מילה ותמונה

פיו! פיו! פיו! פיו!

המערב הפרוע זה פה.

אנשים מתים בגלל דת, גזע והעדפה מינית.

מטורף. השתגענו.

בין כוס קפה אחת לאחרת, עולים בי אלף רעיונות אופרטיביים איך אני יכול לתקן את העולם ואיך אני יכול לתקן אותי.

הכוס מתרוקנת, השפעת הקפאין פגה ואני חוזר לדשדוש של "בוא נגמור את היום ונלך הביתה".

ניצלתי את המומנטום וכתבתי את הדברים שאני רוצה וצריך לעשות בשביל לתקן את העולם שלי. כל מיני הצעות אופרטיביות כמו שדרוגי תוכנה וחומרה או כניסה לישיבות קריאייטיב וכאלה, רכישת ספרות מקצועית (כי אני אוטודידקט וזה יותר קל לי מלשבת בקורס) וכו'.

העניין הוא, וזה בינינו, ולגמרי כדאי שתשמרו את זה בינינו, אני לא בטוח עד כמה זה יעזור.

כלומר, אני בטוח שזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות, חוץ מלאיים ולומר "תנו לי או שאני הולך!". אבל אני לא אידיוט מספיק בשביל לסכן את מקום הפרנסה שלי מבלי שיש לי משהו אחר ביד. אבל מצד שני, אני לא באמת מאמין שזה יעזור.

המערכת כאן מקובעת, משתקת ומסרסת, ולך תשנה את העולם עם מסמך שכתבת וחשבת שהוא הדבר הכי חשוב שנכתב בארץ ישראל מאז מגילת העצמאות.

"צריך לפרק את ההתנחלויות"
"הפתח הכריז מלחמה"

חבר בכנסת ישראל... אתה חתיכת קקה. אתם הייתם פה קודם? אתה לא מתבייש? מה אתה ילד? ואם אתה כבר ילד, אתה לא יכול לפחות להיות ילד צודק?

עזבו את דעתי על ההתנחלויות, אבל כשאויב ישראל מדבר ככה, בא לי ללבוש דגמ"ח וחולצה של סיום קורס בצבא, ולעלות לשבת על איזו גבעה. נמצא לה שם. נחפש קופירייטרים קריאטיביים שיתנו לה שם.

3 שעות נוספות אתמול. 3 שעות נוספות היום.

חבריי לפורום מכבי נתניה נזפו בי על שהעזתי להיעדר מהמשחק של אתמול, למרות שהוא היה במגרש בראשון, ממש 10 דקות מפה.

אני מודה שאני מרגיש מאוד שייך, בשנה האחרונה. אני מעורב מאוד, אפילו דאגתי לשתי כתבות מול אחת מהעיתונאיות המסקרת את מכבי נתניה, שהביאה את דבריי באתר שלה, פעמיים. פעם אחת בעילום שם ופעם אחת עם שמי שלי. שזה נחמד וכיף לראות.
זה לא עוזר הרבה, כי כשבעל הבית מחליט שהוא לא משחרר שקל, אז אין מה לעשות באמת, אבל לפחות קול צעקתנו נשמע.

זה גם משהו. אני מרגיש שתרמתי למאבק להצלתה של הקבוצה שלי.
כבר אמרתי שאני מרגיש שייך? מאז התיכון לא השתייכתי לשום קבוצה שהיא.

ביל קלינטון פגש את קים ז'ונג איל.

מבינים מה זה?

זה כמו בסרט אמריקה X, כשאדוארד נורטון נכנס לכלא והוא התעצבן שמישהו מהאחווה הארית מכר סמים להיספנים.

"הם לא מאמינים בשום דבר" הוא אמר.

וקים ז'ונג איל, בחור נחמד לכל הדעות, שכ"כ מתעב את המערב, שמפזר איומים על ימין ועל שמאל, פתאום נפגש עם ביל פאקינג קלינטון. נשיא ארה"ב, המעצמה המערבית הכי גדולה שיש.

כבר ציטטתי פעם משירו של אריק איינשטיין: "פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה". זה לא רק בישראל (עוד נחזור לזה), זה וורלד-ווייד.

"אני בטוחה שעוד נתראה מתישהו..."

נכון זה נשמע כמו לפני טיסה לצד השני של העולם? אבל אני אופטימי.

העניין הוא שהיום אני יכול להישיר מבט, מה שלא יכולתי אז, וכך היא זוכרת אותי ומכירה אותי. חבל, הרי אני אפילו לא דומה למי שהייתי אז, משום בחינה.

אבל לא נורא. אני סומך על המילה שלה. אני בטוח שעוד נתראה מתישהו.

יש איזה שר שהשם שלו נגמר ב"ביץ'" או משהו כזה...

היצור הנאלח הזה דיבר בכל אתרי האינטרנט על כך שהוא הולך להצביע נגד הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל אתמול, ולא אכפת לו שביבי יפטר אותו!
ומה הצביעה התולעת? נו, נחשו, באמא שלכם, תנחשו.
עכשיו, עזבו. לא אשקר לכם, אני לא יודע את פרטי החוק והאם הוא טוב או רע ליהודים, אבל נמאס, נמאס, נמאס מאנשים שאומרים שחור ומצביעים לבן. אנשים שמבטיחים כחול ונותנים ירוק (כן, מצביעי ליברמן... מה עם ברית הזוגיות שהיו מיוזמיו והצביעו נגד?)

יצורים רקובים, נטולי עמוד שידרה, רמאים, שקרנים, מושחתים, הפטרייה של המיץ של הזבל.

נו... שייגמר כבר.

יש לי יותר גרגרי קפה מכדוריות דם אדומות, זאת תחושה לא נעימה בגוף.