נכנסתי לתוך החדר החשוך וראיתי רק את הצללית שלה.
'יש כיסוי לעיניים על הידית של הדלת. שים אותו'
צייתי.
גיששתי את דרכי בחשכה והגעתי למיטה, שבניסיון להתיישב עליה, ראשי נחבט.
קצת כואב וקצת נבוך, הצלחתי להתיישב.
היא נעמדה למולי, והתקרבה עד שברכיה נצמדו לדופן המיטה.
היא הייתה עם ג'ינס, יכולתי להרגיש אותה.
נשמתי אותה, כשאפי צמוד לחולצה שלה, בין שדיה.
היא התרחקה מעט כשידי עדיין בידה.
'יש רק חוק אחד. אסור לך להרים את הראש'
הסכמתי, למרות שלא הבנתי איך אני בדיוק יכול להקפיד שזה לא יקרה מתוך חוסר תשומת לב.
הפתרון שלה לבעיה היה לשים לי כובע מצחייה.
אחרי כמה שניות, היא חבשה לי את הכובע והורדתי את כיסוי העיניים, ומולי גופה העירום.
עוד לפני שראיתי את פניה, ראיתי את כולה.
הבטן מושלמת, והרגליים מושלמות,
וחזה מושלם וקימורי גוף מושלמים וכשהיא הסתובבה, גם התחת היה מושלם.
הכל היה מושלם.
זה הרגיש כל כך מוזר לראות אדם מהצוואר ומטה.
כשהיא התקרבה אליי ונישקתי גופה, ידה תפסה בצווארי וציפורניה ננעצו בי.
זה כאב, אבל ידעתי כי מכאב יצמח העונג, ולא הפסקתי.
היא אמרה לי לעצום עיניים ולקום, והיא התיישבה על המיטה במקומי.
'רד על ברכיך' אמרה בקול עדין, כמעט מתנצלת ממה שמבקשת ממני, ואני, אני כולי לשרת.
נישקתי שוב מצווארה וחזה ובטנה. כשניסיתי לרמות והעליתי מבטי למעלה, נתקלתי בצבע השחור של הכובע.
ירדתי כל הדרך עד הגעתי לפתחה.
תמיד קצת מהוסס, תמיד תוהה, תמיד נרגש.
אצבע אחת חוקרת ולשון אחת סקרנית הכניסו אותי לגופה ואת גופה לדקות ארוכות של רעד.
ידה על ראשי, כמעט תולשת את הכובע, והצלחתי להגניב מבט אל המראה שעל קיר החדר ומשם את פניה. לא ראיתי הרבה, אבל ראיתי מספיק.
עיניה עצומות, פיה מעט פעור. לא זיהיתי תווי פנים ברורים, אבל היא כולה שלי עכשיו.
לא חדלתי עד שבאה ועד שהרגשתי את שרירי ירכיה נמסים.
היא סידרה נשימה ואני הנחתי את ראשי על בטנה התחתונה.
שכבה דקה של זיעה התערבבה על לחיי וניחוח אהבתה עוד מגיע לאפי.
ראיתי את גופה, אבל לא את פניה.
נישקתי שפתיה, אך לא את שפתיה.
זה היה מוזר, זה היה מרגש.
נתקלתי בה פעם, ככה במקרה, ולא זיהיתי.
'זאת אני, אתה יודע'
הרגשתי כמו חיה, מזהה לפי ריח ולא לפי מראה עיניים.
הרגשתי כמו חיה, והליבידו התעורר בשניות.
אם לא המון אנשים סביב, היא הייתה לי למלכה ולטרף.
היא הלכה לאיש אחר והבטיחה שתדבר איתי.
זמן אח"כ היא המצפן של כל המחשבות התועות שלי.
אני אוהב אותה ורחוק ממנה,
היא לעולם לא שלי ותמיד אוכל להיות שלה.
עבורי היא תמיד תהיה האישה ללא פנים הכי יפה בעולם.