מילה ותמונה

ג'נטלמן הולך ואף פעם לא רץ.

בגלל זה אני תמיד מאחר לרכבות שאמורות לקחת אותי למחוזות טובים יותר.
עוד רגע, עוד שנייה, אולי מחר.
פוף.
הרכבת איננה.

אז הפעם יצאתי מוקדם לתחנה.
חודשים לפני שהרכבת אמורה להגיע.
הולך, אף פעם לא רץ. אני ג'נטלמן.

בשמש קופחת עמדתי על הרציף.
הסתכלתי על כל רכבת שעברה בידיעה ברורה שזאת לא הרכבת עליה אני אמור לעלות.
התיישבתי על הספסל ותהיתי אם אלך לקנות עיתון, היא תעבור פה ואפספס.

החלטתי להישאר.
הפשטתי סנדוויץ' מעשה ידיי להתפאר מעטיפת נייר ונגסתי.
פתחתי בקבוק מים ולגמתי.
עם שאריות הנייר ניגבתי אח"כ את פי וידיי.
הידקתי את השרוכים, כיוונתי את השעון, זרקתי ניירות מיותרים מהתיק.
מצאתי שנקל זרוק באחד התאים.
וזהו.
נשארתי לשבת ולא נשאר לי דבר לעשות.

ג'נטלמן יושב זקוף עם שתי רגליו על הרצפה.
ומחכה.

השמועות אומרות שהרכבת הזאת לא תעבור בעיר שלי.
אם מישהו מכם רואה אותה,
תגידו לה שאני מחכה לה ברציף.