לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

שני צבאים ושלולית


הבאתי לך מנגינות ותפוזים,
כתבתי לך מכתב עם הרבה יותר מדי מטאפורות.
קיוויתי שלא תביני מה אני באמת רוצה לומר.

הבאתי לך מילים ותפוח עץ.
בסלסלה עם מפה עם ריבועים אדומים לבנים
פיזרתי עלי כותרת מפרח יבש שהבאת לי פעם.

על סף דלתך
הנחתי חתיכות חתיכות ממני
והלכתי הכי רחוק שרגליי לקחו אותי.

הדלקת את האור בחדרך
ראיתי אותך מסיטה את הוילון.
הכי רחוק שלי היה הספסל שמעבר לכביש.

רציתי שתראי אותי ורציתי שלא,
ידעתי מה יש לי לומר וידעתי שלא אצליח.
העדפתי לצרוח עלייך בלב.

אנשים חלשים כל הזמן זזים.
אני נשאר לשבת פה
ואין לי מושג מה זה אומר עליי עכשיו,
כי אני מרגיש הכי לא חזק בעולם.

נכתב על ידי , 19/6/2010 19:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)