שנים נדדתי.
ביערות
ראיתי ציפורים נדירות ונמרים מסוכנים.
הרחתי פרחים סגולים וכחולים שלא ראיתי מעולם.
ברחתי מנמלים עוקצות ולהקת צרעות.
טעמתי פטרייה ששלחה אותי לעולם של הזיות.
אכלתי מפרי האדמה,
שתיתי מהנחלים.
במדבריות
ראיתי דיונות ענקיות וזוחלי לילה.
הרחתי את ריחו של המוות מכל כיוון.
ברחתי מלהקת אריות ונחשים ארסיים.
חטפתי זאפטה מהשמש ששלחה אותי לעולם של הזיות.
אכלתי מה שהצלחתי לשדוד מהצבועים,
שתיתי מנאות המדבר.
בימים
ראיתי אופק אינסופי ולוויתן ענק.
הרחתי את ריח הים מתערבב בריח הגשם.
ברחתי מכרישים ולהקת פירנאות.
טעמתי דג אבו נפחא ששלח אותי לעולם של הזיות.
אכלתי את הדגים שדגתי,
שתיתי את מה שנשאר בחביות היין בסיפון התחתון.
בערים
ראיתי אינסוף אנשים ובנייני ענק.
הרחתי את הזיהום השחור.
ברחתי ממפלצות מתכת גדולות והאנשים שפיעמו בתוכן.
בלעתי כדור ששלח אותי לעולם של הזיות.
אכלתי כל מה שכספי אפשר לי,
שתיתי כל מה שאפשר בעודף.
בביתך
ראיתי יצירות אומנות וסלון מאיקאה.
הרחתי את ריח הפוטפרי.
ברחתי מהכלב שלך כששיחקנו.
בלעתי משהו שבישלת ששלח אותי לעולם של הזיות.
אכלתי אורז עם סטייק ארגנטינאי אמיתי וסלט בצד,
שתיתי את מיץ התפוזים שקנית במיוחד בשבילי.
בחדרך
ראיתי תמונת נעורים ובובה שמישהו קנה לך לפני עשור.
הרחתי את בקבוק הבושם שלך.
ברחתי מכל מחשבה שמעלה ספקות של חרטה.
חטפתי מכה מדלת הארון ששלחה אותי לעולם של הזיות.
אכלתי קומפוט אפרסקים מול הטלוויזיה,
שתיתי תה כדי לנצח את הקור.
בתוכך
ראיתי את צווארך מקרוב וצבע עינייך.
הרחתי את ריח הזיעה שלך.
ברחתי רגע לפני.
הרגשתי דברים שחשבתי שאפשריים רק בעולם של הזיות.
אכלתי ממך תות עם קצפת.
שתיתי אותך.
שנים נדדתי.
כשהתפרקתי בתוכך הרגשתי שתמו נדודיי,
ועכשיו זה הזמן להתאהב מחדש ולחיות את חיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
