מילה ותמונה

לילה. חוץ.

בניין גבוה בוער.

רואים איש בקומות העליון מחוץ לחלון, נאחז בקצות אצבעותיו.

סולם הכבאית מתחיל לעלות. עליה שני כבאים במעילים צהובים וקסדות אדומות.

קצות אצבעותיו מאבדות אחיזה.

הסולם באמצע הדרך למעלה.

האיש באמצע הדרך למטה.

לילה. פנים.

גברת זקנה עם שיער סגול עטור רולים בדירה עמוסת חתולים.

מבחוץ נכנסים אורות של כבאית שנשפכים על הקירות.

היא יושבת על כורסא, שומעת מוזיקה קלאסית בעיניים עצומות.

המוזיקה בפול ווליום והיא עושה תנועות עם הידיים.

רעש של קריסה.

האצבע שלה בתנועה למעלה, יחד עם כינור.

התקרה שלה בתנועה למטה, יחד עם 30 קומות.

לילה. קלוז אפ על פנים בוכות של ילדה כחולת עיניים.

יד נשית מונחת על לחיה השמאלית והיא נשענת עליה.

יד נשית עפה אל לחיה מצד ימין ונוחתת בעוצמה.

שומעים קול של סטירה.

לילה. פנים.

מכלאת כלבים.

דלת נפתחת, כלבים נובחים.

רואים פלג גוף תחתון של אדם עם סרבל כחול.

בשתי ידיו שני גורים מוחזקים בכלל לא בעדינות.

הוא משליך אותם למרכז החדר.

מכבה את האור.

טורק את הדלת.

חושך מוחלט. רק עיניים נוצצות נראות.

שומעים את הכלבים נובחים.

במרכז החדר רק זוג עיניים אחד.

לילה. פנים.

דירה קטנה.

שלושה גברים ובחורה אחת. כולם עירומים.

כולם צוחקים, גם הבחורה.

בקבוקי אלכוהול פזורים על הספה, השולחן, הרצפה.

היא יורדת על ברכיה והם נעמדים סביבה.

היא לא צעירה במיוחד.

ילד בן שלוש עם פיג'מה יוצא מהמסדרון, הרגע התעורר משינה, משפשף את העיניים.

"אמא?"

לילה. פנים.

בחור צעיר יושב ומקליד.

אור לבן נשפך על פניו.

כוס קפה בצד, סיגריה בזווית הפה.

טלפון מצלצל.

הוא מסתכל על המספר בפנים תוהות.

עונה בחשש.

אחרי כמה שניות טורק את הטלפון.

כמו שהוא, לוקח את המפתחות של האוטו ויוצא בריצה מהבית.

עיר אחת שאני לא רוצה לחיות בה, בלילה אחד שאני מעדיף לישון בו.