לערב אחד החלטתי להיות מישהו שאני לא מכיר.
ראיתי אותך דרך מסך של סיגריות וידעתי שהערב אני חוזר איתך הביתה.
לכדתי את המבט שלך וחייכת.
התיישבתי על שולחן צדדי והזמנתי לי משהו לשתות.
אחרי כמה דקות התקרבת והתיישבת על ברכיי.
מסתבר שכשאת יודעת מה את רוצה, גם את לא מהססת לקחת אותו.
בלי לדבר הרבה יותר מדי הצמדת שפתיים ושלחת לשון וידיים ליטפו.
אחרי שנגמר האוויר אמרתי לך שאני לוקח אותך עכשיו למקום אחר, ותלכי לומר לחברות שלך שלא ידאגו לך.
אחר, אחר, עדיין אחראי.
נסענו לפאב פלצני והזמנתי לך מרטיני תפוחים.
שאלת מאיפה אני יודע, זה היה ניחוש מוסכל.
לשפתייך היו טעם ורמוט וללשון טעם של ג'ין.
למדתי עלייך קצת.
יותר ממה שרציתי לדעת.
באיזשהו שלב ממש התחלתי לחבב אותך, וזאת לא הייתה הכוונה.
נסענו אליי.
במדרגות כבה האור וכשהגענו לדלת כבר היית עם חולצה פתוחה.
מרירות, פנטזיות מוגזמות, חלומות שבורים,
הכל נשאר בחוץ כשאני הייתי בתוכך.
אח"כ נרדמנו.
טעם המרטיני תפוחים שלך היה על שפתיי כל הלילה,
הזכיר לי כמה טובה את.
לא יודע מתי זה בדיוק,
אבל אם ככה יראה היומולדת שלך,
הוא יהיה מאוד שמח בשבילי...