הסתכלתי עלייך במבט ג'יימס דין שלי,
דיברתי בעדינות הקול קובי אפללו שלי
ורק המילים היו לגמרי לגמרי שלי.
ליטפתי אותך ברוך הדוב אכפת שלי,
פתחתי כפתורייך בסגנון הזורו שלי
ורק המגע היה לגמרי לגמרי שלי.
נישקתי אותך עם השפתיים שלי,
ועשיתי את ה'מוב' שלי עם היד על הפנים,
וחשבתי כל הזמן הזה על החיים שלי.
כל מי שרציתי להיות
כל מה שרציתי להיות,
ואיפה אני במקום זה.
זה לא מקום רע, אבל כשנישקתי אותך הלב שלי היה במקום אחר.
זאת לא הייתה הנשיקה הראשונה ואף פעם זה לא היה ככה לפני כן,
אבל... לא יודע להסביר.
התמלאתי פחדים מאמיתות שיתגלו ויותירו אותי עירום לפנייך.
התמלאתי פחדים מהזדמנויות שאפספס בזמן שאני רואה איתך סרט מייגע בשחור/לבן.
התמלאתי פחדים מהמחשבה על זה שאולי המקום שבו הלב שלי נמצא בו צריך אותי או רוצה אותי או חושב עליי ואני לא שם.
הסתכלתי עלייך וחייכתי וחזרתי להסתכל בטלוויזיה ובלה לוגוסי כבר לא נראה מפחיד אלא סתם זקן מהסוג שמדברים עליהם בתוכנית של נתן זהבי.
הוא הריח פרח וזרק אותו על המדרכה ויצא מהפריים והלך למות,
ואני הסתכלתי עלייך ולא חייכתי והגרון שלי קצת נחנק.
לא היה לי ממש אכפת מבלה לוגוסי, אבל היה משהו נורא עצוב בסצינה הזאת.
חזרתי עליה. ניסיתי לחפש ניואנסים.
אבל אני לא מומחה גדול וזה רק נראה כאילו הוא פשוט איבד את דעתו.
מצד שני, אי אפשר לשחק זקנה.
פאסט פורוורד לשנים אחרות
מוצא אותי עם ניסיון חיים וחכמת חיים ובעלי חיים כחברים הכי טובים.
אשתי שאני רוצה תמות או לא תהיה אשתי ותשאיר אותי לבד.
הילדים שלי יעזבו את הבית או לא יוולדו ויבואו לבקר רק בשבתות וחגים.
מדי פעם, כשאצא לסיבוב עם הכלב אראה איש אחד שקצת יזכיר לי אותי.
קצת אובד וקצת בודד אבל לא רע משום בחינה שהיא.
ולא אגש אליו. אנשים זקנים שניגשים לאנשים רגילים ברחובות הם תמיד מסכנים או משוגעים, ואני לא אהיה מסכן או משוגע.
רק קצת אובד וקצת בודד אבל לא רע משום בחינה שהיא.
אד ווד מביים את הסרט הכי גרוע בהיסטוריה
ואני מביט בך במבט ג'יימס דין שלי
ומדבר בעדינות הקול קובי אפללו שלי
ואומר מילים שהן לגמרי לגמרי שלי.
זאת התחלה טובה לסיפור עם סוף רע,
אבל מה אני יכול לעשות,
הלב שלי נמצא במקום אחר ואני לא יכול לשקר לך.