מילה ותמונה

היום הזה משאיר איתו מטענים.

****

הטיסה שלה תמריא עוד כמה שעות וממש קיוויתי שייצא לנו לדבר,
אבל יצא רק להתכתב.
אני קצת מאוכזב אבל הרבה שמח על עוד כמה דקות של "יחד".
האמא הפולנייה שבי יוצאת, ואני חרד לה.
הם ילדים גדולים ויודעים לשמור על עצמם, אבל אני צריך שהיא תחזור בחתיכה אחת.
מהיום ועד ה-1.8 - כל יום עוד פעימת לב אחת חזקה, כדי לאזן את הפולסים של האדמה שרועדת ביותר מדי מקומות בחודשים האחרונים.

****

הלב השבור שלה מוזר לי.
אני לא כ"כ מצליח להבין למה היא עושה את זה לעצמה.
כלומר, אני אלוף בלהיתקע במקומות רעים, אלוף בלא להצליח לשחרר. עם השנים למדתי שכל התאהבות היא הגדולה בזמנה, וכל אהבה היא בלתי מנוצחת בחייה.
היא יפה וחכמה ותמצא אהבה אחרת ברגע. רבים עוד יפלו לרגליה.
והיא סקסית, אלוהים. היא משגעת אותי.

****

היה מוזר לדבר איתה.
זה היה קצר ודי קולע.
בוטה. בוטה זאת המילה.
בעדינותה ורכותה היא כמובן נזהרה בכבודי ואני די בטוח שכשלתי בלשוני כי זה תמיד קורה לי איתה.
היא חברה נהדרת ואני הרבה פחות.
אבל אני לא יכול להשתנות עם כיוון הרוח. לא אוכל להסתכל על עצמי במראה.

****

רגע של לחץ - שהוויזה לא עוברת ואתה יודע שיש לך כסף.
למה, כמה, מי, איפה, מתי.
כלום.
"העסקה לא מאושרת".

****

הידיים רעדו לי כל היום.
מהתרגשות,
מכעס,
מעצב,
מפרידה,
מקרבה,
ממסע,
מגילוי,
ממגע,
מחיוך,
ממילה,
מרגש,
מגוף,
ממך,
ממך.

****

היום הזה נגמר
ואני עם הלשון בחוץ.
שמח ושבור.