ליאו מסי כובש את אירופה
וענן שחור מכסה אותה.
זה אף פעם לא באמת עניין אותך.
היית בענייני כדורסל ואלוהים.
אני חושב, בכל אופן.
אני לא יודע מה באמת עניין אותך, כשאני חושב על זה.
הכרתי אותך כילד ואתה היית המדריך הבוגר ששומר.
אני לא זוכר את הפנים שלך או את הקול שלך.
רק את הבלורית המפוארת שעיטרה את ראשך.
מכל השעות המשותפות ביחד,
אני זוכר רק את הרגע שבו הבנתי שאתה מת.
השם שלך עם התמונה שלך בטלוויזיה.
לקח זמן לעכל.
היום, כשאני חושב על זה,
אני לא חושב עליך יותר.
זה לא האבל שלי.
רק מסלולי חיים שהצטלבו לזמן קצר ונפרדו די מהר.
אני חושב עליך 3 דקות בשנה.
זה בעצם... דקה לך
ודקה ליעקב הגבוה
ודקה ליוסף מנטקה.
"נפלה עטרת ראשנו" הייתה הכותרת שקיבלת פעמיים -
פעם בחייך, פעם במותך.
פעם כהלצה על הבלורית שגזמת,
פעם כהספד על... טוב, אתה יודע על מה.
אנשים שמכירים אותך יותר יאמרו עליך יותר דברים.
אני רק יודע את מה שהשארת אחריך.
כמות האנשים שהכרתי שהכירו אותך שלא הרימו את הראש מהרצפה
וכל הזמן דיברו רק על אורי...
אשריך שזכית.
נוכח סיפור חייך ומותך, אשריהם שזכו.
נפלת במלחמה שיכולת לא להילחם.
אם לא הייתה מתנדב ללכת אחרי שכבר סיימת,
היית מקים בית ולא הייתי זוכר אותך,
אלא כמדריך שלי בתנועת נוער במשך מי זוכר כמה שנים בדיוק.
לא הייתי חושב עליך ולא הייתי עומד לכבודך
ומצטער עליך ועל אוהביך.
אני מצטער שלא הכרתי אותך יותר,
אבל כך או כך,
אתה הגיבור הכי גיבור שהכרתי בחיי.
יוסף מנטקה נפל ב-7/10/1973 היה בן 22 במותו.
אורי בן טוב נפל ב-26/9/1996 היה בן 21 במותו.
יעקב פביאן קוזמה נפל ב-8/10/1997 היה בן 20 וחצי במותו.
יהי זכרם ברוך.
הפוסט על אורי, יעקב ויוסף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
