מילה ותמונה

יש לי בלגאן על השולחן.
כזה שאם היית פה, היינו יכולים להעיף הכל על הרצפה
והייתי משכיב אותך על השולחן.

יש לי שולחן גדול.
כל כך גדול, שאפשר היה לשכב עליו.
רק צריכים להזיז את מסך ה-3,500 ₪, כפרה עליו.

וגם את המגש של הדפים היינו מורידים, שלא יישבר. סיפור לסדר אותו אח"כ.
ותזהרי על הלוח שעם, עם הרגל.
את יכולה להזיז את המסך הקטן? לא נורא. זה בסדר. גם ככה הוא מעפן.

מה זה שדוקר אותי בתחת? אני ממש מקווה שזכרתי לסגור את הסכין יפנית.
רגע, יש לך סיכה של שדכן בשיער.

זוזי שנייה, אני אגביר את הרדיו שלא ישמעו אותנו.
נו, גם אותי ורדה רזיאל ז'קונט לא מחרמנת. תתמקדי, בייבי.

אוי, אוי, הכוס שלי כמעט נופלת. וואי, היא פה בערך מהחודש הראשון שלי.
אנחנו לא רוצים להיפרד עדיין.
תזהרי לא לשפוך את מים על הרמקול.
ליד רגל שמאל, אוי... זהירות...
השפורפרת של הטלפון הסתבכה לי ברגל... את יכולה לשחרר אותי?...

שימי על שקט.
אה, זה שלי? שנייה. אני אסגור אותו.
שיט, אני חייב לענות. שנייה.
הלו? לא, לא, פשוט רצתי לטלפון.
אני באמצע משהו, אני אתפנה וחוזר אליך.
כמה דקות.
טוב, ביי.

איפה היינו?
בואי הנה.
מה, למה את סוגרת את החולצה?
טוב.

נוסעת הביתה? חכי אני יבוא איתך.
תסגרי את הכפתור. רואים לך...

עכשיו אני לא מוצא את המפתח.
חכי לי...

אוף.
יש לי כזה בלגאן על הרצפה...
אסדר מחר. מבטיח.