מילה ותמונה

כשביקשתי שמישהו יכבה את האור, אלוהים עשה אותי עיוור.

כשביקשתי קצת שקט, הוא החריש את אוזניי.

כשביקשתי להפסיק לספר, הוא עשה אותי אילם.

כשהתעייפתי מלכתוב, הוא קטע את ידיי.

כשלא רציתי ללכת, הוא תלש ממני רגליי.

אז עכשיו אני יודע שלא כדאי לי להפסיק לרצות לאהוב, כי הוא יעקור לי את הלב.

כשמתי לראשונה ודיברתי עם מתים אחרים באולם המתנה,

הצדיק המושלם נראה לי מתחסד. התחברתי יותר לחוטא הגדול.

היה בו את כל מה שהיה בי, רק במידות עצומות פי כמה.

בניגוד אליי, הוא לא ידע לשלוט בעצמו.

מצד שני, אולי בניגוד אליי, היו לו הזדמנויות שאני לא ידעתי לזהות.

ואולי גם אני הייתי חוטא כזה לו היו לי הביצים והתעוזה והחוצפה.

הרי אם כבר להגיע לגיהנום, אז למה בגלל שלל חטאים קטנים, ולא בגלל שלושה חטאים ענקיים,

שלפחות יעשו את זה שווה?

כשמתי בשנית, כבר לא דיברתי עם מתים אחרים באולם המתנה.

הייתי פה פעם שנייה, ידעתי איך דברים מתנהלים, תפסתי תחת.

הצדיק המושלם התורן העלה את חמתי כשנסה לנקות חטאיי שנייה לפני הדין,

והחוטא הגדול נראה לי עלוב, כי בעיניי, חטאיו לא התקרבו לשלי.

ידעתי שהפעם לא תהיה הזדמנות נוספת והבאתי את בגדי הקיץ שלי.

מספרים שחם שם.

כשחזרתי שוב לעולם החיים, נפגשתי עם ידען גדול וסיפרתי לו מה שקרה לי.

שאלתי אותו איך זה שמתי פעמיים ואני עדיין חי.

הוא אמר שנסתרות דרכי האל.

שאלתי אותו למה בכל פעם שביקשתי משהו, אלוהים נסחף לחלוטין.

הוא אמר שנסתרות דרכי האל.

שאלתי אותו אם הוא בכלל יודע משהו, אם יש לו תשובה.

הוא קם והלך.

כשמתתי בפעם השלישית והאחרונה, קיבלתי יחס VIP ונכנסתי ישר למשפט.

נידונתי לגיהנום, ואפילו לא התווכחתי. לא ציפיתי לצדק מהבחור הגדול.

היה לי חם.

ביקשתי שידליק מזגן, ולתוך פי הוכנס חנקן נוזלי.

ביקשתי משחה לכוויות, ושטן קטן שפך עליי מי אש.

ביקשתי שיפסיקו לרגע כי אני לא יכול לנשום, הם ניקבו את ראותיי במיליארד נעצים.

כשניסיתי לברוח, מצאתי עצמי רץ במעגל.

כשניסיתי לצרוח הם תחבו קלשון אדום לתוך גרוני.

ידעתי שאסור לי לבקש שיחוסו על חיי, כי הוא יעקור לי את הלב.

הוא יכול לעשות לי הכל, אבל אין סיכוי בעולם שאתן לו את התענוג לעקור לי את הלב.

כי אם היה דבר אחד שעשיתי טוב בכל שלושת חיי, זה שעשיתי הכל מהלב.

גם כשחטאתי, זה היה מתוך אמונה שלמה או אהבה גדולה.

יש עוד זמן עד יום כיפור, אבל כשהוא יבקש ממני סליחה, אסלח לו.

כי כמו בפרסומת של מקדונלד'ס, עם הבחור שעולה לגיהנום עם כל הבחורות השוות וההמבורגרים הנוטפים ואז ירד לו מחסום על הפה,

כך הוא עשה גם לי. בחיי, לא במותי.

יש לי חשבון פתוח איתו, ובסוף מין הסתם, הוא ינצח והכל יהיה בדרכו שלו,

אבל שני דברים לא אעשה אף פעם –

לא אפסיק לרצות לאהוב ולא אתחנן על חיי.

הוא יכול לעשות הכל, הוא לא יכול לגעת לי בלב.