אמא מכריחה אותי לקלף ולחתוך בצל, גזר, מלפפון.

היא גם מכריחה אותי לנקות ת'שירותים כל שבוע.

בתיאבון.

____________________________________________________________________

מ'נשמע אנשים... (מוזר שבד"כ זהו בדיוק המשפט שפותח כל פוסט בכל ממ..בלוג 4 בבלוגריה. כילו, שאנשים באמץ יענו- "הכל טוב. מה אתך?".) קיצר, בעקבות בקשות הצופים (במקרה הזה-קוראים, אני סתם אוהבת להגיד את זה) הנה בא העדכון. מה שמעניין בעריכת פוסט זה, הוא שהוא נכתב בשיאו של יום לימודים. ולא, אני מרגישה מעולה, ואין שום חלק שבור בגוף. אני בריאה ושלמה. מה שכן, הברזתי.דיברתי בטלפון במשך שעה, איחרתי לשיעור הראשון, דיברתי עוד שעה- וכשהסתכלתי על השעון נפל האסימון שעוד דקה, מתחיל השיעור השני. אז החלטתי שאני כבר לא אספיק להתארגן. אז נשארתי לעוד שיעור ומכיוון שיש רק 3 שיעורים- אני לא חוזרת לבצפר היום.

די הרבה דברים קרו מאז העדכון האחרון. נתחיל מהארוע המרגש ביותר- נוביי גוד!!! (הסילבסטר).

חגגנו בביתם של שני חברים שלי, עם הרבה אלכוהול, רוקנרול וסקס. סתם. סתם היה ממש סבבה. הם הביאו מאיפשהוא שולחן ע=נ=ק ובסביבות 1:00 (בלילה,כ?) הוציאו ת'ספות ו'שולחן החוצה (הם גרים בבית קרקע) וישבנו ושתינו בחוץ כך שבפנים נשאר פול מקום לרקוד. מין רחבת ריקודים כזאת. ומה שהכי כיף- אף אחד מהשכנים לא בא והתווכח לגבי הווליום של המוזיקה.!  ת'אמת, גם קצת בכיתי מסיבות שלא נפרט כאן. אבל בסופו של דבר הכל נגמר בשלום. בסביבות שתיים גם הלכנו לקיוסק לקנות סיגריות. הקיוסק האחרון שכבר נסגר. הייתי שתויה עד רמה שהתחלתי עם המוכר (למרות שיש לו 2 ילדים ו-3 נכדים, עצוב,אה?).בסופו של דבר הוא לא הוריד אפילו שקל...מעצבן.טפ,נו.. בכל זאת היה מצחיק ללכת ברחוב שיכורים ולנופף למכוניות דימיוניות.

בקיצור כמו שאומרים בצבא- היה פאנאן.

אפרופו צבא. באה אלינו איזה מדצ"ית, והתחילה להרצות. מה שמעניין, שאת כל מה שהיא סיפרה כבר ידענו, ומה שעוד יותר מעניין זה שחצי מהכיתה כבר עברה צו ראשון. בכל מקרה היה מצחיק. איזה ילד מהכיתה התחיל אתה ברמות, עד כדי כך, שהיא האדימה וביקשה ממנו לפסיק. אבל בגלל שהוא קצת מופרע- הוא המשיך בשלו. להצחיק את הכתה-ולפדח את הבחורה המסכנה.

לפני כמה ימים היה קטע מאוד מצחיק בכתתנו. באמצע שיעור הגיע אלי צלצול, ויצאתי מהכתה לדבר. אחרי יצאתלמיד אחד ונכנס כמעט מיד בחזרה. עובדה מעניינת היא שהמורה דרשה שהוא יסגור את הדלת על מנעול, מה שהוא כמובן עשה. לפתוח את הדלת באותו שיעור אף אחד כבר לא הצליח.ניסרו,שברו,בעטו,הוציאו,ושרפו.

איך לא התעללו במנעול המסכן. רק יומיים לפני כן, התקין אב הבית מנעול חדש בכתתנו. חבל.

חבל על השיעור שנפסק אחרי 10 דק'.

חבל על המורה שתפסה שבץ.

חבל על הציון לחיבור שלא הגשתי.

חבל עלהתלמיד שהכניס את עפו לחור שנוצר מהמנעול, מכיוום שלא היה לו אוויר לנשימה בכתה.

חבל על האף של אותו תלמיד שקיבל בורג בשיא הכוח.

חבל.

נזכור את המנעול שנפל בעט תפקידו.

נזכור את הבורג שנשבר, ואת הידית שנתקעה.

נזכור את אותם צלצולים ממריה שישבה בתוך הכתה, ושאלה בקול חצי מודאג חצי מבסוט- מה קורה שם בחוץ.

נזכור את אותו רגע מרגש ששמעתי- "אם אני לא מוריד את הבורג הזה, אני הולך להביא מפתחות מהחלונות".

אך..אילו מומנטים מרגשים, מצחיקים,ומלאי חיים. (בואנה יש לי הרגשה עוד שנייה אני פורשת לגמלאות).

 חבל שהם נגמרו והיינו צריכים לחזור לשגרה המהוטית וחסרת חיים.

קרובים שלי הגיעו לחופשה לישראל ממוסקבה. ובמשך חודש הם מתארחים אצלנו.  יש להם 2 בנות מהממות, שאני מאוד אוהבת ופשוט מתה עליהן, אבל לא מוכנה להשאר אתם באותו חדר לבד. גם הן מאדיפות לתת לי ת'מוצץ שלהן רק שאני אפסיק לבעוט בדלת ולצעוק שישחררו אותי.

לבכורה בינהן היה קטע מאוד מצחיק. כרגע היא בת 4 ומשו, ולכן כבר הולכת לגן. בבית חינכו אותה שהיא הפרינססה והנסיכה שמחכה לנסיך שלה.מקביל יש להם בגן התאמלות בוקר. אחד מהתרגילים היה בנוי מתנועות של חטיבת עצים. כשכל הילדים החלו לבצע את התרגיל, בת דודה שלי נעמדה בצד, בידיים משולבות, בשקט בעין מפריע. מפי הגננת ששאלה מדוע היא עומדת בצד ולא מבצעת את התרגיל, אולי היא לא מרגישה טוב?..

היא ענתה-"נסיכות אינן חותבות עצים!!!". כאשר נגמר התרגיל היא חזרה למעגל והמשיכה לבצע את התעמלות הבוקר שלה עם כל הילדים בגן.

נראה לי שלעט עתה זה יספיק,

מקווה שנהנתם.

 עד הפוסט הבא-

סי יו. אלין.

נ.ב.

תגיבו