מילה ותמונה

זה היה באמצע הלילה
או שאולי זה היה באמצע השבוע.
יתכן שזה בכלל היה באמצע החיים.

הגיע הזמן לנשק ולעזוב,
להסתובב ולהיעלם.
אבל לא הייתי מסוגל. פשוט לא הייתה לי היכולת לעשות את זה.

עוד חיוך ועוד נשיקה,
באמצע הלילה עם מונית שצופרת,
הבטחה שנחכה אחד לשני
ושכנה אחת זועמת.

זה היה באמצע המדבר
או באמצע החדר.
יכול להיות שזה היה באחד מהמקומות הקרויים "אמצע שום מקום".

הלכתי, הלכתי, הלכתי והוספתי ללכת.
חול וחול או ים וים או שדה ירוק שלא נגמר.
תיק קטן שלא יכול להכיל ליותר מיום וחצי
ומימייה שיש בה יותר לכלוך ממים.

זה היה באמצע הנפילה שלי בהתאהבות בך.
אולי זה היה באמצע חיינו המשותפים.
אני חושב שזה היה באמצע אידיאל טיוזדיי.

פצצות נחתו מכל עבר.
עיר הקודש והעוני בערה,
עיר הבערות עמדה בפתחה של מלחמה אחת נוספת.
וחשבתי עלייך.

כי תמיד חיברתי אלייך קדושה וקידושין,
ותמיד אכלתי לחם עוני כדי שלך יהיה בגט טרי,
והייתי כ"כ טיפש כשרציתי להתרחק ממך.
חשבתי עלייך כשהארץ שלי עומדת לרעוד.

זה היה באמצע המגרש,
או באמצע המהלך.
אולי זה היה בכלל באמצע המחצית.

את עברת עם שתי צלחות של ארוחת ערב ובירה צוננת,
כיביתי טלוויזיה להתייחס והתעצבנת, רצית לראות.
זה היה שקר כל כך יפה בעיניי.

תנשקי אותי ותחייכי לי.
ותחייכי אותי ותנשקי אותי פעם אחת נוספת.
כי מכל הדברים שאני שונא,
אני הכי שונא ללכת ממך.

מונית צופרת,
השכנה זועמת,
המזוודה נופלת לי מהיד.
הנעל חורקת,
את צוחקת,
הטיסה שלי יוצאת עוד מעט.
אני באמת חייב ללכת.

המטוס ממריא
ואני מתרסק.
הספר ממצה את עצמו
ואני לא יכול לישון.
אני מנסה לחשוב על כל דבר שהוא לא
השיט הזה שגורם לי ללכת בכל פעם שטוב לי.

הייתי למעלה ולמטה,
בהתחלה ובסוף,
על קווי הגבול הכי רחוקים.

המקום היחיד שאני רוצה להיות בו עכשיו
הוא באמצע החדר שבו את ישנה
באמצע הלילה
חצי עירום
חצי שיכור
חצי שפוי
ולומר לך בטון חצי-צועק,
שמכל האמצעים בעולם,
אני כל כולי שלך.

אבל האמצע היחיד שמתאפשר
הוא בין הבית לירח.
המקום הכי נורא להיות בו
הוא זה שאי אפשר להחליט באיחור של 10 דקות
ש"טוב, אני הולך מפה" ממנו.

אני לא יודע איך לסיים את זה,
אז פשוט אסיים את זה באמצע.
אירוני, לא?