טוב כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן,
מה השתנה?
השתחררתי,
התאהבתי,
טיילתי,
נבגדתי,
נפצעתי,
מצאתי את עצמי?
מה שנכנס לי חזק מאוד לתודעה בשנה האחרונה זה משפט מספר בשם באדולינה שקראתי על ערסל
מול חוף הים בסרי לנקה:
"כל אחד יכול להיות מלך, כל אחד יכול להיות קורבן. הבחירה הקלה היא להיות קורבן."
מחזיר אותי למה שתמיד אמרתי ומה שאני תמיד יגיד,
החיים שלנו זה בחירה אחת גדולה,
אל תאמינו ב"גורל" ב"גורם שמיימי",
בסופו של דבר אם בן אדם עכשיו רוצה לחייך,
אם את או אתה שקוראים את זה באמת רוצים לחייך?
תחשבו על משהו שמעלה לכם חיוך ואתם תחייכו.
רואים? זה בחירה שלכם.
יש משהו שאתם רוצים? תלחמו, קחו אותו, אין דבר שהוא לא אפשרי ואין הצלחה ללא כשלונות.
השאלה היא אם אתה בוחר להישאר כישלון או ללמוד ממנו ולהפוך להצלחה.
רוצים אהבה? תבחרו במי שיאהב אותכם חזרה.
נבגדתם, נפגעתם? תבחרו לשמוח, ללמוד ולבחור את הידיעה שאתם שולטים בחיים שלכם,
ולכם, רק לכם, יש את הכוח לעשות כל מה שתבחרו לעשות.
תבחרו להיות מלכים.
חזרתי מסרי לנקה, התחלתי לעבוד ברמן,
שברת את היד - החלמתי,
חזרתי לעבוד,
עכשיו לקראת הקיץ והחגים אני יחזור להדריך גלישה,
ועוד מעט מרכז אמריקה,
ליתר דיוק,
קוסטה ריקה - ניקרגואה - אל סלבדור - גוואטמלה - מקסיקו.
ואני מאמין שאחרי זה בטח יהיה הפעם הבאה שאני ירשום פה,
הרי צריך להראות שאני בחיים מדי פעם לכל האנשים שלא קוראים פה?