לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

לחייך אותך


ערב מעונן, קצת קריר.
מספיק כסף בארנק לדלק וסיגריות, ואני בכלל לא מעשן.
החברים לא בסביבה ואת באיזור זמן אחר.

על צוק מול הים.
לא רואים את הגלים, אבל שומעים את הלחישה שלהם.

בחזרה הביתה לקח לי שעה למצוא חניה.
דיוויד בואי שר, ולמרות שאת לא אוהבת אותו והוא לא מאמין,
אני דווקא מוצא את האהבה המודרנית הזדמנות אחרונה שלי לאושר.

עוד הזדמנות אחרונה אחת וזהו.

עליתי הביתה והכלב שרק מה שאמור היה להיות נביחה.
הוא שתה, אני שתיתי ונזרקתי על הספה הגדולה.
סתם בלי מטרה או כוונה.

השתעממתי מהר. הדלקתי טלוויזיה.
מיטה עם עלי כותרת וגבעול בין השיניים.
סליזי, אבל עובד.
אני רוצה להשכיב אותך בין עלי כותרת.
פרח בין פרחים.
כוכב בין כוכבים.
כל משהו טוב בין משהואים טובים.

אומרים שגמילה זה קשה.
אני לא יודע. אף פעם לא הייתי באמת מכור למשהו.
אבל לשכוח זה בלתי אפשרי ולפעמים זה טוב.
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שגרמתי לך
לצחוק ולא רק לחייך.
הנה תחושה שאני יכול להתמכר אליה בקלות.

עכשיו את עצובה וכועסת
ואני לא יכול לעשות כלום.
אפילו לא לגרום לך לחייך.

נכתב על ידי , 5/6/2010 21:37  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)