אתמול, היום, אני איכשהו עייפה מדי.

אני מגיעה ליום חמישי, אם נקודה ודאית לגבי השבוע, הוא ללא כל ספק היה טוב. בעיקר לעומת השבוע שעבר, אבל אפילו בסטנדרטים של שבוע ממוצע.

חזרתי מקוויקי רק בראשון בצהריים, כשבתחנה המרכזית עוד הספקתי להיתקל בלייצנים מבית "פלאפון" שחילקו מתנות (מחברת קטנה כזו, שנורא הזכירה לי פתאום ירידי תעסוקה) וגרמו לאיש החביב מהדוכן להודות ש"טוב, תישארי עם התכנית שלך, אין לנו משהו טוב יותר להציע לך" (שתמיד משעשע אותי מחדש, כי אני פשוט לא מתחברת לכל התכניות של היום, עם הדמי מנוי הקבועים והכל..).

בראשון עוד הספקתי להגיע לתרגול חזרה במרוכבות, שהיה טיפה במקום, אבל לא כמו השעה שישבתי עם צ'ירי לפני הבוחן בשני, שעזרה לי אפילו יותר.

ביום שלישי קניתי את המצלמה, אחרי שבחצי השעה האחרונה של מל"מ המרצה דיבר לא מעט בדיוק על אותם חיישנים שנמצאים בתוכה. זה היה מרתק מצד אחד, ומצד שני גרם לי לחייך כבר מאז, כי הכל היה קשור שכזה. אפילו לא נרדמתי לגמרי במעגלים בערב.

רביעי היה נחמד בגלל הדובים המבדרים (שמאוחר יותר התגלו כלא-מקוריים בעליל, שכן יום קודם לכן ריקדו בדיוק 2 כאלה במכללת רופין אצל קוויקי), בגלל היריד חוברות (לא נחמד- לעמוד שעה בשיא החום בשמש בשביל קרפ oO. כן נחמד - כשבדיוק באמצע מגיע סטוק חדש של בירה ואת אפילו לא צריכה לעמוד בתור בשבילה כי יש מי שמתנדב לעשות עבורך משלוח P:), כן נחמד 2 - להיתקל באנשים כמו מיכאל וישי שבקושי יוצא לי לפגוש גם אם אנחנו לומדים באותו מקום.

אחרי זה העברתי את הזמן בכתיבת עבודה (טוב נו, שאלה וחצי ממנה) למצבי לחץ. היא עוד תצטרך לעבור שיכתוב מאסיבי (לאחת השאלות המצאנו מקרה סעד שיגרום למרצה, שהיא גם יועצת בתפקידה, להרים גבה מאוד גבוה ואולי לזמן אותנו לשיחה של "תגידו, הכל בסדר?"), אבל היה מבדר.

ואפילו הרצאת ההשלמה המל"מ בערב לא הטרידה, היה נחמד.

אחרי שיחות למוקד של "יס" אנחנו נשארים איתם לעוד שנה (הידד, אני לא אצטרך להיגמל מ"האנטומיה של גריי" ושלל הסדרות החביבות שיש שם), וגרמתי לאימא להוציא מהם גם את ערוץ אגו, כך שלא צריך ליסוע עד לקוויקי כדי לראות "טופ גיר". P:  (בחיי, הבחור הזה אכן מחנך אותי לרעה. -_-)

מעכשיו, אני רק אשמח לקוות שלא תהיה ירידה חדה, אחרי השבוע הזה, גם אם השבוע הבא הולך להיות קשה.

שיהיה לכולם סוף שבוע מצוין, וחג פורים שמח!!!

סטלה חוגגת ברגעים אלה שעות ספורות של חיים.

בלי שום שמץ של גזענות, סטלה היא שחורה, עם קימורים במקומות הנכונים.

סטלה אולי לא תיכנס לכיס שלי, אבל זה דווקא מה שאני אוהבת בה.

היא קצת שמנמנה, אבל אין מה לעשות.

סטלה יודעת לעשות הרבה דברים. היא אמורה להיות נורא מוכשרת, אבל אני צריכה ללמוד ללחוץ עליה, במקומות הנכונים, כדי להוציא ממנה את הכישרון הזה.

האמת היא שהתלבטתי אם בכלל לקרוא לה סטלה, כי זה השם שרציתי לתת לה עוד הרבה זמן לפני שקניתי אותה, בלי שבכלל ידעתי בסוף איך היא תיראה.

סטלה זה שם שמתאים לאחת קלילה ובהירה כזו.. לא יודעת.

אני אוכל לשחק עם סטלה כמו שצריך רק מהשבוע הבא (כי צריך ללמוד), אם כי פורים יכול להיות גם קצת מתאים.

סטלה נראית בערך ככה:

(ופורטרט עצמי שלה, תראו בהזדמנות אחרת.)

אני חושבת ש"תתחדשי, ותורידי כבר את החיוך הזה מהפנים!" יכולה להיות תגובה נחמדה לפוסט. ^^

אם צ'ירי אמרה לי לפני הבוחן היום במרוכבות, שאני אקבל 100, אז זה אומר שאני אקבל 100, נכון?

האמת היא.. שאני אכן חייבת לה תודה על כמה טיפים שממש היו שימושיים בבוחן היום.

(ועוד תודה לבחור שנפנף מלפניי עם דף התשובות שלו, וגרם לי להיות יותר בטוחה בכמה סימונים שלי.. P:)

עוד מאתמול בצהריים תפוס לי הגב ברמות מטורפות. אני בקושי יכולה ללכת, להתכופף זה בכלל מחוץ לתחום.

אז הסמקנה שלי לחיים תהיה לחזור לישון עם בגדים, כשיש חלון פתוח בלילה קר. עם כל הכבוד לשלל השמיכות, גב תפוס זה עדיין לא שיא הכיף.

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל מסתבר שאני לא מכירה מספיק עתודאים. כולם תפוסים! (ולפני שקוויקי נבהל-) אני נתקעתי בלי אף שותף לשיעורים במעגלים, ובהתחשב בעובדה שהם לעוד פחות משבוע וחצי, זה ממש לא טוב. >.< אז יופי להארי וסשה שהיו מספיק מנומסים כדי להגיד שיעזרו לי אם אני אצטרך, אבל גרר.

ומעכשיו, חוץ מכל מיני שיעורי בית שיש לעשות, להצליח להתרכז בהרצאות והכל, צריך ללמוד לבחן במד"ח בראשון הקרוב.

מי אמר שלא כיף בטכניון?

הפוסט הזה התחיל אופטימי ונגמר פסימי מדי. זה לא בסדר.

לכו לקרוא את הפוסט הקודם, הוא יותר שמח.