מילה ותמונה

יש משהו מאוד מעיק בהמתנה.

אתה אף פעם לא יודע בדיוק אם זה יבוא,

אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח מדי מתי זה יקרה ומה תעשה כשזה יתפוס אותך.

אתה לא יכול להתחיל שום דבר חדש, כי אתה יודע שעוד מעט תצטרך לעצור.

אתה לא יכול להירגע ולהשתחרר, כי אתה צריך להיות מוכן לתזוזה.

רק המועקה ברורה וידועה.

יושבת בגרון.

הטלפון שיצלצל ודאי יקפיץ. יבהיל.

כי למרות שיודעים שהוא יגיע, לא ממש מצפים לו.

מקווים שהוא לא יגיע,

השקט כאן שולט.

וזה יבהיל.

"סעמק" זאת התגובה היחידה שיכולה לצאת בסיטואציה הזאת.

ובינתיים שקט.

רק המועקה מדברת.

שעה.

שעתיים.

שעתיים ורבע.

ממתינים.

'סעמק.