מילה ותמונה

הידיים התחילו לרעוד והמים נשפכו על צידי שפתיי לכיוון צווארי ולתוך החולצה.
הבקבוק קיבל חיי משל עצמו וביצע צלילת קמיקזה לתוך החזה שלי.
שארית המים נשפכה על הרצפה, הקיפה אותו ואותי.

המים קפואים, אני יחף,
עומד שם ומנסה להבין מה זה היה.
כפות הרגליים מתחילות ממש לכאוב ואני חוזר למציאות.
המחשבה מתחלפת  למשהו הגיוני,
ל'איך אני יוצא מהשלולית הזאת במינימום בלגאן'.

מצאתי את הדרך ושטפתי את רגליי.
חזרתי עם סמרטוט ובגלל שהמגב שבור, ירדתי על ברכיי,
ובפעם הרביעית בחודש האחרון,
ניקיתי את הריצפה סינדרלה-סטייל.
לפחות הפעם זאת שלולית מים ולא טיפות דם.

הקבוצה הפסידה, אני בחופש לא ממוצה בעליל,
אני מתגעגע לחיוך שלי מעבר לים ולא מוצא מנוחה.
זה לא מסביר את הידיים הרועדות,
אבל רבע שעה אחרי, המחשבות מתחלפות במהירות,
ומשהו שאני לא יודע מהו מציק לי.