לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2010

בדברים הפשוטים


היא כתבה ש
אין לי שמש,
ואני לא מצליחה לצחוק.

שהיא לקחה כדור והולכת לישון.
אולי אחרי מנוחה טובה היא תחייך מעט.

היא התקשרה וסיפרה לי ש
היא בקושי הצליחה להירדם
והיה לה קר והיא הזיעה
וחלומות מציקים שחוזרים על עצמם
לא נתנו לה מנוחה.

שעכשיו היא עצבנית אפילו יותר.

היא ביקשה ש
אבוא ואביא משהו לאכול
כי היא ממש רעבה.

שהיא לא אכלה כלום כל היום
ועם הכדורים שלקחה,
זה בטח לא רעיון טוב.

היא חיכתה בחלון עד ש
אגיע
ורצה לפתוח את הדלת.
היא קפצה עליי.
מחייכת.

אמרתי לה ש
הבאתי לה מלא אוכל

והיא אמרה ש
היא לא יכולה לאכול
כשהיא מחייכת כ"כ.
נחכה מעט.

היא חייכה אבל ראיתי ש
היא בוכה מבפנים.
העיניים היו מלוחלחות
והפנים היו מלוכלכות
מאיפור שנמרח.

היא אמרה ש
היא מרגישה כמו פומה,
עם כל הבשר הזה
שהורדנו.

חייכתי ואמרתי ש
פומה זאת חיה סקסית.
כדאי להידמות לה.

הצעתי ש
נשחק מונופול
והיא אמרה ש
זה מטופש בשניים.

אז אמרתי ש
רק עד שמישהו יקנה את דיזינגוף.

כך יצא ש
שיחקנו כל הלילה
מבלי ש
איש מאיתנו ישים את 400 השקל
האלה.

הקשבנו לג'יימס בלאנט כל הלילה
וצחקנו כל פעם
שמישהו מאיתנו נפל על דיזינגוף.

היא הסתכלה מהחלון
ואמרה ש
הנה עולה השמש.

נכתב על ידי , 21/4/2010 17:10  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)