מילה ותמונה מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת. |
| 4/2010
רצועה קטנה יש את החלק הזה בין החוף לים, איפה שהמים באים רק כדי לגעת ולא כדי להישאר. רצועה קטנה, לא יותר משניים או שלושה מטרים, כשאין גאות. זה החלק הזה בין החוף לים שמנסים לצייר לב או לחפור בו ותמיד הוא מתכסה במים ובוץ.
יש את החלק הזה שבין ערנות לשינה, איפה שמרגישים כמו נפילה והמחשבות נהיות קצת מוזרות. רצועת זמן קטנה שאף אחד לא זוכר אותה למחרת. זה החלק הזה בין הערנות לשינה שמנסים לכוון בו את החלומות ותמיד חולמים על משהו אחר לגמרי.
יש את החלק הזה בין אהבה להיגיון, איפה שיודעים שמה שקורה לא יכול להיגמר טוב. רצועה קטנה של כאבי בטן מתחת כל הפרפרים שיושבים עליה. זה החלק הזה בין אהבה להיגיון שמנסים לתת לו משקל ולהשמיע את קולו ותמיד מתעלמים ממנו והלב נשבר.
יש את החלק הזה בין הזה לזה, איפה שאני נמצא אבל לא באמת שם. רצועה קטנה של אני שאף פעם לא משנה מספיק. זה החלק הזה שבין הזה לזה, שמנסים להבין אותה אבל בסוף תמיד מוותרים וממשיכים הלאה.
| |
|