לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2009

שלושת ה"אינים"


שמיים באפור כהה ומדרכות רטובות.

ביד אחת מטריה. ביד השניה ידך.

כך הלכתי מפה לשם,

אני לא זוכר בדיוק מאיפה לאן

ומתי.

אבל אני מוכן להישבע שזה קרה.

 

למישהו אחר.

 

כי ככה זה עם רגעים מאושרים.

אין להם זמן ואין להם מקום.

ואצלי,

גם אין להם קיום.

נכתב על ידי , 22/2/2009 16:58   בקטגוריות אהבה, אהבה ישנה, חורף, גשם ראשון, שחרור קיטור, פסימי, עבודה, סיפרותי, אהבה ויחסים  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)