לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2009

איך ידעתי הכל


ידעתי עלייך דברים שאף פעם לא סיפרת לי.

 

יכולתי לשמוע את האיש שעובר מאחורייך אומר "בלה דונה" כשאת מאכילה את היונים.
שמעתי אותם אומרים משהו על יופי הנעורים והחן שלא נראה בנהרות ונציה אפילו בפסטיבלי המסכות המוצלחים ביותר,

כשבאו אורחים ונסיכות מכל רחבי אירופה כדי לראות.

 

וכשעצמתי עיניים, באה אליי תמונה שבא אני לוקח את הדפדפת הצהובה מידייך ומניח אותה בצד,

מסיט את השיער האסוף על ידי סיכה, ומנשק אותך בצוואר.

 

כשידי ירדה במורד הבטן ונכנסה את מתחת לחולצה כדי להרגיש אותך (חודש חמישי, אמר מישהו?...),

יכולתי להציץ ולראות ולדעת איזו חולצה את לובשת.

 

בשלב הזה הרמתי אותך (ותודה לאייל, מאמן הכושר האישי),

והנחתי אותך על המצעים בצבע היחיד שמתאים לתשוקה ולתחושה שאת מעוררת.

 

ואחרי שזרקתי את החולצה הצידה והיינו רק שנינו,

בלי תיווך של בגדים,

הסתכלתי בעיניים שלך, אלה שאמרת שהן לא מיוחדות מספיק.

אמרתי לך שצדקת והן לא מיוחדות מספיק.

וקראת לי מניאק.

והבאתי לך לק באוזן, אבל אחד מדגדג שכזה.

את התקפלת והתכרבלת לתוכי.

וחיבקתי אותך.

ושתקנו.

 

לפעמים ידעתי שהמחשבה שלך נודדת,

אבל היית איתי.

נתתי לך לשוט למחוזות הדמיון והבחינה באזרחות של אחותך,

אבל הידיים שלך החזיקו חזק את הידיים שלי.

 

זה היה ערב מושלם.

הוא התחיל כשאת ניגנת לי את blackbird בגיטרה.

המשיך ב"כאן נולדתי" שאני הצלחתי לנגן לך.

שוויון...

 

אחרי שנרדמת לא יכולתי לישון.

קמתי מהמיטה והתיישבתי על כסא מולך.

ציירתי אותך ישנה.

את הפה המעט פתוח, והעיניים העצומות.

אפילו שהן עצומות הן הכי יפות בעולם.

ואת הנמשים.

ואת השיער החלק.

 

והגוף העירום.

 

אחרי שסיימתי לצייר, נשארתי על הכסא עוד קצת.

לא היה לי כוח לקום ולא רציתי להזיז אותך. אז נמרחתי בתוכו.

 

בבוקר הערת אותי כמו שמעירים רק בפנטזיות.

אחרי שהתעוררתי לגמרי התיישבת עליי על הכסא.

פנים אל פנים, הרגליים שלך לצדדים ואני ביניהן.

שמת עליי ראש. נישקת אותי באוזן.

חיבקתי אותך.

 

הלכנו להתקלח,

התלבשנו ונסענו לחווה.

רכבנו בתוך שדות ענקיים.

דיברנו על הכל ושום דבר.

בדרך חזרה עצרנו לגלידה.

קוקוס/וניל עוגיות.

 

קניתי לך חולצה בזארה.

ניסינו לאלף אותה. היא לא הצליחה לכתוב עלייך.

ניצחתי. אני שווה יותר.

 

ואולי לא ידעתי כלום,

ואת רק שיחקת איתי את המשחק.

ואני לא רוצה לדעת, אבל אם זה ככה,

אני אוהב אותך אפילו יותר. 

נכתב על ידי , 5/3/2009 15:03   בקטגוריות אהבה, ארוטיקה, התבוננות פנימית, זכרונות, חברים, חיוכים קטנים, סקס, עתיד, פנטזיות, פיסות חיים, רומנטיקה, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)