מילה ותמונה

חלמתי עלייך הלילה.

שרתי את 'נשל הנחש'.
באמבטיה ואז באוטו,
ואז כשהגעתי לחשתי לך אותו באוזן.

'העגלה נוסעת, אין עצור,
קפצת ממנה היום,
חלפו שנתיים, והנה נשארת מאחור'
סיפרתי לך את מוסר ההשכל
ושיקרתי, כאילו לא אחכה לך כמה שצריך.

ביקשתי ממך לחשוב שנית,
לשקול שנית,
לבחון שנית,
לחשוב שנית.

כי אני עני ורש ומרושרש.
כשאני רוצה להתחדש, אני לובש מחדש את נשל הנחש של שלשום בלילה.
הכיסים ריקים.
וגם כל מאגרי המוטיבציה,
הרצון, היכולת והכוח.
ביקשתי ממך לחשוב שנית,
אולי בכל זאת כדאי להישאר.

אמרת שכבר מאוחר,
והשארת אותי מלך נווד שבזמן שמחכה לך,
עושה לו שלג עם כתר הקלקר שלו.
תמיד אהבת שלג.

חזרתי לקרן הרחוב שלי, איפה שרואים כל מטוס ממריא וכל מטוס נוחת.
והייתי מחכה. מחכה. מחכה.

נגמר הלילה, התעוררתי.
קרעתי מעליי את חבלי השינה,
ועכשיו אני עדיין מחכה.