מילה ותמונה
מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת. |
| 12/2009
על צביעות והגינות
אתמול שיחק דודו אוואט, שוער נבחרת ישראל במדי קבוצתו הספרדית מאיורקה נגד אוסאסונה.
אוהדי קבוצת אוסאסונה קראו לו "ממזר יהודי, רוצח" והניפו שלטים בגנותו.
באתר חדשות הספורט זה כותב ראשית.
זה אפילו נכנס לטיקר של אתרי החדשות.
אתמול דיבר עובדיה יוסף, המר"ן (מנוול, רשע, נבזה) על האיסלאם.
"הם מכוערים כמו הדת שלהם" הוא אמר.
רק במעריב ראיתי התייחסות לזה.
עכשיו, תתארו לכם משחק של בית"ר ירושלים נגד סכנין.
שירת היציע המזרחי "עבאס סואן חולה סרטן".
ההתייחסות? נקודות שליליות ב"מדד ההגינות" של ההתאחדות לכדורגל.
אכן, רב השפעה.
תדמיינו לכם את התמונה הזאת:
עומד כומר ואומר על היהודים "הם מכוערים כמו הדת שלהם".
אויה, הצעקה שתקום כאן.
"האנטישמיות מרימה ראשה! ארגוני היהודים דורשים גינוי!" וכו'.
כתבתי על זה כ"כ הרבה פעמים פה,
ואמשיך לכתוב כל זמן שזה יקרה.
נמאס מהצביעות והגועל של החברה המזויינת שלנו.
חבר'ה, עובדיה לא יותר טוב מכל אימאם, שייח', סקינהד או לואיס פרחאן שקורה ליהודים חזירים.
זה בדיוק מה שהוא עושה כלפי דתות אחרות.
עזבו דתות אחרות, זה האיש שאמר שכל המורים החילוניים חמורים וש"ארור המן, ארור יוסי שריד".
הוא גזען שפל, מגעיל ודוחה בדיוק כמו אחרון חברי הגזענים.
והחברה הישראלית שותקת.
בושה לכולנו שהאיש הזה מנהיג ציבור של עגלים.
איכס. מגעיל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
