מילה ותמונה

שר שירים ומספר סיפורים נפגשו בביתו של הוזה הזיות.
הם עשו סמים ושתו אלכוהול ויצרו עולם חדש ושלם.
אנשים רגילים הפכו לענקים, דברים רגילים קיבלו משמעות.
על כל שורה לבנה שהסניפו, הקיאו שורה של אותיות בדיו שחורה.
על כל שוט של שיכר, כתבו שורה אחרונה בבית של שיר.

שר שירים ומספר סיפורים נפגשו בביתו של חולם חלומות.
הם עלו על פיג'מה והתכסו היטב, המזרן הרך הרגיש כמו רחם של אמא.
אנשים ששכחו הופיעו פתאום, דברים שלא ידעו על עצמם התגלו.
על כל חלום מתחלף כתבו שורה, על סיוט מעורר החליפו עמוד.

שר שירים ומספר סיפורים נפגשו בביתו של אוהב אהבות.
הם התנשקו ברכות וליטפו בעדינות והתמכרו לתחושות המוכרות.
אנשים יפים ונשים יפות באורגיה של מילים וצלילים.
כל התפוצצות מעלפת בתוך פתח גופה נכתבה בשורה ביד שרועדת,
כל נגיעת שפתיים מאלפת על כתר המלוכה נכתבה בשורה עם נשימה נעתקת.

שר שירים ומספר סיפורים נפגשו בביתו של נלחם מלחמות.
הם ירו ודקרו, סכינים בין השיניים וציפורניים מחודדות,
אנשים זרים הדליקו פראנויות, אנשים זרים העירו פחדים.
על כל מילה לא במקום הם בעטו שיר מחאה,
על כל נגיעה לא הולמת הם כתבו מניפסט למלחמה.

שר שירים ומספר סיפורים גמרו לילה של מסעות וחזרו הביתה.
בליל של מילים שלא נפגשו אף פעם הולידו משפטים שלא שינו אף עולם.
הם הלכו לישון טעונים ומרוקנים, מאושרים ומדוכאים,
עם מחברת עמוסת קטעים לא ברורים,
ושקט.

בביתו של כותב מכתבים אחד יש קופסא של כל המילים שלהם.
הוא ניסה פעם לכתוב מהם מכתב,
אבל באומנות ובמיומנות הוא חיבר את כל המילים
הפוך.