לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

Destination Sunshine


נתתי לך את הימים שלי ואת נתת לי את לילותייך.
נסעתי בשבילים לא ידועים ליעד אחד קבוע,
עצרתי רק כדי לגמוע מעינייך.

נתתי לך המילים שלי ואת נתת לי את תווי פנייך.
הגעתי, באתי, ולא רציתי ללכת מהרגע הזה
שבו תווי פנייך התחלפו בנקודות החן שעל גופך.

ביקשת שאתוודה והפקדתי אצלך את מצפוני.
ביקשת שאשתנה והשארתי אצלך רק את הקליפה שגופי,
נדדתי למצוא מילים חדשות שיתנו בי תוכן.

מצאתי את המקום בו מילים נולדות, איפה שהאותיות פזורות,
הבטתי בכחולים הגדולים וראיתי מציאויות מוזרות
של אני ראוי ואת רואה בי אותי הטוב.

התמלאתי והתגאיתי וחטאתי כשארזתי תיק במסע אל השמש.
בין הימים והלילות, ובין הימים והשמיים, שכחתי מי אני.
את המילים החדשות השארתי אצלך, חזרתי לאני הישן.

לא הבנת מה אני עושה. למה אני מתלבש, זה אמצע הלילה.
'זה הזמן לנסוע אל השמש. לתפוס אותה כשהיא עוד ישנונית
אביא לך אותה. כוויות בפניי, ידיי חרוכות,
אבל לך האור'.
נכתב על ידי , 9/6/2010 20:30   בקטגוריות אהבה, התבוננות פנימית, הבטחות צריך לקיים, רומנטיקה  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)