היי אנשייייייייים!!!!!! איך החיים? הבעל, האשה, הילדים, השביטה, הגנים,   כוסעמק, נסחפתי..

קיצר לאדעת איך אצלכם, אצלי סבבה.

את המשמרת הראשונה (במד"א, כ..?)  אפשר להגדיר כמוצלחת ביותר (לפי דעתי), בגלל שהבנאדם לא היה

זקוק לידע והמיומנות הכל כך "רחבים" שלי. סה"כ, מדידת ל"ד (לחץ-דם), ודופק...זגו. בסביבות השעה האשה המסכנה זיינה לנו ת'שכל על כמה שהיא נבהלה, והבן שלהם (בן 6 או משו..) שמולו התרחשה כל הסצנה לפני כמה דק', ישב לו בנחת על המטה, וראה ערוץ הילדים וג'טיקס... דאמת, הבנאדם אפילו לא נבהל לא בכה כלום!!!

כילו שזה קורה כל שעתיים!!!! שמעתם פעם על אדישות שכזאת? ..

בסופו של דבר נסענו לתחנה, ואיך שיצאתי מהאמבולנס, משום מקום קפץ עלי איזה מתנדב גדול כזה, עם דלי

של איזה 5 ליטר מים, עם צעקה: "אלייייייןןן!!! נסיעה ראשונה? חאחאחא!

איפה הברז?! איפה הברז?!..."

כן, זה היה מפחיד. התחלתי לרוץ קצת (מכירים ת'משפטים האלה מהסרטים- אתה יכול לרוץ אבל לא תוכל להתחבא!"- זה בדיוק הסצנה שקרתה פה.) הבנאדם קולט אותי מגובה של 2 מ', על מה חשבתי בכלל?...

בקיצר, אותו בחור שנוסע אתי 15 נסיעות ראשונות, קפץ מולו, והתחיל לצעוק, יעני, ביטול! ביטול! לא פייר, לא פייר.. וכאלה. גם מים וגם ביטול, בפעם הבאה. (טכלס, הייתי מ'זה שמחה על הביטול.. באמת!)

בקיצר ניצלתי מהקור הסופני של המים הקרים מהברז וגם ניצלתי מעשיית פאדיחות לא מהעולם הזה.

דפקא סבבה, לא?

סופ"ש מעולה לכולכם.

נ.ב.

מצאתי כמה תמונות מצחיקות כאלה באינטרנט. סימו לב-

** אל תשתו יותר מדי בשישי כדי שלא תראו ככה-

וזה מה שקורה כשהאמא בהריון שומעת יותר מדי אלוויס פרסלי-

ולסיום- תמונת איחוד מרגשת-