היי
אחרי שנה שלמה שבה
יצאתי למעודונים
יצאתי עם נשים מפוקרות
יצאתי לבארים
יצאתי מהכלים
שתיתי
עישנתי
דפקתי את המוח
עזבתי את הבית
עזבתי את האישה
עזבתי את עצמי
עזבתי את אלוהים
עזבתי הכל
חטאתי
אני כבר לא מאמין להורים המפגרים שלי
לאמא הצעקנית
לאבא שחזר לבית ויושן מדוכא בסלון
אחריי ש5 שנים נעלם מהחיים שלנו
לאחי האדיוט...הנצלן
לחברים המפגרים שלי
בצבא ובבית
לעצמי
בעיקר אני לא מעמין לעצמי ובעצמי
שותה עוד וויסקי מהארון שבסלון
מנגן עוד אקורד
רואה עוד סרט חסר משמעות
לא משתתף בשיחות
ניהיה מדוכא...
הצבא...מה הוא נותן לי?
פעם היה לי זיקה לארץ
היום שהכל ישרף מילא אני ימות עוד מעט
אני ימות...וכולם יידברו דברים יפים על חיי...
רק אז כנראה אשמע אותם....
נמאס מהחיים