היום היה אמור להיות המבחן הפרקטי (והסופי בעצם) בהתקבלות למד"א.

איזה כיף להתעורר ב-12 בצהריים, להיות בלחץ כל היום לבד בבית, לרוץ מהספה למחשב בלי להבחין מה באמת קורה מסביב. במקום לראות סרט להתבונן במסך, ובקטע הכי מעניין לנתק (פעולה שבתקופת חיים רגילה דורשת סכין לעורף), ובשביל מה? על מנת לחזור עוד קצת על חלקי האמבו, והמספרים והגדלים של מנתבי האוויר.!

(מכשיר החייאה למיניהם- לא נרחיב כעת..).

לקראת סופו של יום כזה, הנה אני סופסוף הולכת לגמור עם זה. עוד שעה המבחן, תשאר לי עוד חצי שעה להתאמן קצת על הבובות, חבישות כמה שאלות פה ושם, ולהתחיל עם המבחן.

או הנה השער, דלת המקלט פתוחה אבל משום מה כולם מפזרים בחוץ. הנה מגיחות עוד 2 בנות מעבר לפינה.

10 מטר מאיזור האירוע, וכבר מורגש הלחץ באוויר.

הנה אני נכנסת לשער (סופסוף.. אני לא מאמינה שהנה אני מסיימת את זה).

קול של אחד הבנים:

"אלין!!!! אין מבחן היום!!!! הנאצי הכתום הודיע

שלא יוכל לבוא רק לפני שעה!!!!"..............

פיייייייייייפייייייייייייייפיייייייייייייייייפייייייייייפיייייייייפייייייייייייייייייי..................................................

פייייייייייייייייייייייייי.............................. פיייייייייייייייייייי....................................................

"תזעיקו נת"ן!!!      אנכנו מאבדים אותה!       איפה השוקרים?!!!"....

זה מה שבעצם קרה. האחראי והיחיד שהיה בסמכותו לקבל מבחנים הודיע על אי יכולתו להגיע למבחן רק שעה לפני.

למה? זה נשאר בגדר תעלומה. (הסודות האפלים של מד"א ק.גת. אוו...).

בהתחלה לא האמנתי. חשבתי שהמדריכים מסתלבטים עלינו כמו שהם עשו הרבה לפני. ותאמינו לי הם הסתלבטו ועוד איך. עד שהאחרון לא היה מאמין, הציני מכולם, ולא מתחיל להלחץ באמץ, הם לא היו יורדים מהרעיון!!

אז ישבנו בתחנה (למה? לאדעת...סתם בשביל הקטעים)  וקבלנו את פניהם של רבים מאלה שהיו אמורים להבחן בדיוק כמונו. אי אחריות מוחלטת.

המבחן הודך ליום ראשון באותה השעה. וזו כבר הפעם השלישית שהם מנסים להעביר אותו.

אחד המדריכים שלנו נוסע לפולין עם עוד שני בנות, כך שהבוחנים שלנו, יהיה הנאצי הכתום (הסבר בסוף הפוסט), והמדריך השני. נשארים עוד 2 או 3 בוחנים, שלא מכירים אותנו, וינסו להכשיל אותנו על כל שטות. תפשוט לא מהעולם הזה. היו כאלה שאמרו שהוא רק מנסה לגרום לנו לפרוש. וכולם ביחד החליטו על הפרינציפ לא לתת לו את ההנאה שבקבלת מכתב פרישה.

***הנאצי הכתום- אחראי תחנה, ג'ינג'י מקצה אפו, עד הציפורן השעירה והג'ינג'ית של עצבע רגלו. שעיר ועצבני (מזכיר לכם איזה סרט?), וכולם די לא מחבבים אותו במלה המעטה. (=> עוד סודות מבית מד"א ק.גת. ).

רק שתדעו עם מי יש לכם עסק. ***

יום חרא ערב חרא. קורה. מחר שישי, ואני הולכת לצאת ופוחוי על כל העולם ומה שמסביבו, למי שלא יפה ולא נאה על הזין שאין לי.פעם אחת בשבוע הרי אפשר ליהנות???

ולמה, למה לכל הרוחות, כשכולם סופסוף מתאספים, המטרה היחידה היו- עישון?

ולמה אנשים שלא רואים ימים שבועות וחודשים באים סופסוף עם מטרה אחת- לעשן?.

באסה. פשוט באסה לי עלכם ועליי על כך שאני צריכה להיות עדה לכל זה. וכמו שאומרים במד"א על בנאדם מת- חבל.

נ.ב. הידעת?

**לבנאדם מת קוראים- אקס.

לחבר לשעבר קוראים- אקס.

_______________________

 אקס=אקס.

לכן

בנאדם מת=חבר לשעבר.

נחמד, לא? איזה צירוף מקרים מוזרר....

נק' למחשבה