- בשעות הבוקר, הייתי ללא כל ספק מצלמת את 3 הגברים הדתיים שהילכו על הטיילת עם המכנסיים השחורים שלהם והחולצה המכופתרת הלבנה... וכובעי קש גדולים במקום הכובעים השחורים או הכיפה המסורתית. הם היוו נושא נהדר על רקע הים והשמיים הכחולים להפליא.

- או את הטיל המוזר שעף בשמיים (או שמא היה זה מטוס? אולי סופרמן?)

- בשעות הערב, הייתי שומרת למזכרת תמונה של ילדה קטנה שזוג ההורים שלה החליט שמתקן האופניים סמוך לבית הסטודנט יכול להווה תחליף נהדר למגרש משחקים, והתינוקת זחלה בתוכו בין העיגולים. (והמחשבה הראשונה, אחרי יותר מדי זמן בטכניון היתה "העתודאים של ימינו... אף פעם לא מוקדם מדי להתכונן לקורס קצינים?")

- ולא הרבה זמן אחרי זה, הייתי מצלמת את קבוצת הכלבים ובעליהם שעשו חזרות למה שיכול להיות ריקוד כלבים מסונכרן כלשהו. (אחרת אין לי הסבר הגיוני להליכה במעגלים, קריאה בשמות ותורות ועידוד הכלבים כשהצליחו).

אתמול היה יום נהדר.

זה מדהים עד כמה אפשר להשתנות ומה אפשר להשיג עם קצת בטחון מזויף.

אני תוהה מתי אני אצליח למצוא אחד אמיתי.

~

בנימה זו, או אחרת, אני סקרנית לדעת היכן אהיה עוד שנה מעכשיו.